אני אוכלת ללא הפסקה מוזר?!

[limor19761]

אני אוכלת ללא הפסקה מוזר?!

אני סגורה 6 נותחתי ב 30/5 רק שתי סגירות עשיתי סגירה אחרונה בספטמבר ואני חודשיים תקועה על אותו משקל , אבל מה שמוזר לי שבשבוע האחרון אני לא מפסיק סליחה על הביטוי לטחון אוכל , זה למשל היום בבוקר קמתי שתיתי קפה אחרי שעתיים בשעה 10:30 כבר הייתי רעבה דבר שלפני לא היה והכנתי לי חביתת ירק וסלט כרוב ו 3 צנימים של חלה פרוסה וקוטג׳ ואכלתי הכללל. אחרי שעה אכלתי רוגלך. איך אתם מסבירים את זה ? בצהריים אכלתי מפרום ואחכ התחשק לי עוד אחד אז אחרי שעתיים אכלתי עוד אחד , בערב אכלתי בננה ותפוז ו5 תותים חתוכים ומעדן מילקי. ואני פשוט מתביישת לספר ... המשכתי לאכול,,,, פיתה קלויה בצנים עם חומוס ומט׳בוחה וחציל מטוגן ועכשיו בשיא החוצפה שלי אני הלכתי למקרר ואני מסתכלת על עוגה! איך זה יכול להיות שחזרתי אחורה והגוף והטבעת מאפשרים לי זאת האם יכול להיות שקרה נזק לטבעת? אנא עזרו לי בתשובנ

 

[אופירA]

איך אפשר לדעת מה קרה?

לפני שבוע, בבת אחת נהיית רעבה מאוד?
את לא מפסיקה להרגיש רעב כל השבוע?

עשית רק 2 סגירות כי היתה לה הגבלה חזקה?
למדת כבר לאכול משהו קטן כל 2-3 שעות, לפני השבוע הזה?
אגב, לא אמרת שאת בעבודה בשעות הבוקר?

לגבי הרוגלעך - אין לי שום הסבר למה מסתובבים בבית שלך רוגלעך... את צריכה לתת את ההסבר לכך. גם לעוגה שמסתכלת עלייך מהמקרר רק את יכולה לתת הסבר.

 

[limor19761]

היום הייתי בבית הילד חולה

האמת אופירה שהאכילה המוגברת התחילה לפני אבל לא העזתי לגעת בלחם בצנים וגם הייתי מרגישה יותר הגבלה גם הייתי נחנקת מאוכל שלא הייתי אוכלת כמו ספגטי... שפתאום שבוע שעבר עמדתי מעל הסיר וטעמתי טיפה לראות שזה טוב ואז עוד קצת ועוד קצת ... די אני ממש מאוכזבת מעצמי כל ההתנהגות של פעם חזרה למה ? איך אני לא מרגישה הגבלה כמו פעם? מה הוושט מתרגל למצב אני לא יודעת מה להגיד או איך להגדיר את זה . מה כן אני יוסיף שיהיה לך אולי רמז למה שקורה עם כל הנסיון שלך. אם את זוכרת הזכרתי שהיו לי כאבי בטן לפעמים ואני לוקחת פאפברין ממש כמעט על תקן של כל יומיים, והתרופה הזו גורמת להקלה בעיוותים בכאבי בטן היא משחררת נימים וכלי דם מכווצים יש מצב שזה מה שנגרם לטבעת??? תשובתך אודה בבקשה. אני חושבת שאני ילך לסגור בתל אביב באסותא כי גם שם יש רנטגן ואולי יראו מה הבעיה שיש לי. אן שיש לך תשובה בשבילי.

 

[מיכול10]

התרופה פאפוורין מרפה שריר חלק.

וזה אומר באידיש פשוטה, ששרירים חלקים (אלה שאין לנו שליטה רצונית עליהם ) מושפעים מהתרופה,כולל כמובן את שרירי הקיבה .
וזה מסביר מדוע היכולת שלך לאכול גודלת תחת השפעת התרופה.
עצתי: לבדוק האם לקיחת התרופה הכרחית ? אם כן,האם היא נלקחת בזמנים קבועים? אם כן לסגור
ולהשיג הגבלה שמתאימה למצב הנ"ל.
בהצלחה,מיכל.

 

[limor19761]

תודה מיכלי על התגובה

האמת שזה מה שעוזר לי לכאבי הבטן שזה התכווצויות של הבטן ממש נהיית נוקשה. קבעתי תור לגסטרו רק במרץ יש תור.. באסה . וקבעתי תור לסגירה לשישי הקרוב

 

[קוביd1]

לימור שום דבר לא מוזר

את סגורה על 6CC יש עלייה בנפח הארוחות יש הפסקת הירידה במשקל זה אומר לסגור עוד קצת
תקבעי תור אצל המנתח ותסגרי

בהצלחה !!!!



קובי

 

[limor19761]

קובי למה זה ככה?

הגוף מתרגל לכל סגירה ואז קל לו לעכל כמויות? אני לא מבינה מה קורה ופשוט בכיתי עכשיו מרגשות אשמה של מה שאני אוכלת לא רק היום אלא בכל השבועיים האלה שלאט לאו עלו לי הכמויות .. אני רציתי לסגור ביום שישי האחרון ובעלי אמר בישלת לשבת אוכל כל כך טעים ואני ע לבד בשבת מה לא תאכלי איתי? ואני מתוך כבוד אליו ומתוך תאוות האוכל לא הלכתי בשעה 12:00 לאסותא בראשון לציון לסגירה ועכשיו אוכלת את הלב על כך

 

[קוביd1]

לימור 19761

אל תאכלי את הלב, לא כדאי לך לבכות על חלב שנשפך ,לא קרה כלום אז היום אכלת בצורה מוגזמת גם כאלה דברים קורים ויקרו בעתיד, אכילה מוגברת שבאה בגלל שעמום בגלל דברים אחרים בחיים שהאוכל מחפה עליהם .
מה שאני מציע ללכת לסגור עם צילום רנטגן לראות גם מה מצב האינסטילציה
יהיה בסדר אני בטוח שתחזרי לדרך הנכונה ,ושוב לא להתרגש מכל פישול שקרה


קובי

 

[limor19761]

תודה קובי

 

[אופירA]

לימור - לא צריך להבין כל דבר

מה שכן צריך להבין זה למה יש כאבי בטן כאלו, שאת צריכה לקחת כל יומיים תרופה חזקה?
מי נתן לך אותה, מה הסיבה לזה? איזו בדיקות נעשו לך בנוגע לכאבים האלה?

תהליך ההיכרות שלך עם הטבעת והתגובה של הגוף שלך לטבעת הוא תהליך ממושך. אין אפשרות לנבא אותו, ואין אפשרות להסביר כל תופעה.
אם יכולת אכילה התגברה, הולכים וסוגרים את הטבעת (בהדרגה זהירה, ולא על בסיס גחמות של רגשות פרועים של אשמה וכו'). אם יכולת האכילה קטנה, הולכים ופותחים את הטבעת. כל עוד אלו דברים שקורים לאנשים וזה נורמלי, ממשיכים להתנהל נורמלי וללמוד ע"י ניסוי ותעייה.
אם גדילת יכולת האכילה היתה הדרגתית כל כך, לא הייתי דואגת.
ממשיכים לסגור ולא מתעסקים בשאלות.

יש מצבים שהטבעת לא יציבה ו"סובלת ממצבי רוח". אין לנבא אצל מי זה יקרה, מתי, איך ולמה.
כל מה שאני יכולה זה להציע לאנשים, על סמך ניסיון עשיר והתבוננות ארוכה ומעמיקה, להשתדל למנוע מצב כזה, ע"י ניהול סגירות זהיר ומתון עם הרבה הקשבה לקיבה.
ואין מה לדבר שאדם צריך לשכוח מזה שהוא יישען על הטבעת ולא יעשה שום שינוי בהתנהגות האכילה והחשיבה שלו, אלא ימשיך לתת דרור לתאוותיו בלי חשבון. אם אדם רוצה להיעזר בטבעת כל החיים, עליו לשמור היטב על דג הזהב ולהתנהג איתו באחריות ולא בהפקרות. מי שיתנהג בהפקרות ולא יעשה חשבון, לא ירחק היום שדג הזהב יגיד לו שלום, ויפליג בים הרחק הרחק ממנו, מותיר אותו עם תאוותיו ואשליותיו וחוסר האונים שלו כאשר הוא כפול ומכופל...

אין מה להתחכם עם הבריאות. אדם שסובל מחוסר איזון גופני ונפשי, ויש לו משקל יתר - צריך להיכנע לכללי התזונה הנכונה ולכורח בהתבגרות נפשית ולקיחת אחריות. אמנם אין ספק שהוא לא יוכל לקחת אחריות ללא שום עזרה, ולכן הוא מקבל את העזרה הניתוחית כדי להקל עליו את העול ולהפוך את המאמץ שלו לאפשרי עבור כוחותיו.
אבל אדם שהגיע עד כדי ניתוח, ועדיין מסרב להתבגר ולהסכין לחובות הבריאות, וממשיך להתעלם מהצורך במודעות, בחשבון ובהקפדה על כללים - הניתוח בסופו של דבר יתפוצץ בפרצופו יחד עם אשליותיו כמו בלון נפוח. במוקדם או במאוחר.

וכאן אני רוצה להסב את תשומת ליבך לבעיה אחרת בהתנהלות שלך. דפוס החשיבה שלך נוקט בהתנהגות דוגמת זו של ילד בן שנתיים, שיודע שאמא אוסרת עליו להדליק את האור, אבל הוא מסרב להתנהג באחריות ולציית לאמא, ותחת זאת הוא מדליק את האור להנאתו, ואז מכה את ידו ואומר לעצמו פויה פויה, כדי לרצות את אמא ולספק אותה, וחוזר לסורו.
במקום לקחת אחריות על קשייך, ולחשוב איך להתמודד איתם ולעזור לעצמך, את מנסה לאכול מאכלים משמינים, ואז מאוכזבת מעצמך, מכנה עצמך בשמות רעים ומציפה עצמך ברגשות אשמה. כי אם תבכי מרוב רגשות אשמה, אולי תוכלי לאכול מהעוגה וגם להשאיר אותה שלמה - כלומר להמשיך לספק את תאוותייך ללא ניסיון עזרה לעצמך להעצים כוחות כדי להתגבר עליהן, ואת המס לחובת האחריות והבגרות לשלם ע"י הכרזות פויה ותחושות אשמה, שיעידו שאת אדם חיובי שרוצה שינוי...
אז מסתבר שזה לא ממש יעיל. אמא אחראית ונבונה תלמד את בנה התינוק לפתח מוטיבציה חיובית לשמוע בקולה ולוותר על תאוותיו לאסור, ולנתב את סיפוק תאוותיו למסגרת חיובית (למשל, תתן לו את התפקיד להדליק את האור כאשר מגיע הזמן הנכון לכך, ותעזור לו לשמוח בכך ולוותר על הרצון להדליק כאשר אסור).

הזמן לסגל חשיבה בריאה והרגלים נכונים הוא השנים הראשונות, כאשר הוושט ומערכת העיכול עדיין חזקים ועוזרים לנו לעשות שינוי בהרגלים. בשנים הבאות, אי אפשר יהיה להגיע להגבלה גבוהה בטבעת בלי לגרום לנזקים חמורים לבריאות, והיא תתן רק עזרה חלקית במאמץ השמירה על המשקל. השאר ייעשה בעזרת ההרגלים שרכשנו. שהרי הרגל שנרכש הופך לטבע ושוב לא דורש מאמץ נפשי שנדרש בעת רכישתו.

 

[limor19761]

תודה אופירה

אני יקבע תור לסגירה ואני יעשה זאת באסותא ת״א מכיוון ששם יש רנטגן, ובאמת אשאל את דר׳ אבינוח אם מזה באה החופשיות בהגבלה כוונתי לכדורים שאני לוקחת.

 

[מיכול10]

אולי אפשר לקבל גם קצת מהאוכל המגרה הזה?

מה הולך פה?עם כאלה דברים טעימים , איך אפשר ?

 

[limor19761]

דוגמא היום רק סלט וחצי קוטג׳ בבוקר עם כאבי בט

מיכלי לא כל הימים שלי כאלה טעימים!! חח היום קמתי עם כאבי בטן כמו שכתבתי לך מקודם אני עם 2 אופטלגין ועכשיו התייאשתי ולקחתי פאפוורין. ושותה תה מהבוקר כבר מס׳ פעמים