אני אוכלת עכשיו...

גורבי

New member
אני אוכלת עכשיו...

ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ארבע משולבות זו בזו. הילד לא ירד לי מהידיים כל היום. הוא נרדם עכשיו - אני נותנת לזה 20 דקות מקסימום. זה כנראה אחד מהימים האלו. הצילו...
 

גורבי

New member
כמובן... אבל מסכים (בינתיים)

להיות באוניברסיטה. והנה כבר לא - מצטערת שאני לא מספיקה להגיב להודעות האחרות...
 

ילדונט

New member
מוכר

מתסכל נורא, כשאין לך שניה לעצמך. אני זוכרת יום אחד שאכלתי בפעם הראשונה בחמש אחה"צ. ניסית מנשא? זה לא הרבה יותר טוב, אבל לפחות יש ידיים פנויות להכין איזה סנדוויץ
 

אפרת12

New member
רק יום אחד../images/Emo35.gif

למה נראה לך שלא עשיתי דיאטה ובכל זאת הורדתי את כל העודפים
למי יש זמן לאכול
...
 

ילדונט

New member
אני מבינה שעוד לא כולן הפנימו...

בעלי רוב הזמן בבית. אז כששחר נודניקית שנינו נושאים בנטל.
 

lulyK

New member
היום הזה עומד להגמר,

ומחר הוא יהיה גדול יותר ביום אחד
 

שיפסלה

New member
כמה דברים שלמדתי מהנסיון

אם היום יש לי זמן, אז אני מכינה סלט בכמות כזו שאוכל לאכול קצת גם מחר. נכון שמחר יהיה פחות טרי, אבל לא בטוח שמחר יהיה לי זמן להכין (אם זה יהיה יום כמו שאת מתארת) עם כל כמה שזה מעצבן לשמוע תינוק בוכה, לפעמים אני נותנת לו לבכות קצת בזמן שאני מכינה לי אוכל. ואז מחזיקה אותו בידיים תוך כדי אכילת הארוחה שלי
ואז זו צריכה להיות ארוחה שאפשר להחזיק ביד אחת
 

מאז

New member
איזה כיף

שאת ממשיכה עם השירים. תמיד אהבתי את החתימות שלך (זו הייתי את?) בפורום הריון ולידה... את גם שרה לו את זה? כי אני מה זה גרועה בעניינים האלו...
 
זה שיר עצוב לאללה...

אני כמעט בוכה כשאני שומעת אותו. תחשבו על האמא הזאת, ששרה, ואיזה משאבים נפשיים היא צריכה כדי למכור לבן שלה את השקרים האלה, כדי להגן עליו מהעולם, כשהאבא לא נמצא בסביבה כדי לקחת עליו חלק מהעול, ועוד צריך לדאוג לו נורא (כי הרי הוא "חורש" באותו זמן...)
 

yaelia

New member
לא, לא, את טועה.

הוא באמת חורש באותו זמן. כל השיר מדבר על כך שנאלצו לעבד את השדות בלילות (אופל אופל על שדותינו וכו'...), כדי שהסורים לא יירו עליהם. לכן אמא מיישנת את הילדון ואבא עובד בלילות. "כי אדמתנו בני, אין פנאי לה..." והיבול צריך לגדול וכו' וכו'. עד כאן שיעור בתולדות היישוב ביחד עם שיעור ספרות.
 
למעלה