אני אחרי מי שפיר

[מאמארוני]

אני אחרי מי שפיר

בפוקס החלק הלוגיסטי תקתק היום כמו שעון שוויצרי. שילמנו גם על ציפ גנטי כמובן. והבדיקה דווקא היתה קלילה ומהירה, והילדון השתולל ותקף את המחט ברגליים, זה היה חמוד. מתברר שהחלק המפחיד זה הצירונים אחריי, שפשוט מכניסים אותי לחרדה אטומית. אז שוכבת על הספה, ומנסה להתרכז בטלויזיה אבל בעצם אני כולי מכונה למדידת זמן צירים בשעה האחרונה. איך שורדים את זה?

 

[פיקוס123]

עם הרבה רוגע!!

לקחת הרבה אויר ולחשוב מחשבות חיוביות!!

אם זה ממשיך אולי תקפצי למוקד לבדוק שהכל בסדר אצל עובי. אבל לא סתם אומרים לנוח בבית יומים שלושה.... תרגישי טוב ומקוה שהכל יעבור בשלום!!!
המשך הריון ארוך ומשעמם!

 

[ספרקית]

זו באמת בדיקה מלחיצה

תשתדלי לנוח כמה שיותר היום (וגם מחר) ולהעסיק את הראש בדברים אחרים. צירונים הם לגמרי נורמליים אחרי הבדיקה (וכן, אני יודעת שזה לא מרגיע ). תחזיקי מעמד!

 

[TheWindCriesMary]

צירונים? :-O

לא היו לי. או שהיו לי ולא ידעתי לזהות שאלו צירונים. וטוב שכך, כי לא היו נשארו לי שיערות על הראש מרוב לחץ.
שמחה שזה מאחורייך ומקווה שהתוצאות תהיינה רק טובות!

 

[מאמארוני]

הצירונים בכיוון התרגעות

כל החברות מצאו את הזמן לבקר ולהעביר לי את השעות הראשונות
אבל עדיין צירים זה משהו שאני רגילה להרגיש רק בלידה, מעולם לא היו לי צירים מדומים. ועל כן פ-ח-ד
ואיפשהו עמוק מתחת לפני השטח, צפים להם רגשות אשמה חדשים על כך שאני לא יכולה לקבל את הילד שלי על כל פגמיו ועל כן בכלל עושה מי שפיר. כן, אני יודעת שזה לגמרי דפוק.

 

[TheWindCriesMary]

יופי! וחמודות החברות שלך

ולגבי רגשות האשמה - קשה מאוד לגדל ילד חריג (ואני אומרת את זה בתור מישהי שיש לה ילד כזה במשפחה המורחבת). זה דורש אינסוף משאבים כספיים ונפשיים ובהבאת ילד חריג לעולם את חורצת לא רק את דינו, אלא גם את דין האחים והאחיות שלו שיצטרכו לתמוך בו כל חייו. זה נורא תלוי בפגם, בהשלכה שלו על החיים וביכולת של המשפחה לתמוך בילד כזה, אבל לעיתים הבאת ילד חריג לעולם היא עוול בראש ובראשונה לילד עצמו.

 

[מאמארוני]

זהו, הקושי ברור, והסיבה למי השפיר ברורה

אבל יחד עם זאת יש איזה רגש אשמה, או איזו ציפיה מעצמי לקבל כל ילד' שהוא. שאין לזה שום קשר עם המציאות שלי ועם זה שאני לגמרי מתכוונת להפסיק הריון אם תהיה בעיה בלי פשרות בעניין. אבל במקביל יש את האשמה למה אני לא יכולה להיות האמא הזאת שמוכנה להכל. אמרתי דפוק? צדקתי.

 

[מאמארוני]

ועדיין יש צירונים

 

[Halfwaythere]

תחזיקי מעמד

תנוחי מון ותשתי המון

צירופים הם דבר מלחיץ, אבל גם מאוד נפוץ, במיוחד אחרי מי שפיר.
לי יש צירונים כל הזמן כמעט, בהריונות, עד כדי כך שבלידה הקודמת לא האמנתי שאלה צירים אמיתיים עד שלב מאוד מאוחר...
מקסימות חברות שלך שמעבירות לך את הזמן, ומקווה שבקרוב זה יעבור.
&nbsp

 

[TheWindCriesMary]

איך את הבוקר?

 

[מאמארוני]

סביר פלוס

זה אומר שכל עוד אני במנוחה אין צירים. אבל אני לא מצליחה להיות במנוחה! התקינו את המדיח (אוטוטו מסתיים מחזור כלים ראשון!!!!) ורוני חזרה חולה מהגן, ובכלל אני משום מה לא מסוגלת לשבת יותר מעשר דקות רצוף בימים אלו. אז יש ציר, אני מתיישבת, ואחרי 5 דקות שוב עושה משהו. אוף

 

[בשדרת האיזדרכת]

יש משהו שאפשר לעשות בישיבה?

לראות טלוויזיה , לקפל כביסה? כמה שהרחם ירגע יותר מהר, יותר טוב.

 

[מאמארוני]

ממשיכים הצירונים מהבוקר

ברגע שקמה משכיבה. סה"כ בבוקר לא היתה ברירה כי נשברה כוס בסלון אז עברתי על הסלון עם מטאטא בלי להתכופף אפילו, והלכתי אחרי רוני מסביב לבית כמה פעמים, סה"כ שעה בעמידה לסרוגין וממש ללא מאמץ. ומאז צירים. אז שוכבת, וקמה בצורה מתוכנתת פעם בשעה רק בשביל אוכל ופיפי. וכל פעם שאני קמה יש ציר.
ומה בדיוק אני אמורה לעשות עם זה? נראה לי שכיבה פרקדן מועילה הרבה יותר מנסיעה למיון נשים וישיבה בתור והליכה בשמש וכל מה שכרוך בזה. פ-ח-ד

 

[TheWindCriesMary]

את שותה מספיק? מה עם טלפון לרופא להתייעצות?

יש לך דרך להגיע למיון נשים שלא כרוכה בהליכה בשמש? אפילו אמבולנס?

 

[מאמארוני]

ההגיון ממני והלאה בעיניין זה

נראה לי אמבולנס זאת הגזמה פרועה (לא שלא חשבתי על זה...)
נראה לי נחכה בשכיבה למחר בבוקר
ברור ששותה מספיק

 

[מרעישה בשקט]

כמה מחשבות

מונית. זה יקר, אבל יותר זול מאמבולנס

יצא לי לחזור משאיבת ביציות במונית, ואמא שלי הגיעה אליי במונית אחרי שבעלי החליף אותה בשמירה על הילדה שבלילה לפני פיתחה דלקת חריפה בדרכי השתן.
לא להישאר מבוגר אחראי עם רוני. לשריין את כל מי שניתן כולל חברות, משפחה, שכנים.
אני פנויה מחר בבוקר אחרי ההורדה של הילדה בגן. את לגמרי מוזמנת לשלוח לי מסר ואשמח להסיע אותך לאן שצריך. סביר להניח שאוכל אפילו להיות איתך בביה"ח.

 

[בשדרת האיזדרכת]

דבר ראשון תתארגני לא להשאר עם רוני לבד

כדי שתוכלי לשכב בשקט ולא לטפל בה או בבית. מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הרופא כי קשה לי לחשוב איך מקבלים טיפול ברפואה הציבורית בלי לחכות בתור. אולי למישהי יהיה רעיון יצירתי (את לא פרסונל??).

 

[orli12341]

תהיי אופטימית ותחשבי חיובי!!!

תנוחי לך בבית ותקבלי את כל העזרה שאפשר
מחזיקה אצבעות שמחר כבר תרגישי יותר טוב!!!

 

[מאמארוני]

יש שיפור!

אחרי היום הנוראי שעבר עלי אתמול ביליתי עד הצהריים בשכיבה מוחלטת וזה די עזר. בסוף היום אחר הצהריים נסעתי למיון נשים, ובבדיקה הכל בסדר, לא היו צירים בזמן ששכבתי שם חצי שעה במוניטור. אז נתנו לי עוד 72 שעות מנוחה, ואני ממשיכה לשכב. ובסה"כ צירים קטנים שמתעוררים אחרי כמה דקות של עמידה זה ממש לא נורא כמו אתמול. מקווה לטוב וקצת נושמת לרווחה.
תודה רבה לכן בנות על הדאגה, מרעישה בשקט - ממש ריגשת אותי. רק עכשיו מעיזה לשבת בכסא ליד המחשב ולענות.

 

[מרעישה בשקט]

חיכיתי לעדכון שלך

נהדר שנבדקת וטוב שנתנו לך עוד מנוחה בבית. בבקשה אל תנסי להיות סופרוומן, את זה תוכלי לעשות כשתהיי אמא ל-2, בינתיים לחכות ולנוח.

שולחת לך מסר פרטי.