אני אמא לילד בן 10

אני אמא לילד בן 10

הוא לומר בבית ספר לחינוך מיוחד בכיתה ה´, כל כך קשה אבל מאוד, אין שיתוף פעולה מצידו לגמרי, למרות הכוח, הבטחון, החום והכל שאני מעניקה לו, ידעתי לא פעם גם להיות קשה איתו אבל אזלו כוחותי, אני מדברת על כך שהטיפול בו החל מכיתה א´ ואני בכלל הורה יחיד. ועוד לשמוע שאומרים לי שהוא מסובב אותי על האצבע הקטנה שלו כל כך לא נכון וכל כך מרגיז ומטיש יותר - כבר לא יודעת מה לעשות - הוא בכיתה ה´ ובקושי יודע קרוא וכתוב. מיואשת מצפה לתגובות.
 

Diana M

New member
שלום אמא לבן 10

לא קל להיות הורים עוד פחות כאשר מדובר בחד הוריים ותוספת של ילד בעל צרכים מיוחדים וודאי שאינה מקלה על מלאכתך כאם. אני מבינה כי בנך לומד בבית ספר לחינוך מיוחד. האם תוכלי לתת למעט יותר פרטים באיזה סוג של בית ספר ועל רקע של איזה צרכים מיוחדים הוא הגיע לשם. אני מבינה כי כעת הרגשתך רעה האם זו צבירה של מועקות וקשיים או שקרה מקרה מסויים אשר גורם לך להרגיש כך כרגע? באיזו דרך את חושבת שתוכלי לקבל תמיכה וסיוע? את מוזמת להשאר וננסה לסייע ולתמוך
 
הלואי והיו לי מילים מעודדות בשבילך

אבל אני מזדהה איתך לחלוטין וחולקת איתך את רגעי היאוש. מאד קשה להתמודד עם ילד חריג, ועוד כשאומרים לך דברי ביקורת - קשה ביותר! אני במצבים כאלה משתדלת להפריד (ולא תמיד מצליחה) בין הרגשות שמתעוררים בי לבין מה שנאמר לי, ומנסה להוציא ממה שנאמר לי את מה שיעזור לבתי. כאשר המטרה היא תמיד לעזור לבתי, בין אם נפגעתי אני באופן אישי או הוחמאתי. אני חושבת שלהיות הורה יחיד במערכה כזאת זה בהחלט מתיש, ומבינה את ההרגשה שאזלו הכוחות. עד איזה שעה הוא במסגרת ביה"ס? האם זה לא משאיר לך קצת זמן לעצמך? האם את יכולה להעזר בקרובי משפחה או בייביסיטר כדי להקל עלייך מעט. להתראות
 
למעלה