אני, אשתי והאישה השניה
שלום לכולם. אני בטוח שזוכרים אותי מפרשת הבגידה שלי באשתי עם מישהי שהכרתי בעבודה והתאהבתי בה. אנחנו כבר כחודשיים וחצי לאחר חזרתי הביתה וסיום הקשר שלי עם האישה השניה. התחלתי להיות יותר בעל, יותר אבא, יותר איש משפחה וכו`. התחלתי יותר לרצות את אשתי מהבחינות האלה - היא רצתה שאני אהיה יותר בעל, יותר אבא והיא מקבלת את מה שהיא רוצה, אני חושב. בחודשיים וחצי האלה אני כבר לא מטריד אותה יותר לגבי סקס, אבל אני מאוד מתוסכל מהעסק, כי אנחנו אולי עושים סקס פעם בשבוע, אולי, וזה רק כשאני יוזם. האמת היא שלא זכור לי שהיא אי פעם יזמה....... לא משנה..... אני משתדל להראות יותר בוגר, יותר רציני, לדבר איתה יותר על הדברים שמפריעים וכו`. הבעיה שלי היא שאני עדיין חושב על האישה השניה ואני חושב עליה הרבה. מחקתי את השירים שאהבתי לשמוע איתה מכרטיס הזיכרון שלי, מחקתי את השיר ``שלנו`` מהכרטיס, גרסתי מכתבים שלה אלי, אבל היא לא יוצאת לי מהראש. בחודשים האלה לא נפגשתי איתה או דיברתי איתה בטלפון, חוץ מהפעם היחידה שנפגשנו אחרי שבועיים, כדי שאמסור לה משהו שהיא היתה צריכה, אבל חוץ מזה, כלום: לא SMS, לא טלפונים ולא פגישות, כלום. אני עדין חושב עליה הרבה וזה פוגע בי בצורה שאני לא יכול להמשיך הלאה...... אמנם שיפרתי את התנהגותי עם המשפחה שלי, אבל אני נמצא במצב לא נעים כל כך..... לא יודע מה לעשות ואני יודע שאני הבאתי את זה על עצמי וכו` אבל עדין זה קשה לי.
שלום לכולם. אני בטוח שזוכרים אותי מפרשת הבגידה שלי באשתי עם מישהי שהכרתי בעבודה והתאהבתי בה. אנחנו כבר כחודשיים וחצי לאחר חזרתי הביתה וסיום הקשר שלי עם האישה השניה. התחלתי להיות יותר בעל, יותר אבא, יותר איש משפחה וכו`. התחלתי יותר לרצות את אשתי מהבחינות האלה - היא רצתה שאני אהיה יותר בעל, יותר אבא והיא מקבלת את מה שהיא רוצה, אני חושב. בחודשיים וחצי האלה אני כבר לא מטריד אותה יותר לגבי סקס, אבל אני מאוד מתוסכל מהעסק, כי אנחנו אולי עושים סקס פעם בשבוע, אולי, וזה רק כשאני יוזם. האמת היא שלא זכור לי שהיא אי פעם יזמה....... לא משנה..... אני משתדל להראות יותר בוגר, יותר רציני, לדבר איתה יותר על הדברים שמפריעים וכו`. הבעיה שלי היא שאני עדיין חושב על האישה השניה ואני חושב עליה הרבה. מחקתי את השירים שאהבתי לשמוע איתה מכרטיס הזיכרון שלי, מחקתי את השיר ``שלנו`` מהכרטיס, גרסתי מכתבים שלה אלי, אבל היא לא יוצאת לי מהראש. בחודשים האלה לא נפגשתי איתה או דיברתי איתה בטלפון, חוץ מהפעם היחידה שנפגשנו אחרי שבועיים, כדי שאמסור לה משהו שהיא היתה צריכה, אבל חוץ מזה, כלום: לא SMS, לא טלפונים ולא פגישות, כלום. אני עדין חושב עליה הרבה וזה פוגע בי בצורה שאני לא יכול להמשיך הלאה...... אמנם שיפרתי את התנהגותי עם המשפחה שלי, אבל אני נמצא במצב לא נעים כל כך..... לא יודע מה לעשות ואני יודע שאני הבאתי את זה על עצמי וכו` אבל עדין זה קשה לי.
