למרות שניתנה לשתינו ההזדמנות..
כביכול ה״חלום״ שלי התגשם, חייתי עם אישה והייתי הגבר שתמיד חלמתי להיות, אבל הבנתי שאין באמת חלומות, רק בלילות.
ולך ניתנה ההזדמנות לחיות עם הלבד שתמיד חלמת עליו, הכל היה מותר לך.. ועשית, אבל שוב חזרת למקום הנוח.
לפעמים עם כל הכאב, פשוט צריך להרפות, אבל באמת להרפות מהגוף.. ומהנפש.
החלום שלי היה להיות לצידך עד יומי האחרון. מהרגע שיצאתי מביתך הזיכרונות ממך לא נותנים לי מנוח,הלבד לימד אותי שאם זו לא את זו לא תהייה אף אחת אחרת אז כן העדפתי לחזור למקום הנוח והמוכר לי אם כל הקושי ויש הרבה לצערי, אני מבינה שאין עוד אהבה בליבך או כל רגש אחר, אבל אני באמת עכשיו מרפה ממך מגיע לך את השקט ממני את יודעת כמה את חשובה לי אני מאחלת לך שבאמת תגיעי למקום הנכון לך ולא למקום שנוח לכולם. אני אמשיך להתמודד כל חיי בכאב וצער מהאובדן ממך. בדמעות של כאב אני כותבת לך, את החצי השני שלי היית ותשארי עד שיעצמו עניי. נשבעת לך , ביי קטנה שהייתה שלי
הגוף שלי רעד עבר בי גל חום מטורף. הלב הרגיש אושר שאת עדין כאן.שאולי יש עדין תקווה שאולי הראה אותך הבוקר ליד העבודה שלי. אבל הכל היה חלום מהר מאוד הקוא חזר לגופי והעצב חזר ללב.
אני נזכרת בשבת שלנו יחד. אני כל כך מתגעגעת אלייך ולנסיך. רק שתדעי שאת איתי בכל רגע ביום ובלילה. אם את יכולה לפתוח את החסימה בווצאפ שאני לפחות ירגיש שאת עדין כאן. זה ממש יעזור. תודה קטנה שלי