אני בבעיה ולא יודע איך לצאת ממנה

withard problem

New member
אני בבעיה ולא יודע איך לצאת ממנה

אני מטופל בפרפנן ופלוטין ושיחות כבר 4 שנים בגלל דיכאון ומצבי חרדה. מידי 4 חודשים ולפעמים כל שנה, תוקף אותי דחף להביא הביתה אחד מהפועלים ערבים שעובדים בבניינים ולהיות שפוט שלו (פאסיבי יותר מידי), אבל הצרה היא שתמיד גבר כזה שנמצא איתי גם מחטט לי בדברים וגונב מול העיניים שלי כספים, תכשיטים, ציוד אלקטרוני וכל מיני. ואני לא יודע מה לעשות ופוחד פחד מוות שמא הוא ירצח אותי. ואז כשהוא הולך, אני נכנס לדיכאון על שמלכתחילה היה לי דחף להזמין אותו כשאני יודע שאני חלש אופי ולא מסוגל להגיד "לא" כחלק מהיחסים שאני רוקם איתו. ובכל חשבון נפש כזה אני בוכה לבד ואומר לעצמי שאני חייב לקבל טיפול שיסרס אותי מבחינה מינית. פניתי לאנדוקרינולוג ואמרתי לו שיש לי יצר מיני גבוה ושאני רוצה תרופות שמרסנות את יצר המין והרופא סירב לתת לי כי לאחר בדיקות הסתבר שיש לי גם אוסטאופניה בעצמות. הבוקר היה אצלי פועל ערבי מכפר קאסם, ורציתי שהוא ייתייחס אלי כנקבה ואחרי יחסי המין ביננו הוא חיטט לי בארונות, בארנקים, לקח לי סוללות חדשות, לקח לי כספים (אני לא יודע כמה כי אני לא יודע כמה יש לי בארונות) ולקח לי אוזניות חדשות. וכל זה מול העיניים שלי כשאני אומר לו; "אין לי, אין לי" ופחדתי ממנו ולא ידעתי איך להתנגד. והוא הלך ואני עושה חשבון נפש עם עצמי שהתרופות הפסיכיאטריות שאני מקבל (פרפנן+פלוטין) אומנם עוזרות לדיכאון ולמחשבות על הדיכאון אבל לא עוזרות לי להפסיק עם הדחף להביא אדם מסוכן מאוד ולהיות הנקבה שלו (דחף שקורה לי בממוצע כל שנה אולי קצת פחות). הבנאדם יודע שהוא גנב, ואז התקשרתי אליו וביקשתי שיחזיר לי את הסוללה כי אין לי סוללה להפעיל את השלט של ה DVD ואז הוא אמר לי שאקנה לעצמי סוללה. האם יש תרופות שיכולות להביא אותי לסירוס יצר המין מבלי להחריף את האוסטאופניה בעצמות ? אני מאוד עצוב ואני חושב לעצמי שאם אנדוקרינולוג מסרב לתת לי תרופות לסירוס הטסטוסטרון ואילו פדופילים דווקא כן מקבלים, אז אולי כדאי לי כבר לשקר ולטעון שאני פדופיל כדי שיסכימו לתת לי תרופות שמסרסות את יצר המין. אבל אני רוצה להתייעץ איתכם אולי יש רעיון חלופי לטענה שאוכל להגיד לאנדוקרינולוג כדי שיסכים לתת לי תרופה שתסרס אותי מינית. אני לא יודע, אבל פתאום תוקף אותי דחף להסתכן וללכת למיון פסיכיאטרי ולטעון שרצחתי ילדות כדי שיסכימו לסרס אותי, אבל פתאום אני נתקל בהרגשה שזה לא מציאותי. בא להקיא מעצמי.
 
טיפול ושליטה

הי, הבעיה שאתה מתאר לא תפתר בהכרח על ידי 'סירוס כימי'. שהרי הבעיה היא לא שאתה רוצה להיות פאסיבי במערכת יחסים, ולא שאתה רוצה לשכב עם גברים ערבים, ולא שאתה רוצה שיתיחסו אליך כאל נקבה במין, את כל זה אפשר לעשות בחדווה ובנחת. הבעיה במה שאתה מתאר שאחת לתקופה אתה לא שומר על עצמך ונוקט בהתנהגות שמסכנת את עצמך באמצעות חשיפת עצמך לגברים המסכנים אותך בסיטואציה בה אינך יכול להגן על עצמך. כמובן שטיפול רלוונטי יכול לסייע , ולפי דבריך אתה נמצא גם בטיפול תרופתי וגם בטיפול בשיחות, האם חלקת את מה שמפריע לך למי שמטפל בך? חשוב מאד שתמצא בטיפול רלוונטי, גם תרופתי וגם שיחתי, כדי שהוא יהיה רלוונטי צריך שאפשר יהיה לספר בו את כל מה שמפריע לך. מה דעתך?
 
למעלה