אני בדיכאון ארוך נורא...

[משוש30]

טוב במקרה שלי הלימודים שלי הם

גם העבודה שלי אז אני בהחלט מצפה להיות מתוגמלת, לפחות ברמה מסוימת. ועד עכשיו בשנים האחרונות באמת תוגמלתי מעל ומעבר בשביל מאסטרנטית. עכשיו יש תקופה קשה. את צודקת לגבי נוחות העבודה מבחינת האמהות זה אחד השיקולים כמובן. בינתיים קצת נרגעתי וממילא אני לא יכולה לעזוב עכשיו גם כי התחייבתי לקורסים והסימסטר כבר התחיל וגם כי אני צריכה להחזיר את הכסף. בקיץ אני אחשוב על הדברים יותר ברצינות ואבחן עוד אופציות, אם כי בינתיים נראה לי שאני אשאר.

 

[שרון של לוטן]

גם אצלי הלימודים היו העבודה שלי

התחלתי לעבוד במעבדה באמצע תואר ראשון ובתואר שני הדרך היחידה לעשות תיזה בביולוגיה היא לעבוד במעבדה על הצעת המחקר. ואלו באמת היו תנאי עבדות. אז עבדתי בעבודה נוספת במשרד המשפטים (ביחד = 14 שעות ביום וגם סופי שבוע במעבדה) ובסוף חטפתי תשישות כרונית בדיוק לפני הגשת הצעת המחקר... מעודד? לא ממש, אבל אני מבינה מאוד את המצב שלך.

 

[אדר שלי]

לא יודעת מה לומר כדי לעזור ../images/Emo24.gif

מקווה שמתוך הדיכאון תמצאי את האופטימיות שדרושה כדי להמשיך בעבודה שלך בכל זאת, כי נראה לי שאת כן רוצה להמשיך באקדמיה, נכון?

 

[משוש30]

../images/Emo140.gif נכון. בינתיים קצת נרגעתי תודה

 

[אמא של א וגם של ר]

התייחסי לשנים הבאות כאל השקעה

הרי ברור לך שבעוד שנתיים שלוש תסיימי את הלימודים וכמו שהבנתי המטרה היא להיות אשת אקדמיה, אז התקופה שעד לסיום הדוקטורט היא בעצם השקעה לעתיד. כמו שכתבת, לא תגיעו לקו העוני ואת לא המפרנסת היחידה, כך שאפשר אולי לקחת הלוואה שתסייע לעבור את השנים הללו ולדעת שבתום התקופה הזו היא תכוסה ואת תוכלי לחזור לרמת הכנסה ראויה. פשוט להתייחס אל המצב כזמני. הרבה הצלחה והמשיכי להיות אחת מגאוות הפורום

 

[משוש30]

../images/Emo24.gifתודה

 

[אנידס]

ממש מעצבן. ישנה אולי אפשר לעזוב את

הפרוייקט ולמצוא משרה חלקית מכניסה יותר? או אולי להרצות במכללה כלשהי (ידוע שמרצים במכללות מקבלים כסף רב יותר בשלבים המוקדמים של הקריירה האקדמאית) מלבד זאת אין לי עצות רק

גדול

 

[משוש30]

תראי כאמור אני מקבלת הפרויקט 1000

ש"ח על יום עבודה בשבוע שזה לא רע למשרה חלקית. בכל מקרה הפרויקט עכשיו לקראת סיום השלב הראשון, בסוף הכסף והגשנו בקשה לקבל תקציבים נוספים. אני לא אעזוב את הפרויקט עד לסוף הלשב הראשון בכל מקרה כי אני מחויבת לו מכל בחינה אפשרית ויש לי מעורבות רגשית עמוקה שם. אם נקבל את התקציב שביקשנו מהאיחוד האירופי אז עוד כמה חודשים יהיה שם הרבה כסף גם בשבילי (חזרה למשכורת סבירה בהחלט עבור שעות מאד גמישות). לגבי הוראה במכללה זו בהחלט אופציה אם יגיעו מים עד נפש. ותודה על העצות

 

[צהלולים]

אם יש עוד זמן, נגיד אחה"צ, אולי

מתאפשר לכם להביא סבתא כביביסיטר ולעבוד באיזושהי עבודה לצורך הכנסה נוספת - רק בינתיים - כמו שיעורים פרטיים? יודעת שבטח החיים שלך עמוסים גם ככה... אבל אולי זה יכול לעזור בטווח הזמני.

 

[משוש30]

תודה אבל לצערי ממש אין לי זמן פנוי

בטח לא אחר הצהרים. אבל אני מקווה לטוב.

 

[בלינקה]

מבעלה של בלינקה, שהיה באותו מצב

לפני כמה חודשים. אני לא רוצה לעשות לך יותר רע, אבל לתת לך נתונים למחשבה. אני לא יודע במה את עושה דוקטורט (למרות שנראה לי במדעי הרוח לאור חישובי השכר שכתבת). אבל בכל מקרה, אם זה לא מחשבים או מדעים מדוייקים,אז את צריכה להכניס לסך החישובים שלך גם את הסיכוי שתקבלי משרה כדוקטורית באוניברסיטה (אחרי סיום התואר), ומה שיותר חשוב מזה: שתקבלי תקן. לצערי, מנסיוני (ואני מחובר לדרגים חשובים באוניברסיטת חיפה) הסיכוי היום לקבל משרה, ושלא לדבר על תקן, באוניברסיטה הוא נמוך. בכל מקרה, בקרוב הולכים להכניס גם את משרות הדוקטורים כחוזים אישיים, ואז יהיה עוד יותר קשה להיכנס ולקבל תקן. ועוד דבר, דוקטורים ללא תקן מקבלים שכר נמוך מדוקטורנטים, ודוקטורים עם תקן מקבלים שכר גבוה רק במעט. השכר הגבוה מגיע רק לאחר שמקבלים קביעות. אני באופן אישי החלטתי בשל העובדות האלה לצאת ולמצוא את עצמי בחוץ, אבל זה עדיין לא אומר שויתרתי על האקדמיה. אמנם, אני לא אסיים את הדוקטורט בגיל 34-35, אבל אני אסיים אותו בגיל 40 תוך כדי שאני ארוויח שכר טוב. כך, אם האוניברסיטה עדיין תרצה אותי גם אז (בהנחה שאמשיך להיות טוב), אז הם יצטרכו לעמוד לפחות בתנאים שאקבל בעבודה שלי באותה תקופה. להנחתי, אם הייתי נשאר באקדמיה ומרוויח את השכר שתיארת, אז גם כדוקטור הייתי נאלץ להסתפק בפחות (וצריך לזכור שלחפש עבודה בגיל 35 זה יותר קשה מבגיל 30 או 32. אם לא הובן עד עתה - אני ממליץ למצוא עבודה ולהמשיך לכתוב תוך כדי. לדעתי בטווח הארוך זה הכי משתלם, למרות שבתקופה הקצרה זה השקעה (לקום מוקדם בבוקר, ללכת לישון מאוחר, לעבוד בשבתות), אבל מה זה לעומת ההנאה שבכתיבה....

 

[משוש30]

תודה לבעל של בלינקה

כן הדוקטורט במדעי הרוח/חברה. ברור שהסיכויים לתקן נמוכים אבל קיימים. כמה דברים: ראשית לקבל משרה באוניברסיטה בגיל 40 לא הכי פשוט (כמו בכל מקום...) והסיכויים הולכים ופוחתים ככל שהגיל עולה. אני לא מאמינה שאוכל לעבוד מחוץ לאוניברסיטה במשרה מלאה ולהמשיך ללמוד במקביל. זה פשוט לא הולך יחד עם ילד (לפחות מבחינתי) כי זה אומר פשוט לא לראות אותו בשנים הקרובות ואני כבר לא מדברת על לעשות עוד אחד. ובכלל אני חייבת לעבוד בארכיונים וספריות, לנסוע לארכיונים בחו"ל...באיזו עבודה אני אוכל לעשות את כל זה ועדיין להרוויח טוב? לכן מבחינתי האופציות הן, כפי שציינתי, או להמשיך באקדמיה ולקוות שאני אקבל בשנה הבאה אחרי שאני אעבור לשלב ב, את אחת המלגות הטובות והגדולות (או כמה מלגות יותר קטנות) שיעזרו לי לסיים את הדוקטורט בכבוד,ושכשאני אסיים את הדוקטורט גם יהיה עבורי תקן. או לעזוב את האוניברסיטה לגמרי כולל הדוקטורט ולחפש את עצמי מחדש בגיל 32. אני מניחה שההחלטה צריכה להתקבל בקרוב כי, כמו שציינת בצדק, עם הגיל יהיה לי יותר ויותר קשה למצא משרה. עם זאת, אני פשוט לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. במחלקה שלי עושים את כל האפשרי כדי לעזור לי עכשיו ובעלי טוען בתוקף שלא כדאי לוותר על החלום. יחסית הסיכויים שלי לתקן בסופו של יום נראים כרגע לא לגמרי מופרכים (מעבר לזה הרי אי אפשר להגיד שום דבר) וגם אם לא, אני מאמינה שהדוקטורט שלי יצליח להעמיד אותי במקום אחר גם מבחינת עבודה מחוץ לאוניברסיטה בעתיד. אז נראה לי שבינתיים אני נשארת אם כי לא מן הנמנע שאני אבדוק במקביל אופציות אחרות ואם יהיה משהו ריאלי מחוץ לאוניברסיטה אני אחשוב על הדברים יותר ברצינות. ושוב תודה רבה על התשובה.

 

[nubi]

משושית, בעלה של בלינקה

צודק במליון אחוז. זה בדיוק היו השיקולים שלי שלא להרחיב את התואר ל-PhD. בניסוח עדין-זה לא נותן כלום. האוניברסיטאות נמצאות היום במצב על הפנים ולא נראה שמישהו הולך להוציא אותן מזה בזמן הקרוב. תשקלי היטב היטב-יכול להיות שזה בכלל לא משתלם כל העבודה הקשה הזאת.אלא אם כן את מראש משלימה עם העובדה שלא תעשי מיליונים באקדמיה. ומצטערת אם אני מוציאה לך את הרוח מהמפרשים.

 

[משוש30]

מעולם לא חשבתי לעשות מיליונים

באקדמיה. אבל כן קיוויתי, ואני עדיין מקווה, לחיות מזה בכבוד. אני פשוט לא יכולה לתאר לעצמי את החיים בלי הלימודים. לכאורה אפשר לעבוד בעבודה חיצונית בשביל כסף וללמוד בשעות הפנאי אבל שתינו יודעות שזה לא ריאלי עם ילדים. בטח לא בהקפים שאני חולמת עליהם. שום דבר עדיין לא סגור ואני עדיין בהתלבטות, אבל כיוון שעד סוף שנת הלימודים הנוכחית אני חייבת להישאר (וזו התקופה הקשה) אין טעם לעזוב רגע לפני שאני בודקת את הסיכויים שלי לקבל את אחת המלגות הגדולות. (מלגת פקולטה לדוגמא היא 80 אלף לשנה למשך שלוש שנים ויש לי סיכויים סבירים לקבל אותה אז לא חבל? המלגה הזאת יכולה בקלות להעביר לי את הדוקטורט). אם אני לא אקבל את אחת המלגות הגדולות אני בהחלט אחשוב אם יש טעם להישאר. כי בסופו של דבר מעבר לכסף, כל מלגה כזאת היא גם סוג של אמירה שמקרבת אותי לתקן (או מרחיקה ממנו). עד עכשיו קיבלתי כל מלגה ופרס שהגשתי אליהם מועמדות חוץ מאחת והרבה אנשים מאמינים בי. אז אני חושבת שלמרות התנאים הקשים עכשיו כדאי לחכות עוד שנה ולתת לזה צ'אנס.

 

[Arfilit]

אוי אוי אוי! ../images/Emo24.gif

ממליצה להתייעץ בפורום משפטים או יחסי עבודה או משהו כזה (לא זוכרת את השם - אבל בטח מישהי תזכיר) לברר אם הם רשאים לקזז לך את החוב באופן שלא תקבלי כלל משכורות חודשיות. נדמה לי שיש להם הגבלה על מידת הקיזוז המותרת בכל משכורת חודשית.

 

[ה ו ב י ט]

אני ניצבתי בפני אותה הדילמה

בסיום התואר השני. כולם מאוד דחפו שאמשיך לדוקטוראט וזה כמעט היה נראה כמשהו מובן מאליו, המשך ישיר של המסלול שהייתי בו, שהיה לי מעניין בו והייתי טובה בו. אבל בעיית התקנים מאוד הפחידה אותי. החלטתי לעשות הפסקה והיום לא נראה לי שאממש את תוכנית הדוקטוראט בשנים הקרובות. אולי בעתיד. מצד שני, זה א שאני מצליחה למצוא עבודה כרגע... בקיצור, אין לי תשובות רק הזדהות

 

[מעיןבר]

אלה החיים שלנו../images/Emo24.gifארוך../images/Emo18.gif

ככה זה כשאוהבים ללמוד /-: אני יודעת שזה לא ינחם אותך אבל זה מוכר לי היטב. הסבר קצת למי שלא מבינה בעניינים: כאשר לומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטה, הלימודים כרוכים במטלות לימודיות = קורסים, ובעבודת מחקר מסוג כלשהו (אצלי - במעבדה, במדעי הרוח, אני מניחה שעבודה עם ספרות ובמדעי החברה - עם אנשים - הכל מובן בהכללות גסות). הלימודים + העבודה משמעם הקצאת זמן שווה ערך למשרה מלאה לאוניברסיטה, בחלקו תוך שהיה באוניברסיטה ובחלקו מהבית. עבור הזמן הזה צריך להתפרנס איכשהו וקשה מאוד לשלב את זה עם עבודה בחוץ. על מנת לפתור את הבעיה של "תלמידי המחקר" האוניברסיטה מקצה מדי שנה תקני עבודה של משרות הוראה זוטרות = עוזרי הוראה (מתרגלים). תקן מלא = חצי משרה במשך שנה שלמה. הבעיה היא שיש הרבה יותר סטודנטים מתקנים ואז מתחילים ה"משחקים". אני למשל, בשנתיים האחרונות קיבלתי תקן לסמסטר אחד בלבד, משמע שאם אני רוצה להתפרנס על פני כל השנה יש לי חצי תקן = 1/4 משרה, ובמונחים של כסף 1600 ש"ח. על זה יש סטודנטים שמצליחים לגייס מלגות נוספות להשלמת הכנסות, אבל גם אלה מוגבלות. יש אנשים שלמנחים שלהם יש תקציבים לא רעים והצליחו לגייס כסף - אז הם מקבלים משכורות קרנות המחקר, לפעמים הם ברי מזל ונוסף על המשכורת. לפעמים האוניברסיטה לא נחמדה ואומרת שאם לחוקר יש כסף אז הם לא יקבלו משרה. וככה מרבית תלמידי התארים המתקדמים נאלצים להיות תלויים בקרובים להם (בן-זוג/הורים וכדומה) על מנת להתקיים בכבוד בזמן שהם מנסים לפלס דרכם לתואר הנחשק. מי שבוחרים להמשיך לדוקטורט אמורים להיות במצב קצת יותר טוב, האוניברסיטה אמורה לתת להם תקן שלם למשך כל 4 שנות הלימודים (=כ-3500 ש"ח לחודש). ועדיין, קורה מה שקרה למאשינקה שלנו

זה מפני שהחינוך בארץ נמצא בראש סולם העדיפויות...

 

[משוש30]

אוי מעיני ידעתי שההודעה שלי תגע

אצלך במקום רגיש... מה זה אוניברסיטה אמורה? לא אמורות כלום! הנה בת"א בכלל פטרו את כל הדוקטורנטים. המצב הולך מדכי אל דכי. אני התרגלתי לטוב כי פונקתי מעל ומעבר במאסטר (עבדתי קשה בשביל זה אבל באמת הרווחתי סכומים ממש יפים לחצי משרה) ועכשיו הנחיתה כואבת. מאד מאד מקווה שהדברים ישתפרו במהרה. ושולחת לך חיבוק גודל של הזדהות

 

[מעיןבר]

זה המצב אצלינו

ואני לא יכולה להתקבל לדוקטורט כי אין תקן עבורי

 

[daldan]

לא כל כך יודעת איך אפשר לעזור

אז אני רק אוכל לנסות ולעודד שיש תקופות בהם הכל נראה כל כך גרוע ובלתי אפשרי ופתאום הדברים מתחילים להסתדר. מחזיקה אצבעות שגן לך הכל יסתדר

ומקווה מאד שלא תצטרכי לוותר על הלימודים שאנחנו יודעים שאת כל כך אוהבת