אני בדכאון...

[ilana kotlyarenko]

אני בדכאון...../images/Emo10.gif

אני לא יודעת מה לעשות. עוד חודש אני צריכה לחזור לעבודה וזה נראה לי טירוף להשאיר ילד קטן כל כך. בנוסף לכך אני לא ידועת לאן לחזור. יש לי 4 שעות של עבודה שהם בטוח, אבל כל מה שאני מוצאת בנוסף לכך זה להרבה שעות ביום (יחסית). כלומר, עם 4 שיש לי + 5 זה יוצא 9. זה המון שעות בשביל להשאיר את הילד בבית. ולעבוד רק 4... המשכורת רק 3 אלף וזה לא מספיק. אוף ... מה לעשות... סליחה עם אני מקטרת.

 

[Adoushi]

תסתכלי על המתוק שלך

ותפסיקי להיות בדכאון ולדאוג. תיהני בחופשת לידה שלך עם ליאור..תחשבי עליו עכשיו. אני בטוח שיהיו הזדמנויות חדשות ואופציות..לחכות בסבלנות ובאופטימיות.

 

[גן עדן היחידה]

תמיד זה ככה

קודם כל מצטרפת לדעתך, באמת הם פיציים מאוד אבל אני בטוחה שאם תהיי איתו עוד נניח חודשיים בבית, גם את תרצי לצאת ולהתאוורר בעבודה כדי שתהיה לך סיבה להתלבש, לקום בבוקר ובכלל, לחיות. אם אפשר לשאול במה את עוסקת?

 

[ilana kotlyarenko]

כמובן שאפשר ../images/Emo3.gif

אני עובדת עם ילדים אוטיסטים במסגרות ביתיות. ובנוסף לכך יש לי תואר בחינוך לגיל הרך, אז אני יכולה להיות גננת או מורה לכיתות א ב.

 

[אורנית של לים לם]

זה באמת מבאס ../images/Emo10.gif

אני עובדת חלק מהימים שבע או שמונה שעות. במשך היום הוא אוכל חלב אם שאני משאירה לו. התחלתי לצבור שקיות של חלב שאוב מוקפא, שבועיים או שלשה לפני תחילת שנת הלימודים. עלי זה הקל והפך את הפרידה ליותר קלה. אני מרגישה שהשארתי חלק ממני אתו גם כשאני לא אתו. זרקתי לך רעיון...

לילה טוב, אורנית

 

[רחליקה1]

אל תסקלו אותי באבנים.

אני התפטרתי. זה לא שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. בכלל לא. אני לא יכולה לקנות קפה בחוץ, שום מותרות..... אני הייתי אמורה (כעובדת בחברת סטארטאפ עם משכורת תפוחה ותנאים מצויינים, פרט לשעות העבודה...) לעבוד מינימום 9 שעות ביום + שעת נסיעה, זה גדול עליי... כמוכן לא ממש הייתי מרוצה שם. אני כבר חייבת לצאת לעבוד ולכן מחפשת משרה שתתאים לאמהותי. כמוכן מתן כבר בת 8 חודשים וכמהה לחברה. סיפרתי לך מה איתי. אולי תשאבי מזה כח. דרוש הרבה אומץ כדי לעשות מה שעשיתי אני. נשיקות רחלי

 

[Adoushi]

את אמיצה

וזה תכונה אמהית מעולה! מה שלומכם? תמונות של מתן בבקשה!!

 

[ilana kotlyarenko]

אני מקנה בך על האומץ שלך...

 

[tgdr]

אני לא אמא אבל.....

אני בהחלט יכל להבין את תיסכול האמהות בנושא חופשת לידה. אני בעצמי מוכן להיות עקר הבית במישרה מלאה והעקר להיות עם הילדים. מצד שני אני חסיד גדול של חברת ילדים. ואני חושב שלא אנחנו צריכים להיות המניע לדברים אלא הילדים. מאחר וילדי גדלו מגיל 3 חודשים (+-) בחברת ילדים אחרים (בחברת ילדים של קיבוץ) ואני רואה את המיומנויות החברתיות והנפשיות שלהם לעומת ילדים אחרים שגדלו עם מטפלת בבית ו/או עם ההורים בבית וחד וחלק אני חושב שהרבה יותר טוב לילדים בחברת ילדים אחרים ולא בחברת ההורים בלבד. שיהיה יום טוב ושקט לכולנו