אני בהיריון וסיפרנו לחמותי על כך

[rona25]

אני בהיריון וסיפרנו לחמותי על כך

והתגובה שלה גרמה לי לכמה שעות של בכי תמרורים בעלי התקשר וסיפר להם בטלפון... והיא ענתה לו במשפט אדיש כגון "יופי, אני שמחה בשבילכם" ועברה לנושא הבא.. ואח"כ - וזה השוס הגדול - אמרה לבעלי ערב טוב ולהתראות... ולא ביקשה לדבר איתי או לברך אותי למזל טוב.... מעולם לא רבנו והיא לכאורה "אוהבת אותי" למרות שהיו לה כמה קטעים שנעלבתי ממנה בעיקר לאור זה שהיא מתייחסת אלי כאויר או כזבוב טורדני לצידו של הבן שלה אבל עכשיו זה הקש ששבר את גב הגמל - רבאק הולך להיות לך נכד מהבן שלך אפילו הוא היה בהלם מהתגובה הקרירה והלא שמחה שלה מה עושים?

 

[ממוש היחידה]

מה את חושבת שאת צריכה לעשות../images/Emo35.gif

לדעתי את לא צריכה לעשות כלום, אבל תתנהגי אליה באותה הצורה, בקרירות ובריחוק.

 

[bell2002]

לא לעשות כלום!

וגם לא להתייחס אליה לא יפה או בקרירות. להתייחס בנימוס כמו אל המוכרת בחנות. כדי שתבין שיחס גורר יחס. אל תמהרי לספר לה כל חדשה טריה, שבנה יספר לה אם הוא חושב שהיא צריכה לדעת.

 

[bell2002]

הכי חשוב שכחתי!../images/Emo67.gif

|בלוןמזל טוב ובשעה טובה. שיהיה הריון כיפי וקל. שכל תוצאות הבדיקות יהיו טובות ושהלידה תעבור בשלום ושיולד תינוק בריא. ושאח"כ חמותך תאכל את הכובע ותבלע |

ים!

 

[טלאפ]

מתוך סקרנות - האם זה הנכד הראשון?

כי ההתלהבות יורדת כאשר זה לא הראשון.

 

[rona25]

זה הנכד השני אבל גם בנכדה

הראשונה היא לא גילתה סימני התלהבות חוץ מזה זה לא קשור - להורים שלי זה יהיה נכד חמישי והם קפצו עד לב השמיים... היא פשוט אישה קרה שלא איכפת לה מכלום כי היא יותר מדי מרוכזת בעצמה

 

[ציפי ג]

זה ממש לא רלבנטי

חמותי אף פעם לא מהמתלהבים על הבשורה (לא מחצינה יותר נכון). כשהייתי בהריון חמישי, בעלי קצת נדהם מכך, ולא הראה פנים שמחות, ואמא שלו כמעט תלתה אותו. אמא שלי שמחה על כך נכד ונכד, ויש לה ב"ה כבר 15. כך גם חמותי.

 

[אמא של יובל ה]

קודם כל../images/Emo49.gif

לענין החמות קחי אותה בקלות. החשוב הוא מה שאת מרגישה לגבי ההריון כל השאר באמת פחות חשוב.

 

[amitmom]

רונה..תשמעי חמודה. גם חמותי שתחיה

אמרה לנו שניה אחרי שבישרנו לה על ההריון (נכדה ראשונה) שהיא צעירה מכדי להיות סבתא ושאולי נחכה. אז לחכות מובן שלא חיכינו כי כבר היית בהריון ואני בטוח לא צריכה ממנה אישור להכנס להריון. אבל בעלי דיבר איתה והודיע לה שהשטויות האלו לא מקובלות עליו. קבלי חיבוק. ולא משנה אם זה הריון ראשון או חמישי. כל ילד וכל הריון מיוחד ויחידי בפני עצמו.

 

[ריפלקטור]

../images/Emo65.gif../images/Emo20.gif../images/Emo65.gif גם ממני, מזל טוב...

האמת, גם שלי, כשהודענו, אמרה שהיא צעירה להיות סבתא. ואני? הסתכלתי עליה, וראיתי אישה מאוד יפה. במיטב שנותיה. באמת לא נראית סבתאית. נראית יותר כמו אחות בוגרת, או דודה גדולה. היום היא סבתא נהדרת. הבן שלי מאוד אוהב אותה. לא כולם יודעים להפגין רגשות. ולא כולם מסוגלים. גם לי יש לפעמים דבר כזה, שמרוב שמשהו נוגע לי, אני לא מסוגלת להגיד את מה שאני מרגישה. והרבה פעמים האיפוק הזה, גורם לי להיראות קרה. היום כבר מכירים אותי יותר טוב במשפחה שלו, וכשאני מאוד שקטה הם כבר יודעים שמשהו מרגש אותי, מסעיר אותי, ואני מחפשת דרך רכה לבטא את זה. לקח הרבה שנים עד שהם גילו שאני ההפך מאדם קר. אני מקווה מאוד שהסבתא לעתיד תתעשת ותמצא דרך להתחבר קצת יותר טוב. המון בהצלחה שיהיה.

 

[bertap]

מזל טוב אנחנו נחמם את ליבך

שחמתך תקפא בקרח של עצמה

 

[סיגליהיא]

קודם כל ../images/Emo79.gif../images/Emo49.gif../images/Emo95.gif

שיהיה הרבה מזל טוב ובריאות לתשעה חודשים עגולים ומשעממים

. שנית, אל תתני לזאת לצער אותך

, אישה בהריון זקוקה לכל השלווה והרוגע להריון בריא ותקין

. כתבת שהיא לכאורה אוהבת אותך

, אולי היא מקנאה מעט?, פגועה שלא סיפרת לה?. אגב, "זבוב טורדני" ליד בנה את תהיי עד סוף החיים אז אל תקחי את זה קשה

לא מעט לעסנו כאן את נושא החמות שמאוהבת בבנה, לכי אחורה בדפים, תעייני קצת ותביני על מה אנו מדברות. שיהיה קל כבר אמרתי?

מ ז ל ט ו ב

 

[smagi]

המון ../images/Emo49.gif ../images/Emo65.gif

ויש אנשים שאולי הריון/ילדים לא עושים להם את זה (בעיקר לחמות). אז אל תקחי את זה קשה ושיהיה בהצלחה

המון

מגי

 

[בולי27]

רונה ../images/Emo49.gif

אל תיקחי ללב. הדברים האלו בסוף יתנקמו רק בה! תמשיכי להיות מאושרת כמו לפני שסיפרת לה, ואם היא תשאל אותך שאלת על ההריון, אל תשתפי אותה יותר...

 

[ריפלקטור]

בולי בולי....

(כרגיל, אזהרה - ארוך) הנה וידוי אישי. אני באה ממשפחה מאוד קטנה. אין דודים. אין סבים וסבתות. רק הורי, ואח אחד. ובעלי בא ממשפחה ענפה מאוד, מורחבת ביותר, ומרובת חברים קרובים כאלה של הרבה שנים, שהם כמו משפחה בעצמם. משהו כמו מאה אנשים שהם ממש בקרבה מיידית. זה המון. במיוחד בשבילי, שבאתי מהקיצוני להפך. הרבה מאוד זמן, חשבו עלי שאני אדם קר. חוץ מזה שאני נראית מאופקת בדרך-כלל, אף פעם, במשך כל השנים, לא יזמתי בעצמי פעולות התקרבות ונגיעה בילדים הרבים "שמסתובבים בין הרגליים" במשפחה גדולה שכזאת. כולם תמיד ניקשו וחיבקו והרימו ועשו קולות לתינוקות, ואני תמיד הייתי מאוד "עדינה", בעניין הזה. נדמה לי שאפילו חשדו בי שאני לא אוהבת ילדים. ואולי גם פחדו קצת, שאם יהיה לי ולבעלי ילד, אני לא יאהב אותו מספיק. (ואני מבינה מאוד את ההרגשה הזאת שלהם). אבל מה. אני, יש לי את התחושה האישית שלי, שילדים של מישהו אחר, עדיף שהם יזמו את ההתקרבויות שלהם אלי, לפי החוש שלהם. אני מתכוונת, שאם ילד או תינוק "רוצה אלי", כי הוא מרגיש לרצות אלי, אז שתהיה לו זכות ראשונים. (מיליון פעמים ראיתי ילדים שמרעיפים עליהם גיפופים ונישוקים - ואני רואה מהצד, על הילד עצמו, שהוא מת לברוח מזה ואין לו לאיפה). ובאמת. כמעט כל הילדים במשפחה. וגם של השכנים. וגם של חברות. "נדבקים" אלי. הכי אני אוהבת את התינוקושקים הקטנים, עם הריח התינוקי הטוב הזה, שבדרך-כלל מפחדים מזרים, אבל ממני לא. אני מאוד אוהבת ילדים. מאוד. ולמרות שעל-פניו ולפני שהכירו אותי, כולם חשבו שאני "קרה", היום הם כבר יודעים את הרוך והחום שיש לי עם ילדים. לכן אני אומרת, שיש סיכוי שכשהחמות הזאת תתחיל לשאול, זה יהיה בדיוק הזמן שבו החמות הזאת גם תדע להראות טוב יותר את הרגשות האמיתיים שלה. לא בטוח שהיא לא מרגישה. יכול להיות שהיא רק לא יודעת להראות.

 

[bertap]

זאת גם זווית ראיה בריאה../images/Emo141.gif

 

[אלמה]

בולי זו טעות

ייתכן והחמה פשוט לא יודעת להגיב? למה לדרדר יחסים? אם החמה שואלת ומתעניינת - רצוי לשתף ולספר. לראות מה ה"קיבולת" של החמה ולדעת מתי להפסיק. למה לדרדר יחסים - תמיד יש זמן לזה. אלמה

 

[בולי27]

לפי שאר התגובות, אני לא היחידה

שחושבת ככה. אם את מסוגלת לשתף מישהי שלא מפרגנת לך על ההריון, בכל מה שמתרחש במהלכו אז את טיפוס יוצא דופן (לא אומר שלרעה, דווקא לטובה) אבל רב האנשים לא מסוגלים לעשות את זה. ואת יכולה לראות שכל התגובות פה הן "כועסות" ולא ממש "מבינות", ככה שאני ממש לא מבינה למה הפנית את התגובה שלך אלי.... ואם את רוצה לדעת דווקא למה אני מגיבה כך, אז אם חמותי תגיב ככה כשאני אהיה בהריון (ולמרות שאני לא סובלת אותה במיוחד אני אומרת לך מעכשיו היא מאוד תשמח לשמוע כאלה חדשות) אני לא אשתף אותה בכלום! נדה! גורנישט! אם אני אבכה בגללה, היא לא תישמע ממני!!!!

 

[ריפלקטור]

את גם צודקת...

אם יש מולך מישהו שתמיד רק לא מפרגן. תמיד עושה לך רק רע. תמיד רק מעליב אותך. ולגמרי לא מסוגל לראות שום טוב, ולא מסוגל לעשות שום טוב. אז באמת בריא יותר למצוא דרך "להוציא אותו מהמערכת", לפחות אם אי אפשר להוציא אותו בפועל מהחיים, אז שלא יהיה לו הכוח או המסוגלות להרעיל לך ולפגוע בך. ובאמת צריך להיות משהו מהותי כדי לא להיות מסוגל לפרגן על היריון. אני באמת מקווה שלחמות הזאת יש רק שיבוש זמני, ולא סימפטום של בעיה כרונית. (רונה אמרה שאפילו בעלה היה המום מהחוסר התייחסות). לי היה מנהג קבוע, להתקשר לפחות שלוש פעמים בשבוע לחמותי, (הם גרים רחוק), ולספר לה על כל הנסים והנפלאות והחדשות שהנכד שלה עושה וממציא. (גם ההתלהבות האמהית שלי גרמה לי להרבות בזה). ולפני שנה בערך, אבי חטף שבץ, וסביב התקופה של הטיפול בו, התמעטו הטלפונים שלי בנושא הזה, באופן טבעי. כשנרגעו העניינים עם אבא שלי, שמתי לב ל"דילול השיחות". ובמקום לחדש ימי כקדם, החלטתי להמשיך ככה. לתת לה ליזום אותן בעצמה. שהיא תשאל ותתעניין. שהיא תבקש להיות שותפה בגידול שלו (ברמת העדכון). והיא לא. היא כן העירה לי שאני מתקשרת פחות. אבל היא לא שואלת יותר מדי על הנכד. האמת? בהתחלה חשבתי, איזו אישה - שמשתפים אותה והיא בכלל לא מעריכה את זה. אפילו נעלבתי. ויותר כי היא העירה לי על השיחות אבל לא אמרה אף מילה שחסר לה העידכון. אחר-כך חשבתי, שאני כמו "יותר משהעגל רוצה לינוק, רוצה הפרה להניק". שאולי היא מעדיפה לחוות אותו בעצמה. בלי התיווך שלי. שלה טוב יותר המעט יחסית שהיא רואה אותו וחווה אותו בעצמה, מאשר לשמוע מיד שנייה מה חדש. לא כל מה שנראה עקום דרך העיניים שלי, הוא באמת עקום אצל אחרים. ויש לי גם שאני עקומה לגמרי ולא "רואים עלי". וגם שאני סרגל וחושבים עלי עקום.

 

[amitmom]

אלמה, סליחה שאני ככה מתפרצת

לשרשור. אבל חמותי לא אהבה את העובדה שאני בהריון. היא אפילו לא טרחה להסתיר את זה ובמשך כל ההריון התעלמה ממני לחלוטין ולא הוציאה מילה על ההריון אבל כשהבת שלה נכנסה להריון 5 חודשים אחרי היא לא סתמה את הפה על כמה שקשה לבת שלה, וכמה שלי אין מושג עד כמה שההתחלה של ההריון מיגעת. יותר מזה. בחודש התשיעי, התעלפתי בסופר בגלל לחץ דם גבוה ואשפזו אותי. אמא שלי כמעט התעלפה מרוב פחד ודאגה והגברת המגונדרת, חמותי, אמרה לבן שלה שאשתו (אני) צריכה לשים לב אייך שהיא הולכת כדי שלא תיפול עוד פעם כמובן שהיא לא סיפרה לאיש על זה ואף אחד מהמשפחה של הבעל לא טילפן לשאול מה שלומי או מה שלום העוברית. אז, אני לא חושבת שבולי מדרדרת יחסים. היא פשוט עושה מה שטוב לה ומה שנוח לה. יש אנשים שלא משנה כמה תשתפי הם ירקו לך בפרצוף בחזרה.