הלם
עמית, ההלם שלך מובן, ואין מה לומר - זה קשה. אבל בסוף מסתדרים, וכבר עכשיו (חודשיים אחרי הלידה), אני מתחילה להרגיש שאני "משתלטת על זה" אם-כי עדיין צריך הרבה עזרה. קודם-כל, גליתי שלידה שניה אינה כמו לידה ראשונה. אני כבר "אמא מנוסה", הבלבול וההלם הראשוני כבר קטנים בהרבה. אז טוב שהתאומים הגיעו רק בלידה השניה. מבחינת עזרה: תתחילי כבר לחשוב על זה. יתכן שתהיי בשמירת הריון, וגם אם לא, בסוף ההריון תהיי מאד כבדה, ואסור יהיה לך להתאמץ הרבה. תצטרכי עזרה: בסדורים קטנים, לקחת את הגדול לטיולים, וכו´. אחרי הלידה, לפחות לחודש-חודשיים הראשונים, צריך המון עזרה. עד שאת לומדת מה עושים עם שניים, עד שהם קצת מתאפסים, וכו´. יתכן מאד שכמוני, תהיה לך תקופה שבה אחד או שניים עדיין בפגיה. לגדול זה אולי טוב, כי הכל בא בהדרגה, אבל לך יש תקופה של מתח, וצורך בעזרה עם הגדול, הובלת חלב שאול לפגיה, וכו´. המשפחה שלך תוכל לעזור? אני קבלתי המון עזרה מהמשפחה בתקופה הזו, וגם מאחרים.