אני בחרדה

[דורית ובניה]

אני בחרדה

לאור המצב החדש נכנסתי ממש למצב של חרדה. לא רוצה ללכת לשום מקום, סובלת מסיוטים (אולי בפעם הבאה יפוצצו את גן הילדים של עומר , טפו , טפו טפו ואולי בגן המשחקים שבו אופירי מסתובב עם המטפלת?). כעת בחג אני ממש לא מוכנה לשמוע על קניון או סרט וזה קצת קשה עם עומר (בן 3.5) שרגיל כל הזמן להסתובב ולבלות. מקסימום אנחנו הולכים לחברים או מסתובבים בין הסבתות (מחר מתוכנן לנו פיקניק בפארק סגור עם שומר, אבל למי י ש מצב רוח?) . בן זוגי חושב שאני בפניקה מוגזמת ואני חושבת שזו תגובה די נורמלית יחסית למצב . מ ה דעתכן ואיך זה אצלכן?

 

[odeia]

דורית, גם אותי המצב היום הלחיץ,

ואני גרה במקום בטוח יחסית. מה שבטוח זה שצריך להמשיך לשדר לילד בטחון, ומה שעשיתי שהרגשתי שזה מתחיל להשפיע על ההתייחסות שלי לאודיה, התחלתי לקחת רסקיו. אצלי כל טלפון מקפיץ, אולי זו הקריאה, והיום היו לנו מלא טלפונים, חלקם לשאול אם בעלי עוד בבית. חייבים לנשום עמוק, לקחת רסקיו ולחשוב חיובי ולדבר עם חברים.

 

[אמנון מרגלית]

קל לדבר...../images/Emo43.gif../images/Emo104.gif

ולכתוב לך שעליך להתחזק, לא לתת להם לנצח, להמשיך בשיגרה וכדומה...אבל האמת ?? אני ממש מבין אותך. זה לגמרי נורמלי לאור המצב ואני חושב שזה הזמן לא להתבייש והשתמש בכל מיני תכשירים טבעיים שמצויים בשפע (רגיעון וכד´) כדי לאפשר המשך חיים "נורמליים"... הרבה בריאות

אמנון מרגלית

 

[odeia]

אמנון, לא יודעת אם התכוונת אלי, אבל

אם כן, כנראה לא הבנת את דברי, התכוונתי שלילד צריך לשדר שהכל בסדר, כי ילדים לא מבינים כל כך ואם הם מרגישים את לחץ ההורים ולא מבינים את הסיבה זה מאוד מלחיץ אותם, ולכן גם כתבתי לה להעזר ברסקיו או כאלו דברים. כתבתי מה לי עוזר כדי שתנסה להעזר בדברים אלו. אם היית יודע באלו לחצים ופחדים הייתי אתמול.... אבל דאגתי שהילדה לא תראה ואת הבכי והלחץ הוצאתי בחדר השינה. חוץ מזה, גיליתי שאם מחייכים גם אם בצורה מלאכותית זה עוזר והמון, ואם משדרים לילד שהכל בסדר, זה מתחיל להרגיע אפילו את ההורה. שיהיה לנו רק טוב ורגוע חג שמח ושבת שלום אני

 

[אמנון מרגלית]

ממש לא התכוונתי...../images/Emo43.gif../images/Emo104.gif

לאף אחד חוץ מלעצמי. היה לי נורא קל לכתוב שעליה להתחזק אבל זה לא חוכמה לנקוט בדרך הקלה . אני באמת חושב שבתקופה כזאת יש להשתמש כהרגעה ברייקי, בכדורים טבעיים, באמונה , בדת , בסקס, בציור, בטיולי טבע ובכל מוצא מהמצב הנפשי הקשה שמכתיב המצב הבלתי אפשרי בו אנו נמצאים... הרבה בריאות

אמנון מרגלית

 

[odeia]

../images/Emo104.gif אמנון דבר אחד טוב יש בהתכתבות

הזו - אנחנו יודעים שאתה בבית.

 

[אמנון מרגלית]

מתחיל ב 16:00 ...../images/Emo43.gif../images/Emo104.gif

משמרת במד"א מודיעין... חג שמח הרבה בריאות

אמנון מרגלית

 

[מיכל של הדר]

דורית - מבינה אותך../images/Emo24.gif

אני מרגישה שכל יום מדרדר יותר את תחושת הביטחון שלי, למשל אתמול הפיגוע בסופרמרקט, בכלל גרם לי לתחושת מצור - אז לאן בטוח ללכת? אני חושבת שהתגובה שלך מאד נורמלית למצב ומקווה עבור כולנו ש"המצב" ישתנה לטובה ומהר!!!!!

 

[שירי ל]

אנחנו שנינו באותה פניקה ../images/Emo10.gif

לא זזים מהבית לשום מקום - רק לבתים פרטיים של חברים או משפחה. להגיד שהפניקה מוגזמת? עדיף כך מאשר שאננות שסופה אסון. המצב קשה, ואי אפשר להמשיך כאילו כלום לא קרה. תשמרו על עצמכם!

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo104.gif דורית - מבינה אותך כ"כ ../images/Emo104.gif

למזלי, כשאני עם שגיא, אני מצליחה לחמוק מהמחשבות ויוצרת לי מן עולם נאיבי בו הכל בסדר. אבל ברגע שאני לבד, כמו עכשיו, המחשבות מתחילות להתרוצץ. גם אני נקרעת לגבי כל יציאה, אבל לפעמים כבר אי-אפשר להשאר בבית (ואנחנו כבר כמעט שבוע בבית בגלל המחלה ומזג האוויר שתפסו אותנו) וחייבים לצאת. ולגבי כל הרגיעונים למינהם, כבר קראתי כתבה שיש עליה במכירות של הרסקיו (50 אחוז כמעט) ושל הרגיעון של הדס...לפחות מישהו מרוויח מהמצב.

סיגל