אני בטח אמחק את זה ולא אשלח

Lost Lullaby

New member
אני בטח אמחק את זה ולא אשלח

אני פשוט צריכה לכתוב ואין לי איפה.. אתמול יצאתי והיה כ"כ כיף, חזרתי הביתה באיזה 4 וישנתי רק 4 שעות, אז די כאב לי הראש חצי שעה אחרי שהתעוררתי. כשיצאתי מהחדר אמאבא לא היו בבית, הלכתי למטבח לחפש משו לאכול וסבתא הייתה שם... שאלתי אותה מה חדש, וכשהיא ענתה לי פשוט שאלתי אותה שוב כי חשבתי שלא שמעתי טוב. סבתא שלי [השניה, מצד האמא] נפטרה היום בבוקר...
אני לא אגיד שזה בא בהפתעה גמורה, כי היא כבר כמעט שנה עוברת בין כמה בתי חולים... לפני שנה התחילו להיות לה כאבי ראש מוגזמים והזיות, ואחרי כמה בדיקות גילו שיש לה גידול במוח... ההמלצה של הרופאים הייתה לנתח ולהסירו, אז זה מה שעשינו... היא לא התאוששה מהניתוח. בהתחלה זה היה אובדן זיכרון כלשהו, היא זכרה בפרטי פרטים מה היה לפני 10 ו-15 שנים אבל לא זכרה מה קרה כמה ימים לפני, היא התבלבלה ביני לבין אחותי ואנחנו כלל לא דומות, וכאלו... לפני איזה חצי שנה היה נראה שהיא כבר מתאוששת וחוזרת לעצמה, אבל מתישו זה שוב התחיל להתדרדר. מה גם, שלא אמרו לי אבל היא הייתה חסרת הכרה בשבוע האחרון... מילא אני, אצלי זה עוד לא התעכל לחלוטין... אבל מה עם אמא? היא לא נשברת מבחוץ, היא בטח חושבת שהיא צריכה להיות חזקה בשבילינו... יש לה את סבא עכשיו על הכתפיים, יש לה את אחי הקטן, יש לה יותר מדי דברים... אבל מותר לה להשבר לפעמים. גם לה. ומה עם סבא? סבתא הייתה כל החיים שלו, הם ביחד כבר איזה 60 שנה... ועוד לפני איזה שנה, כשהיא רק נכנסה לניתוח, היה לו כ"כ רע כי הוא התחיל לחשוב ולהתחרט על כל הפעמים שהוא לא הקשיב לה או שהם התווכחו... וכל פעם שמצבה הדרדר הוא כ"כ דאג, היה לו כ"כ רע... ומה עכשיו? מה הוא יעשה?
טוב, כניראה שאני שולחת... אני לא צריכה תגובות, פשוט הייתי צריכה לכתוב את זה.
 

Lost Lullaby

New member
לא ממש קרובות../images/Emo4.gif

וזה משהו שאני מצטערת עליו עכשיו... היה לי קשה לראות את אמא וסבא בהלוויה... הלוויה ראשונה שהלכתי אליה
אני עוד לא בטוחה שאנ יקולטת לגמרי את המשמעות של זה, שהיא כבר לא פה. ואני כ"כ רוצה להיות פה בשביל אמא אבל אין לי מה לעשות חוץ מלחבק אותה.... אין משהו שאני יכולה להגיד שישנה את המצב מה שבטוח שאחרי היום, דרך ההסתכלות שלי על החיים והמוות השתנתה.
 
למעלה