אני בטראומה אטומית

[yoooni]

אני בטראומה אטומית ../images/Emo70.gif

טראומה אטומית

עוד לא היה לי כזה דבר בחיים

השבוע הזה התחיל בהרגשה רעה. הרגשה רעה ונוראה (אני מחייה השפה העברית) על האוטו שלנו

אני אתחיל עם הקדמה קצרה-ארוכה. האוטו שלנו הוא כל עולמי. למי שמכיר את המבנה של MAZDA3 יש שם תאי איחסון מקדימה בלי עין הרע. הכל נכנס שם. היו לי שם משהו כמו 25 דיסקים מקוריים שקניתי השנה. כל פעם שאני באוטו אני שומע איזה דיסק. אני מרגיש שההודעה הזאת הולכת לצייר אותי כחולה נפש - אבל הגעתי למסקנה שאין אבחנה אחרת למצבי. הייתה לי השבוע הרגשה איומה שיקרה משהו לדיסקים האלה

הרגשה נוראית

אז כן

זה קרה

עוד לא היה לי דבר כזה. לאחרונה המחשבות שלי מתחילות להפחיד אותי. הערב זה קרה. גנבו את האוטו

אמא שלי צילצלה להודיע לי שהם תקועים במרחק של שעה וחצי נסיעה מהבית בלי האוטו עם אחותי הקטנה והדבר היחיד שעניין אותי זה הדיסקים. אני עומד לבכות. יש שם דיסקים עם ערך ריגשי. פשוט גורל אכזר

אני מרגיש יתום ועני, הוצאתי השנה כסף בכמויות שאי אפשר לתאר. בעיקר על דיסקים

(מה אני יעשה בלי מירי מסיקה

) אני חושב שהגיע הזמן להתחיל בטיפול כלשהו אני חושב שזאת ההודעה הכי מטורפת שכתבתי אי פעם, לרמות כאלה של טימטום עוד לא הגעתי אבל אני בשוק מעצמי לאיזה מצב זה הכניס אותי. זהו אני אעצור את עצמי פה, אתם כבר מכירים את ההודעות שלי, אני מתחיל לשפוך את כל מה שעל הלב כמו מטומטם ויורד לרמת כתיבה שמביישת אותי ;-/ HELP ME אני צריך עזרה

 

[DeityLost]

אני כל כך יכול להבין אותך

גם לי יש דיסקים מקוריים- עליהם אני שומר מכל משמר. אנשים צריכים אישורים בטחוניים מסווגים כדי לגעת בהם- וגם אז, זה רק כשאני יכול לעקוב מספיק מקרוב כדי להיות שם אם יקרה משהו לתינוקות שלי. אין כל כך מה לעשות במקרה כזה, חוץ מלהבין ש"הכל לטובה"- ולעבור הלאה, למרות שזה קשה. אם תרצה, אני מוכן לשלוח לך בדואר את הדיסק של מירי מסיקה שלי, אבל- רק אם תבטיח שלא תהיה עצוב יותר

אני.

 

[yoooni]

חס וחסה אני לא אגזול לאף אחד דיסק

אבל מה שכן, למדתי לא להשאיר דיסקים באוטו

 

[resputin]

../images/Emo45.gif.

אפשר לקנות את המקוריים ולצרוב עותק [אישי ופרטי

] לאוטו.

 

[עומרי האוזר]

../images/Emo45.gif.

מעבר לנוחות, זה גם מותר מבחינה חוקית.

 

[יעל ניסן]

אתה מתכוון

שלמדת לא להשאיר אוטו מסביב לדיסקים, לא?

 

[Elsewhere]

../images/Emo6.gif

 

[yoooni]

חחחחח נראה לי שקלעת בול ../images/Emo6.gif

 

[Elsewhere]

אני רק יכול לנחש מה אתה מרגיש. :|

אני, בחוכמתי הרבה, הלכתי עם קייס דיסקים לניצנים. באמצע ההופעה של היהודים נפתח לי התיק מסיבה לא ידועה וכל תוכנו הגיע לקרקע. אספתי הכל. הכל, חוץ מהקייס דיסקים שלי, מסתבר. עכשיו או שהקרקע [ורגלי האנשים] נהנו מ-30 דיסקים, או שמישהו פשוט שלף לי את הקייס מהתיק. באותו הקייס היו לי כל המקוריים שקניתי בשלוש השנים האחרונות [ועצם העובדה שזב מסתכם ב-3 לא אומרת כלום. לשלושתם היה ערך רגשי עצום.], דיסקים שהכנתי לעצמי מהמחשב הישן [נוסטלגיה וזה], תמונות שאחסנתי בכיסים של הקייס והכי הכי גרוע- הגיבוי של המחשב. נעלמו די והותר מסמכים שלא ניתנים לשחזור, כמובן שביניהם נכללו דברים שהיו חשובים לי מאוד. מאוד מאוד. אז נכון, זה שלושה מקוריים ולא 25- אבל אני מבין אותך. נראה לי. בהתחלה קשה, ממש קשה. זה באמת דברים שפשוט אי אפשר לשחזר, לא משנה מה. דברים בעלי ערך רגשי ודברים שהשקעת בהם זמן וכסף. אבל אתה יודע מה? כל דבר קורה מסיבה כלשהי. אני מאז הגניבה למדתי לא לצאת מהבית עם דברים לא נחוצים, זה דבר אחד. הדבר השני שלמדתי הוא להכין עותקים- אפילו לקחת שני קייסים, מקוריים ועותקים, ולצאת מהבית רק עם הקייס של העותקים ושהקייס של המקוריים יישאר ליד הסטריאו. אז נכון, די קשה בהתחלה בלי זה, וייקח זמן, אבל אתה תתגבר. תנשום עמוק ותסתכל על הצד החיובי- למדת לקח [שאני בטוח שתיישם בהמשך החיים] והמשפחה שלך בסדר גמור.

לילה טוב

[... לפני שאני מתמוטט על המקלדת]

 

[עומרי האוזר]

../images/Emo45.gif

נזק אחד שהיה לי למידע לפני 5 שנים לימד אותי על בשרי שצריך לגבות את כל המחשב כולו. 100%, לא בזיפ, ולא בשום משקה אחר. זה ביטוח למידע שלך. נקודה.

 

[sh53]

אם לרגש לא יישאר ערך, אז מה נשאר?

אני דווקא יכולה להבין אותך בהחלט, להזדהות איתך לא כי אין לי 25 דיסקים, אבל יש לי בהחלט דברים שמבחינתי הם נוסטלגיה ולאבד אותם היה מאוד כואב לי ואם הייתי שמה חפץ במקום הדיסק שלך והייתי מאבדת אותו היה כואב לי בהחלט, ולכן אני כל כך יכולה להבין את הכאב שלך ואני לא חושבת שאתה מטורף, בכלל לא. 1,250 ש"ח (50 ש"ח לדיסק כפול 25 דיסקים). זה שלא הוצאת את זה בבת אחת, עדיין זה כסף שהוצאת ולקחתי בחשבון 50 ש"ח לדיסק שזה מינימום כך שאני מתארת לעצמי שהיו לך דיסקים שעלו יותר. לפעמים קורים לנו דברים לא הכי שמחים בחיים, אין מה לעשות כי אלה החיים. אין ברירה אלא לקום ולהתחיל מחדש, ומבחינתך לקנות שוב פעם דיסקים. מבינה את הכאב שלך על האובדן, אבל מצד שני אין כל כך מה לעשות וצריך לקנות שוב. מניחה שהגשתם תלונה למשטרה גם לגבי הדיסקים בתקווה שיחזירו לכם אותם, עשיתם את המקסימום שאפשר לעשות ואין עוד משהו שאתם יכולים לעשות לדעתי.