אני בכיינית ברמות

[כפינה המקורית]

אני בכיינית ברמות

וזה מפריע לי מאוד לתפקד בחיי היום יום. אני בוכה מכל דבר שיש בו מעט רגש- שיחה עם חברה/אמא/בוס.
זה תמיד מפריע לי לבטא את עצמי. מקשה לי על החיים ועושה לי דימוי של מפגרת בפני עצמי.
איך אפשר להתמודד עם זה לדעתך? האם אני יכולה לאמן את עצמי ?

 

[ישראל בן דוד1]

יש לך דוגמאות?

שלום, כפינה המקורית
אשמח אם תתני לי דוגמאות ל-
- שיחות
- מילים,
- אינטונציה או
- נושאים ספציפיים
שמעוררים אותך לתגובה של בכי?

 

[כפינה המקורית]

תודה על ההתיחסות

כל מילה שמעוררת בי טיפה רגש גורמת לי לבכות. לדוגמא, אני באה לדבר עם הבוס שלי על נושא שמפריע לי - זה גורם לי לבכות. אמא מעירה לי על משהו שולי, שלא באמת מעליב אותי - אני מתחילה לבכות.
זה מחרפן :\

 

[ישראל בן דוד1]

מומלץ להעזר באיש מקצוע

שלום לך, כפינה המקורית

תודה על הדוגמאות.

לפי התיאור שלך, נראה שפתרון למה שאת מתארת
אינו נמצא באופן גלוי. לכן יש צורך לעשות טיפול שיטתי,

בין אם אצל פסיכותרפיסט או נלפיסט.
שיעזור לך לגלות את שורש הבעיה וליצור לזה פתרון מתאים.

בפרקטיקה של NLP טיפולית התהליך יכול להתקצר באופן משמעותי.
את מוזמנת ליצור איתי קשר ולבחון ביחד אופציות להתקדם מפה.

 

[מגדירמחדש]

אני לא יודע מי את אישה יקרה אבל הייתי רוצה אם אפשר...

להציע לך נישואין...
כי בטח את הזיווג שלי...
או לפחות הדבר הכי קרוב לזה

אני אסביר:

אומרים שניגודים הכי גדולים הם המשלימים הכי טובים זה של זה....
ואני ?
אני כבר שנים רבות יושבים לי דברים כל כך גדולים משמעותיים מעיקים וקשים על הלב
והנשמה
שלי נקרעת לפעמים
ואני מתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
לבכות
כל כך רוצה וכל כך זקוק לפורקן הממיס הזה של בכי חסר מעורים שינקה
את כל מה שיש בפנים ויעשה אותי כמו חדש
אבל אצלי
יש קללה נוראית (ואני מדבר בשיא הרצינות)
שערי הדמעות. אצלי ננעלו
וכבר שנים אני לא מצליח לבכות
אפילו לא להוריד דמעות
אז אולי
אם נהיה בייחד
כי אישה ואיש בייחד נחשבים לאחד
כמו שני חצאים משלימים
אני אספר את המועקה
ואת תבכי בשביל שנינו
ואם לא
אז לפחות אכיר אותך
ואולי אלמד מימך כיצד לבכות ?

(ואני כותב את זה בשיא הרצינות !)

אשמח להתייחסות כאן או בפרטי*)

א