האנקי דורי
New member
אני במצוקה ואני חצויה- זהירות ארוך
הי, מכיוון שהרבה מאד זמן לא השתתפתי בפורומי מנהלים, אני חושבת שראשית רצוי להציג את נושא הפורום שלי, כרקע לסוגיה שאני עומדת להעלות. הפורום די לכפיה פסיכיאטרית דן בהפרת זכויות קשה שמתרחשת במוסדות פסיכיאטרים, אשר מידי פעם נחשפת לעיתונות. הפרת זכויות קשה זו, שהוצגה בסרטים ובטלווזיה, הגיע לעיתים לכדי אלימות קשה כלפי כלואים פסיכיאטרים. במאמר מוסגר אציין שהמערכת הפסיכיאטרית מפעילה סמכות בצורה ברוטלית ודורסנית. הסיבה שאני כותבת את כל זה היא שהגולשים אצלי בפורום רגישים רגישות יתר לכל סוג של הפעלת סמכות, לעיתים בצורה קיצונית. התנועה האנטי פסיכיאטרית היא תנועה של ביקורת חברתית, שטוענת שכפייה פסיכיאטרית היא אמצעי לסלק את ה'חריגים' מן החברה ולכפות נורמות חברתיות. מטבע הדברים הפורום שלי מושך אליו אנשים בעלי חשיבה ביקורתית, וזו לא נעצרת כאשר הם נכנסים לפורום- והחשיבה הביקורתית מופנית גם אלי. הסיפור לא נגמר בזאת. קהילת המתנגדים לכפייה פסיכיאטרית היא קהילה קטנה- וכמעט כל מי שעוסק בתחום מכיר את האחרים. מרבית הגולשים ה'קבועים' בפורום הם אנשים שנפגשו בעבר בהפגנות, והכירו דרך פעילות פוליטית וציבורית שנעשתה בנושא. עולם קטן. לעיתים לא מן הנמנע שאנשים שנפגשו בפורום כבר דרכו אחד על השני על הבוהן בחיים הלא וירטואלים עוד לפני שקם הפורום. לפני מספר שבועות באה לפורום גולשת, אינטילגנטית וחריפה אמנם, אבל עם חשבון לא סגור כלפי מהחיים הלא וירטואלים. כמו שאמרתי קודם- הקהילה של מתנגדים לכפייה פסיכיאטרית היא כה קטנה- רבים מאיתנו פגשו אחד את השני בהפגנות, לצורך הכנת כתבות עיתונאיות, וכו' במקביל לכתיבת הודעות ענייניות היא החלה להתנגח בי בצורה קשה מאד- בשל חשבון לא סגור מהעבר, שמקוצר היריעה אני מעדיפה שלא לפרט- בכדי שלא לסבך את ההודעה. אל אותה גולשת הצטרף גולש אחר. אותו גולש הוא אנרכיסט בהשקפותיו ושונא כל סוג של שלטון- הוא חושב שכל סוג של הפעלת סמכות שלטונית הוא רע וגרוע ומנהל מלחמת חורמה במחיקות- גם אם מדובר במחיקות אחת להמון זמן, ומסיבות מוצדקות ( העלבת גולש אחר, אאוטינג וכו' ) . גולשת שלישית, שלא השתתפה הרבה זמן בפורום, ראתה שיש מהומה, ומצאה לה עיתוי להצטרף- זאת גולשת שבעבר הגיעה לפורום במספר כינויים שונים ותקפה אותי במתקפות חריפות מאד- במקביל לתרומה רבה לפורום. השורה התחתונה היא כזאת: מכיוון ש'פרופיל' הממוצע של גולשים אצלי הוא אנשים חריפים, מתלהמים, בעלי חשיבה ביקורתית, ואנשים ששונאים ממסדים ורשויות שלטון, אנשים המחזיקים בדיעות ראדיקליות- וגם אנשים שחוו את אימי השרירותיות השלטונית - האנשים אצלי בפורום רגישים מאד לכל גילוי - גם אם קטן ולגיטימי של סמכות. חלקם חוו את הסמכות בצורה מבזה ומשפילה וכל גילוי של סמכותיות בפורום מעורר אצלם קונוטציה שלילית ביותר. עד כה גיליתי סובלנות יתר- בגלל המודעות שלי לקונוטציה שסמכות מעוררת בפורום הזה. לא פעם- כאשר מחקתי הודעה מסיבות מוצדקות, גולשים טרחו להזכיר לי שכפייה פסיכיאטרית מתחילה במחיקת הודעות- קרי ש'מחיקת הודעות' פירושה סילוק הדברים הלא יפים ולא רצויים מן החברה- כפי שהפסיכיאטריה מסלקת את אותם אנשים 'לא רצויים' למוסדות. אחרי המהומה האחרונה שהייתה אצלי בפורום- אשר אנשים השתמשו במדיה של הפורום בכדי להתנגח, להתלהם ולסגור חשבונות אישיים- החלטתי לסגת מהמדיניות שהייתה נהוגה קודם- בעבר- בכדי לאפשר חופש ביטוי מאקסימלי- איפשרתי לגולשים להוציא רעל במקרים מסויימים- באופן פומבי. אולם הגעתי למסקנה שאיני יכולה לספוג זאת יותר. ביקורת לגיטימית כן- אבל התלהמות ממניעים אישיים- לא. החלטתי לשים קץ לכל הסיפור ומחקתי הודעות ש'שופכות רעל' תוך בקשה מהכותבים לכתוב הודעות ענייניות- ובמידה והם כותבים ביקורת- בצורה עניינית ולא מתלהמת. עברו כשבועיים מאז ואני חשה שלמרות שעשיתי את הדבר הנכון- פגעתי בגולשים שהיו לב של הפורום. אני חושבת שחופש הביטוי אינו מסווה להתלהמות וטיפוס אישי על הזולת, מחד, אבל- לאור הרגישות הקיצונית הקיימת בפורום להפעלת סמכויות ולכוחניות- אני מרגישה שפגעתי בגולשים שהיוו הלב של הפורום, למרות שתוך כדי כתיבה אני מתחילה להבין משהו. שאני לא פגעתי באף אחד. מדובר בשלושה גולשים- שתי גולשות עם חשבונות אישיים כלפי ממקום אחר שבחרו בפורום כבמה לסגור את אותם חשבונות. הגולש השלישי- אותו אנרכיסט בעל עקרונות שהפסיק לכתוב בפורום עקב מחיקת עלבונות- שוחחתי איתו ארוכות בטלפון על הפרשה - בעיקר כי הגולש הזה הוא גאון, הוא הלב של הפורום, וההודעות שלו זה דבר מדהים- הוא אדם שכל מי שקורא את ה'הגיגים' שלו מתרשם ממנו בצורה הכי חיובית שאפשר- אבל עדיין- זה שהוא גאון, הלב של הפורום, לא נותן לו את הזכות להתעקש... אני דיברתי איתו בטלפון ארוכות, בכדי ללבן את העניין, כי היה חבל לי עזיבתו את הפורום. שאלתי אותו אם הוא חושב שחברי הפורום צריכים לספוג 'התלהמויות' מצד חברים אחרים בשם אותו חופש ביטוי, ואז הוא אמר לי שכן. שחופש הביטוי צריך להיות אולטימטיבי, ומי שאינו יכול לכתוב בפורום כי חבר אחר 'יורד לחייו' "שילך לטיפול פסיכולוגי לפתור את הבעיות שלו". אותו חבר פורום גאון, שהחזקתי ממנו בתור עמוד השדרה של הפורום, תסלחו לי, מביע דיעה כזאת מטומטמת ושטחית לגבי חופש הביטוי. הוא מצד אחד נלחם מלחמת חורמה במחיקות כי הוא מגדיר את הפורום כבית שלו ( הוא הביא איזה תוכנה שמשחזרת הודעות בפורום או משהו ) - אבל מצד שני - למרות שהוא מחשיב את הפורום כ'בית' זה נראה לו מאד לגיטימי שאם יש עלבונות וירידות לחיים של גולשים בפורום - מי שסובל מזה "שילך לפסיכולוג לפתור את החוסר יכולת שלו לכתוב תחת מתקפות" נו באמת. זה גורם לי לחשוב מה עושים כלמישהו יש דיעה שכזאת, שהוא מסתתר מאחוריה בכדי לנמק כל מיני צעדים מטומטמים. מתעמתים עם הדיעה שלו עד הסוף, עד שחושפים את הנימוקים המטומטמים. מאד קשה לי עכשיו כי בתקופה מסויימת הייתה קהילה אינטימית, חמה, תומכת ומפרגנת ומאוחדת, אשר שני הגולשים האלו ( האנרכיסט + סוגרת החשבונות ) היוו את הלב של הקהילה. אני מרגישה שפגעתי בגולשים על ידי מחיקת הודעות מעליבות, אבל זה בגלל שלא יכולתי לספוג יותר את ההתלהמות, למרות הרצון הטוב שלי להיות 'ליברלית'. אני מרגישה סוג של אבל על אובדן של גולשים שהיוו את ה 'לב' של הקהילה, את הבסיס שלה, ויכולה לשלוף מן ההיסטוריה שרשורים שעצבו את דמות הפורום כפורום תוסס וחי, שרשורים שהם היו הלב באותו שרשור, הגורם ה'בועט והחי' בתוך אותו שרשור. אני מרגישה אבל עצום משום שהקהילה הזאת קטנה, ואני חושבת שהגולשים שעזבו כי הם לא הסכימו ל'עסקת החבילה' שבאים להביע דיעות אבל לא להתהלם לא התאימה להם. אני אולי צודקת אבל זה לא מחפה על האבל שלי, וקשה לי עם זה, כי באופן בסיסי אני מבינה את הבעיטה של הגולשים האלו בי. הגולשים האלו- שנבעטו על ידי כל כך הרבה ממסדים, למדו שלבעוט ולהתלהם זו הדרך היחידה לשרוד. הם שונאים ממסד ושלטון, ואני בכחול שלי מסמלת עבורם את זה. אני חצויה כי אני מחקתי עלבונות אחרי שבועיים שהגיעו מיים עד נפש, מחד, ואני יודעת שזה צעד נכון, אבל מצד שאני הגולשים- אני חצויה. אני חצי בתפקיד 'מנהלת' וחצי בתפקיד - חצי ואף יותר מחצי מזדהה איתם. עם הבעיטה שלהם בסמל של תפוז- מנהלת הפורום הכחולה. אני יודעת מאיפה זה בא. אני יודעת את האימים והזוועות שהם חוו מהממסד- ואני חצויה מאד כי מצד אחד הגנתי על עצמי מפני ההשתלחות הקשה מאד- אבל מצד שני זה לא סוף פסוק כי אני מזדהה עם ה'מרד' שלהם בכל מה שמסמל סמכות. כבר כמה ימים המצפון שלי מציק לי ואני חצויה מאד. ענבל
הי, מכיוון שהרבה מאד זמן לא השתתפתי בפורומי מנהלים, אני חושבת שראשית רצוי להציג את נושא הפורום שלי, כרקע לסוגיה שאני עומדת להעלות. הפורום די לכפיה פסיכיאטרית דן בהפרת זכויות קשה שמתרחשת במוסדות פסיכיאטרים, אשר מידי פעם נחשפת לעיתונות. הפרת זכויות קשה זו, שהוצגה בסרטים ובטלווזיה, הגיע לעיתים לכדי אלימות קשה כלפי כלואים פסיכיאטרים. במאמר מוסגר אציין שהמערכת הפסיכיאטרית מפעילה סמכות בצורה ברוטלית ודורסנית. הסיבה שאני כותבת את כל זה היא שהגולשים אצלי בפורום רגישים רגישות יתר לכל סוג של הפעלת סמכות, לעיתים בצורה קיצונית. התנועה האנטי פסיכיאטרית היא תנועה של ביקורת חברתית, שטוענת שכפייה פסיכיאטרית היא אמצעי לסלק את ה'חריגים' מן החברה ולכפות נורמות חברתיות. מטבע הדברים הפורום שלי מושך אליו אנשים בעלי חשיבה ביקורתית, וזו לא נעצרת כאשר הם נכנסים לפורום- והחשיבה הביקורתית מופנית גם אלי. הסיפור לא נגמר בזאת. קהילת המתנגדים לכפייה פסיכיאטרית היא קהילה קטנה- וכמעט כל מי שעוסק בתחום מכיר את האחרים. מרבית הגולשים ה'קבועים' בפורום הם אנשים שנפגשו בעבר בהפגנות, והכירו דרך פעילות פוליטית וציבורית שנעשתה בנושא. עולם קטן. לעיתים לא מן הנמנע שאנשים שנפגשו בפורום כבר דרכו אחד על השני על הבוהן בחיים הלא וירטואלים עוד לפני שקם הפורום. לפני מספר שבועות באה לפורום גולשת, אינטילגנטית וחריפה אמנם, אבל עם חשבון לא סגור כלפי מהחיים הלא וירטואלים. כמו שאמרתי קודם- הקהילה של מתנגדים לכפייה פסיכיאטרית היא כה קטנה- רבים מאיתנו פגשו אחד את השני בהפגנות, לצורך הכנת כתבות עיתונאיות, וכו' במקביל לכתיבת הודעות ענייניות היא החלה להתנגח בי בצורה קשה מאד- בשל חשבון לא סגור מהעבר, שמקוצר היריעה אני מעדיפה שלא לפרט- בכדי שלא לסבך את ההודעה. אל אותה גולשת הצטרף גולש אחר. אותו גולש הוא אנרכיסט בהשקפותיו ושונא כל סוג של שלטון- הוא חושב שכל סוג של הפעלת סמכות שלטונית הוא רע וגרוע ומנהל מלחמת חורמה במחיקות- גם אם מדובר במחיקות אחת להמון זמן, ומסיבות מוצדקות ( העלבת גולש אחר, אאוטינג וכו' ) . גולשת שלישית, שלא השתתפה הרבה זמן בפורום, ראתה שיש מהומה, ומצאה לה עיתוי להצטרף- זאת גולשת שבעבר הגיעה לפורום במספר כינויים שונים ותקפה אותי במתקפות חריפות מאד- במקביל לתרומה רבה לפורום. השורה התחתונה היא כזאת: מכיוון ש'פרופיל' הממוצע של גולשים אצלי הוא אנשים חריפים, מתלהמים, בעלי חשיבה ביקורתית, ואנשים ששונאים ממסדים ורשויות שלטון, אנשים המחזיקים בדיעות ראדיקליות- וגם אנשים שחוו את אימי השרירותיות השלטונית - האנשים אצלי בפורום רגישים מאד לכל גילוי - גם אם קטן ולגיטימי של סמכות. חלקם חוו את הסמכות בצורה מבזה ומשפילה וכל גילוי של סמכותיות בפורום מעורר אצלם קונוטציה שלילית ביותר. עד כה גיליתי סובלנות יתר- בגלל המודעות שלי לקונוטציה שסמכות מעוררת בפורום הזה. לא פעם- כאשר מחקתי הודעה מסיבות מוצדקות, גולשים טרחו להזכיר לי שכפייה פסיכיאטרית מתחילה במחיקת הודעות- קרי ש'מחיקת הודעות' פירושה סילוק הדברים הלא יפים ולא רצויים מן החברה- כפי שהפסיכיאטריה מסלקת את אותם אנשים 'לא רצויים' למוסדות. אחרי המהומה האחרונה שהייתה אצלי בפורום- אשר אנשים השתמשו במדיה של הפורום בכדי להתנגח, להתלהם ולסגור חשבונות אישיים- החלטתי לסגת מהמדיניות שהייתה נהוגה קודם- בעבר- בכדי לאפשר חופש ביטוי מאקסימלי- איפשרתי לגולשים להוציא רעל במקרים מסויימים- באופן פומבי. אולם הגעתי למסקנה שאיני יכולה לספוג זאת יותר. ביקורת לגיטימית כן- אבל התלהמות ממניעים אישיים- לא. החלטתי לשים קץ לכל הסיפור ומחקתי הודעות ש'שופכות רעל' תוך בקשה מהכותבים לכתוב הודעות ענייניות- ובמידה והם כותבים ביקורת- בצורה עניינית ולא מתלהמת. עברו כשבועיים מאז ואני חשה שלמרות שעשיתי את הדבר הנכון- פגעתי בגולשים שהיו לב של הפורום. אני חושבת שחופש הביטוי אינו מסווה להתלהמות וטיפוס אישי על הזולת, מחד, אבל- לאור הרגישות הקיצונית הקיימת בפורום להפעלת סמכויות ולכוחניות- אני מרגישה שפגעתי בגולשים שהיוו הלב של הפורום, למרות שתוך כדי כתיבה אני מתחילה להבין משהו. שאני לא פגעתי באף אחד. מדובר בשלושה גולשים- שתי גולשות עם חשבונות אישיים כלפי ממקום אחר שבחרו בפורום כבמה לסגור את אותם חשבונות. הגולש השלישי- אותו אנרכיסט בעל עקרונות שהפסיק לכתוב בפורום עקב מחיקת עלבונות- שוחחתי איתו ארוכות בטלפון על הפרשה - בעיקר כי הגולש הזה הוא גאון, הוא הלב של הפורום, וההודעות שלו זה דבר מדהים- הוא אדם שכל מי שקורא את ה'הגיגים' שלו מתרשם ממנו בצורה הכי חיובית שאפשר- אבל עדיין- זה שהוא גאון, הלב של הפורום, לא נותן לו את הזכות להתעקש... אני דיברתי איתו בטלפון ארוכות, בכדי ללבן את העניין, כי היה חבל לי עזיבתו את הפורום. שאלתי אותו אם הוא חושב שחברי הפורום צריכים לספוג 'התלהמויות' מצד חברים אחרים בשם אותו חופש ביטוי, ואז הוא אמר לי שכן. שחופש הביטוי צריך להיות אולטימטיבי, ומי שאינו יכול לכתוב בפורום כי חבר אחר 'יורד לחייו' "שילך לטיפול פסיכולוגי לפתור את הבעיות שלו". אותו חבר פורום גאון, שהחזקתי ממנו בתור עמוד השדרה של הפורום, תסלחו לי, מביע דיעה כזאת מטומטמת ושטחית לגבי חופש הביטוי. הוא מצד אחד נלחם מלחמת חורמה במחיקות כי הוא מגדיר את הפורום כבית שלו ( הוא הביא איזה תוכנה שמשחזרת הודעות בפורום או משהו ) - אבל מצד שני - למרות שהוא מחשיב את הפורום כ'בית' זה נראה לו מאד לגיטימי שאם יש עלבונות וירידות לחיים של גולשים בפורום - מי שסובל מזה "שילך לפסיכולוג לפתור את החוסר יכולת שלו לכתוב תחת מתקפות" נו באמת. זה גורם לי לחשוב מה עושים כלמישהו יש דיעה שכזאת, שהוא מסתתר מאחוריה בכדי לנמק כל מיני צעדים מטומטמים. מתעמתים עם הדיעה שלו עד הסוף, עד שחושפים את הנימוקים המטומטמים. מאד קשה לי עכשיו כי בתקופה מסויימת הייתה קהילה אינטימית, חמה, תומכת ומפרגנת ומאוחדת, אשר שני הגולשים האלו ( האנרכיסט + סוגרת החשבונות ) היוו את הלב של הקהילה. אני מרגישה שפגעתי בגולשים על ידי מחיקת הודעות מעליבות, אבל זה בגלל שלא יכולתי לספוג יותר את ההתלהמות, למרות הרצון הטוב שלי להיות 'ליברלית'. אני מרגישה סוג של אבל על אובדן של גולשים שהיוו את ה 'לב' של הקהילה, את הבסיס שלה, ויכולה לשלוף מן ההיסטוריה שרשורים שעצבו את דמות הפורום כפורום תוסס וחי, שרשורים שהם היו הלב באותו שרשור, הגורם ה'בועט והחי' בתוך אותו שרשור. אני מרגישה אבל עצום משום שהקהילה הזאת קטנה, ואני חושבת שהגולשים שעזבו כי הם לא הסכימו ל'עסקת החבילה' שבאים להביע דיעות אבל לא להתהלם לא התאימה להם. אני אולי צודקת אבל זה לא מחפה על האבל שלי, וקשה לי עם זה, כי באופן בסיסי אני מבינה את הבעיטה של הגולשים האלו בי. הגולשים האלו- שנבעטו על ידי כל כך הרבה ממסדים, למדו שלבעוט ולהתלהם זו הדרך היחידה לשרוד. הם שונאים ממסד ושלטון, ואני בכחול שלי מסמלת עבורם את זה. אני חצויה כי אני מחקתי עלבונות אחרי שבועיים שהגיעו מיים עד נפש, מחד, ואני יודעת שזה צעד נכון, אבל מצד שאני הגולשים- אני חצויה. אני חצי בתפקיד 'מנהלת' וחצי בתפקיד - חצי ואף יותר מחצי מזדהה איתם. עם הבעיטה שלהם בסמל של תפוז- מנהלת הפורום הכחולה. אני יודעת מאיפה זה בא. אני יודעת את האימים והזוועות שהם חוו מהממסד- ואני חצויה מאד כי מצד אחד הגנתי על עצמי מפני ההשתלחות הקשה מאד- אבל מצד שני זה לא סוף פסוק כי אני מזדהה עם ה'מרד' שלהם בכל מה שמסמל סמכות. כבר כמה ימים המצפון שלי מציק לי ואני חצויה מאד. ענבל
