אני בעבודה ו

SiAmmit

New member
אני בעבודה ו

לא נראה לי שאני יוצאת מפה היום¡¡¡ ÷© כואבת לי היד®
 

anat11

New member
סליחה ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif

סליחה רגע, זה שאת בעבודה זה news עאלק? ברב המקומות שאני מכירה בארכע-חמש אחה"צ העבודה בשיאה ובלי סוף באופק.....
מה שיותר מדאיג אותי זה מה שאת כותבת לגבי היד שלך. מה זאת אומרת כואבת היד?? מהר לשמור על עצמך (תראי איך אני נדבקת מהדאגנות של רומי, היא עוד תעשה ממני אדם מן הישוב...). ענת נ.ב. - אני מקווה שהביקור אצל המטפלת אתמול עבר טוב...
 

SiAmmit

New member
אבל אני עוד פה¡¡¡

עוד כמה דקות®®® הביתה® הפגישה אתמול לא היתה כל כך מוצלחת לפי דעתי®®® אנחנו לא יודעים אם נלך אליה שוב® היתה לנו שיחה אתמול בלילה ולא ברור לשנינו לאן הטיפול הזה רוצה ללכת ואם היא האדם המתאים לנו®®® מה שהכי היתי רוצה זה שנלך למי שפעם היתה המטפלת שלי ©כשחליתי¨ אבל בזמנו היא אמרה שזה לא אתי® אתי בתחת שלי¡¡¡ היא חכמה ואני רוצה שנלך אליה אז אני מתכוונת להתקשר אליה מחר ולהציק לה® מאוד® נראה® לגבי היד®®® גם אני קצת מודאגת כי היא ¢חלושעס¢ כזאת® אם זה לא יעבור אני מתקשרת לד¢ר צ§אפמן® בקיצור¬ אני לא במצב רוח הכי מעולה¬ אבל זה יעבור לי ואני אחזור להיות שפירית שקופת כנפיים וטובת מזג כרגיל® אז לא לדאוג® יאללה אני הולכת הביתה¡¡¡ נשיקות לכולכם®
 

RomiVais

New member
סיאמית יקרה!! ../images/Emo24.gif

מה קרה יקירתי?? אני מקווה שזה היה רק יום הפוך כזה ושהכל כבר עבר ועוד כמה שעות תתעוררי אל יום חדש, הרבה יותר מוצלח!!
צר לי לשמוע שהפגישה לא היתה מוצלחת, אבל אין לי ספק שתצליחו למצוא את האדם המתאים ישעזור לכם, זה מאוד חשוב!!
מה קרה לך ביד? עשית תנועה לא נכונה או אימצת אותה יותר מדי? אני מקווה שגם זה עבר או יעבור מהר!! שיהיה לך יום נפלא ביותר, תתעודדי יקירתי!!! אוהבת רומי
 

SiAmmit

New member
תודה רומי§לה

סתם ימים כאלה¬ קורה®®® אני חושבת שנבטל את הפגישה איתה ובמקום זה אני אלך לפגישה עם המטפלת שהיתה לי פעם® ואז אני אחשוב ביחד איתה אם א§ ©אין לי ¢כנפיים¢ בעבודה¨ ואני צריכים לבוא אליה ביחד®®® כי האמת היא שאנחנו הרי לא צריכים ¢טיפול זוגי¢®®® מה שרצינו זה לדבר על הפחדים שלנו ב¢תנאי מעבדה¢ אצל מישהו שיכול¯ה אולי לתת לנו כלים להתמודד איתם® גיליתי ביומיים האלה שבסך הכל¬ הפחדים של א§ מאוד מאורגנים ומאוגדים ל¢צרור¢ אחד שברור לו היטב÷ א ב א נ כ ה® והוא גם חושש שיום אחד הילד¯ה תכעס עלינו ש¢סידרנו¢ לו אבא נכה® הוא מסרב להתבונן בעובדה שגם אני אולי אהיה נכה יום אחד וממש כועס כשאני מזכירה לו את העובדה הזו כי הוא משוכנע שאני אהיה כמו שאני עכשיו¬ לנצח®®® הוא חווה אותי כאשה חזקה שתשאר כזו לתמיד ולא מעוניין להתמודד עם האפשרות האחרת®®®® המטפלת ההיא למעשה לא ממש יכולה לעזור וכמו שאומר א§ ¢נתמודד עם הדברים תוך כדי¬ כי ההחלטה שלנו להביא ילד כבר נעשתה¢® כך הוא מרגיש¬ ואולי בצדק®®® אבל הוא מוכן¬ אם ארצה¬ שנלך ביחד לעוד פגישות אצלה® ואני לא רוצה® אני רוצה ללכת למטפלת הישנה שלי כי אני חושדת שמי שבאמת מפחד מהורות זו אני® לא הוא® יום טוב ונשיקות לכולם®
 

RomiVais

New member
סיאמית יקרה!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif

בטח שיש ימים כאלה - לכולנו!! אני רק מקווה ששלך יעברו הכי מהר שרק אפשר.
העניינים שאת מדברת עליהם לגבי ~א~ מובנים בהחלט. זו החלטה קשה שלצערי אין לי מילים להגיד בנידון, חוץ מזה שאת אמא שלי, שהיא היום נכה בכיסא גלגלים לא הייתי מחליפה בעד שום אמא בריאה אחרת. תגידי ל~א~ שאני אמרתי את זה. לילד/ה שלכם לא נראה לי שישנה מה מצבכם הפיזי יהיה, כל עוד תתנו לו את כל האהבה שבעולם - הוא או היא יאהבו אתכם לעד!! מה שאמרת בסוף, שאולי את זו שמפחדת מהורות, יכול להיות כפחד של כל אמא לעתיד. מקווה שתצליחי למצוא את העזרה המתאימה לכם ביותר ושיהיה לכם רק טוב!!! תשמרי על עצמך, ותתעודדי מהר, כי הכל נראה טוב יותר כשאנחנו במצב רוח מרומם. שולחת לך חיבוק ענק!!! רומי
 
מה קרה ביד?

גם לי יש לפעמים כאבים ביד, במיוחד כאשר איננה מתחת לשמיכה בלילה. אצלי זה קשור לשרירים ולא לט"נ. ולמה המטפלת אומרת שזה לא אתי? את יכולה לעשות איתה "חוזה" (של 10 פגישות למשל) ואז נושא האתיקה יורד. חוץ מזה שאני חושב שעובדות סוציאליות הן האחרונות שיכולות להיות אתיות. עוד לא נתקלתי בעו"ס שלא השתדלה להציג אותי כאידיוט (כך פועלת שיטת הסינון אצלן).
 

סיאמית

New member
מה שקרה ביד...../images/Emo31.gif

זה שמכל הדברים שיכלו להדפק אצלי בגלל הט.נ, אז דווקא יד שמאל נהיתה קצת חלשה כזו (אני שמאלית למרבה הנחת). אז זה לא בגלל שהתקרר אצלי איזה עצב (כמו שמן הסתם קורה לך) אלה סימפטום שהרים את ראשו המכוער... וד"א /ע/ היא לא עו"ס, אלא פסיכולוגית קלינית אליה הלכתי כמה שנים, ומכיוון שהיא היתה "שלי" היא חושבת שאולי זה לא יהיה רעיון טוב אם אביא אליה את ~א~ כי אם ישנו איזה ויכוח ביננו היא עלולה להיות "לטובתי" אולי אפילו בלי להרגישו היא תהיה משוחדת... בכל מקרה, אני אלך אליה לבד, רק לכמה פגישות (עד הרגע בו ~א~ יעצבן אותי ואז אגרור אותו אליה שתחטיף לו
). אתה רואה? אפילו ה- "תחטיף לו" זה לא לעניין כי לא זו אמורה להיות המטרה בטיפול זוגי... אז באמת עדיף שאלך לבד
 
עכשיו כשאני חושב על כך

אני נזכר שאת אכן שמאלית... הבנתי את נושא האתיקה. מטפלת באחת איננה יכולה להיות מטפלת בשניים. לי היה מקרה בדיוק הפוך, שבו רציתי להעיף עו"ס שטיפלה במקרה שלי, כי טיפלה באדם נוסף שהיה שייך למקרה שלי. העו"ס כמובן סירבה. תמיד אפשר לעבוד עם שני מטפלים. מטפלת פרטנית ומטפלת קבוצתית (לשניכם). אגב, הסכם יחסי ממון כבר יש לכם? עכשיו זה נראה מאוד רחוק, אבל אם חלילה מתחילים בלגנים - זה הדבר הכי חשוב שיש.
 

Navva

New member
סיאמית ו ~א~ יקריים

כמי שנמצאת על סף הורות (עוד פחות מחודשיים) גם לי היו לוותים. ההריון לא היה קל להשגה, והטרשת "הציצה" בין הטיפולים. אחת מחשבות בקול רם היתה אולי לא צודק כלפי הילד העתידי להיולד לאמא חולת טרשת ואבא עם "חבילה של בעיות אנדוקריניות" כולל סכרת. התבטאתי בקול רם אצל חברים טובים אוד וקרובים מאוד, שהם הורים לשלושה ילדים (אנחנו מפגרים בגדול אחרי כל החברים שלנו), הוא אמר לי ומה קורה אצל זוג בריא לחלוטין וחס וחלילה קורה משהו לאחד משני הזוג או לשניהם. הורות זו החלטה שלך ורק שלך, אין שום חוק שמחייב להפוך להורה. נכון שכאן בארץ הקודש, נדיר שמותרים מראש על להפוך להורים. ואפילו משקיעים מאמצים לא מבוטלים כאשר העסק לא הולך בקלות. ד"א מדינת ישראל היא היחידה שטיפולי פוריות (כולל הפרית מבחנה) כלולים בסל הבריאות. אני מאחלת לכם שאם תחליטו שכן, אז שילך לכם בקלות, ולא תצטרכו לנצל את האפשרויות שמציע סל הבריאות. סיאמית, האם ניסית להעזר בפיכולוגית של המרפאה האוטואימיונולוגית באיכילוב? אני לא יודעת כמה היא תוכל לעזור, אבל את המורכבות הנפשית של הטרשת היא מכירה.
 

סיאמית

New member
הי נאווה ../images/Emo42.gif

אני מכירה את הפסיכולוגית מאיכילוב (מיכל), הייתי אצלה לפני כמה חודשים, פעם אחת, והיא מצויינת. אבל הבנתי שרוב הפחדים שלי מהורות לאו דווקא קשורים לטרשת אלא נובעים ממבנה אישיות... אי לכך החלטתי ללכת לכמה פגישות אצל הפסיכולוגית הקודמת שלי, איתה לא נפגשתי כשנה. בנוגע ל~א~, זה דווקא רעיון טוב בשבילו ואני אציע לו ללכת למיכל. אפילו לא חשבתי על זה... תודה!!! תמשיכי לעדכן אותנו, בבקשה!!! מאוד חשוב לי לשמוע מה שלומך... בקרוב אני אהיה במקום שאת נמצאת בו עכשיו וההזדהות שלי איתך - גדולה מאוד
יום מצויין וסופ"ש נעים לכולם.
 

אורית...2

New member
סיאמית ונאווה היקרות ולכולם........ ../images/Emo8.gif

קראתי את מה שכתבתם...וחשבתי לעצמי...רגע ! הייתי בריאה ילדתי 3 ילדים שיהיו בריאים, גידלתי אותם ("לתפארת"...)למדתי ,עבדתי...ויום בהיר אחד "בום" נפלה עלינו המחלה ,אני כותבת עלינו כי זה גם על 3 הילדים...והבעל !!!שהיתה להם אמא בריאה שדאגה להם ורצה בשבילם ו.... ויום בהיר אחד יש להם אמא חולה שצריך גם לטפל בה !!!(בשנתיים הראשונות) מה שאני רוצה להגיד זה ,שבחיים אנחנו לא יודעים מה מצפה לנו (אפילו עוד שעה...מישהוא יודע מה יקרה עוד שעה ???) אבל,אי אפשר לשבת כל היום ולחשוב מה יהיה עוד שעה? או עוד יום? כי אף בן אדם בעולם לא יודע מה יהיה...!!! זאת דעתי, צריך לחיות את הרגע !!! ולא להתעסק במה יהיה...??? חבל על הזמן !!! לא ??? סתם רציתי לכתוב לכם ...מהירהורי ליבי. עכשיו בעלי היגיע ואני הולכת להגיד לו שלום . ביי לכולם !!!!
 

סיאמית

New member
את מאוד צודקת ../images/Emo127.gif

וככה גם ~א~ מרגיש ואומר שממילא החלטנו "ללכת על זה" ושנחצה גשרים כשנגיע אליהם. הוא מודאג יותר מדברים פראקטיים כגון זה שהוא לא יוכל להתרוצץ בחדווה עם הילד שלו על הכתפיים בחוף הים... חלק גדול מהתהיות האלה נובע מהעובדה ש~א~ משתמש בקביים ולא בכיסא גלגלים כך שהידיים שלו תפוסות. הוא יודע שהישיבה בכיסא תוכל להגדיל את מגוון היכולות שלו. הוא לא אוהב להשתמש בכיסא אבל יודע שהוא יאלץ להשתמש בו...ואני כ"כ מבינה אותו למרות שלפעמים אני גם כועסת. אבל בעיקר מבינה. וזה מחזיר אותי למה שפעם דיברנו פה עם אור (איפה היא!!!!!!?????). בגלל שאני מכירה את ~א~ כל כך טוב, אני גם יודעת עד כמה הוא חבר טוב בנוסף לזה שהוא גם בן זוג. הוא פרטנר מלא בכל דבר ומשתף פעולה גם עם דברים שזרים לו או לא באים לו באופן טבעי (כמו להתרוצץ איתי מפסיכולוג לפסיכולוג ולדבר על דברים שלגביו מספיק לו לדבר עליהם איתי). רוב הדברים מאוד ברורים לו... ומה שלא לגמרי ברור לו הוא מעדיף להתלבט עליו רק איתי. כמו שכבר אמרתי, הוא חווה אותי כאישה חזקה וחכמה. נקודה. למרות שהוא מכיר היטב את הנקודות השבירות שלי ויודע עלי (כמעט) הכל, כולל פרטים שאני לא ממש ששה לצרף לרזומה שלי, הוא חושב שזה לא סותר את העובדה שאני אהיה אמא נפלאה ("הכי טובה בעולם" כמו שהוא אמר לדורית המטפלת הזוגית). הדבר מקשה עלי כשאני לא ממש יודעת מה מפחיד אותי ואז השיחה איתו יכולה להיות קצת מתסכלת עבור שנינו. "תעזבי אותו" אמרה לי הפסיכולוגית שלי כשדיברתי איתה בטלפון ו"אולי את צריכה לבוא אלי לכמה שיחות לבדך, ואם נמצא לנכון שהוא יהיה בחלק מהן, נקרא לו". וזה נכון... מה שניסיתי לעשות בשבוע האחרון זה להתמקד בפחדים הכל כך ברורים שלו, ברורים באופן מרגיע ומנחם, ועל ידי כך להתעלם מהחרדות הפחות ברורות שלי. יום מצויין לכולכם ואני מצטערת שאני קצת אגוצנטרית בזמן האחרון... פשוט מטרידים אותי כ"כ הרבה דברים. אז אל תחשבו שלא שמתי לב עד כמה אני מרוכזת בעצמי. שמתי לב.
 

אורית...2

New member
סיאמית ממני יש לך אישור "נורמלית" ../images/Emo127.gif

סיאמית היקרה !!! זה הדבר הכי טבעי והכי נורמלי בעולם לעבור עכשיו את "החששות/פחדים" שאתם עוברים עכשיו ! אם היית אומרת ששום דבר לא מזיז לך ול~א~ ...לא הייתי מאמינה לך,או שהייתי חושבת שאת/ם "לא בסדר..." אז ממני יש לך אישור "נורמלית"
ואם את חושבת שכמה שיחות יעזרו לך "לסדר אותם" לכי על זה !!! שתהיה לנו שבת שלום !!!
 

RomiVais

New member
סיאמית - מותר לך!! ../images/Emo23.gif

למרות שאני לא חושבת שאת מרוכזת בעצמך בכלל, אם את מתעקשת שכן, אז אני אגיד לך שמותר לך ורצוי לפעמים להתרכז קצת בעצמנו. לא קשה לי להבין אותך, רק שאין לי מה לייעץ לך. אני חושבת שהרבה חרדות לא קשורות כל כך למחלה (אולי כן, אבל זה לא מחייב) אלא להחלטה הכללית של להיות אמא. אולי את באמת צריכה ללכת לבדך לפסיכולוגית, ורק אם תראו לנכון, לצרף את ~א~ מאוחר יותר. אני מקווה מאוד שההרגשה הלא כל כך טובה תחלוף במהרה ושתקבלי את העזרה שאת צריכה כל כך מהפסיכולוגית, מהמשפחה, מ~א~ וגם מאיתנו.
שיהיה לך סוף שבוע נפלא, ותשמרי על עצמך רומי
 

Navva

New member
אורית, סיאמית, הכל עיניין של גישה

אורית, בעצם בסופו של דבר "הלכנו על זה" (בשבוע 32 אין דרך חזרה) מתוך ראיה שמה שיהייה יהייה. בדומה לגישה שלך. יכול להיות שמישהו מבחוץ יראה בזה חוסר אחריות. הטרשת "יושבת מאחור במוח" ולפעמים היא "עוברת לקידמת המוח" ומהווה שיקול בקבלת החלטות. אני לא כל כך אוהבת את המצב הזה אבל, זה מה יש. סיאמית, ההחלטה שלך לגבי אימהות היא שלך ורק שלך. נכון שחשוב מאוד מי הוא האב, וזה יכול להוות גורם בהחלטה. השאלה היא האם את רוצה שהפסכולוגית תעזור לך להחליט אם כן או לא, או שאת מחפשת חיזוקים לכן? המשך סוף שבוע מהנה נאוה
 

סיאמית

New member
ההחלטה כבר נעשתה ../images/Emo85.gif

ונראה לי שבחרתי בפרטנר מושלם ל"הרפתקאה" מהסוג הזה
... הפחדים שלי לא נובעים מהעובדה שהוא נכה, ושגם אני אולי אהיה נכה יום אחד... ז"א, אולי קצת, אבל לא זו הבעיה. אני לא מחפשת חיזוקים אצל הפסיכולוגית שלי ל"למה כן" (למרות שאם ארצה או לא, אקבל אותם ממנה). אני פשוט צריכה להתארגן קצת עם העובדה שאני אהיה אם... לעגל פינות ולהתרגל לרצון ולצורך שלי בתינוק/ת. סופ"פ נפלא גם לך ולכולם!
 
למעלה