ולפעמים, עצם חוסר השאלות הוא מה
שמרתיע אחרים לשאול שאלות. בואי ואספר לך סיפור- אני מנהל את "גאווה צעירה", והחלטנו לארח את אביעד קיסוס. אני, כמו חברי פורום רבים, אומנם נתקלנו בשם הזה, אביעד קיסוס, כמה פעמים במדיות השונות- בין אם ב'רייטינג' או ברדיו, אבל עולה התהייה מה כבר אפשר לשאול אותו? אנחנו לא מכירים אותו ממש באופן אישי ואת השאלות הבשרניות יהיה קצת קשה לשאול- כי כמה זמן כבר יעבירו "איך יצאת מהארון?" ו"האם להיות הומו מחוץ לארון משפיע על עבודתך באופן כזה או אחר?", או דברים מהנקודת מבט הזו. צפינו כשלון ופאדיחה רצינית. מה עשינו? הכנו Safty net. המנהל השותף ואני חשבנו על שאלות שמצאנו ללהיות טובות, מעניינות, אינפורמטיביות ובעלות יכולת להפוך לדיון נאות ברמה שרצינו, והשארנו לנו במאגר, או שהבאנו לגולשים שאנחנו סומכים עליהם שישגרו אותם, בין אם לפני האירוח, או כשהם רואים שהאירוח קצת צולע. אני הייתי די חדש בניהול ורוב האירוח הזה גם נפל עליי, כי אבי היה טיפה עסוק ולא ממש ידעתי אז די אילתרתי בחן, ועד שיצאתי מהבית לכיוון תפוז (כארבעים דקות לפני האירוח) היו משהו כמו שתיים וחצי שאלות בפורום. שוב, צפינו לכשלון ופאדיחה. ומה מצאנו? שרשור בריא של שאלות, חלקן יותר בשרניות וחלקן פחות שמיד הרימו אותנו מאיפה שהיינו והאירוח עבר בצורה מעולה. אנשים, או שמחכים לרגע האחרון, או שמתביישים להעלות שאלות, אבל גם אם את תכיני את כל השאלות מראש בשביל שזה יצא אירוח פורה ואינפורמטיבי, מצידי, עשית עבודת קודש בשביל שגם השאלות של הראנשים שמפחדים לשאול יקבלו תשובה. מדכא קצת, נכון, אבל שווה את זה.
יהיה טוב . ואם את צריכה וגם אם לא אותי את יודעת איפה למצוא .
