אני בקריזה וגם אובדת עצות

[gal33]

אני בקריזה ../images/Emo46.gif וגם אובדת עצות ../images/Emo5.gif

הייתי היום אצל הדיאטנית, ועוד פעם לא ירדתי כלום. מזה כחמישה חודשים לא ירדתי במשקל גרם. מילא אם הייתי במשקל של 80 קילו או לקראת סוף התהליך, אבל הי אני רק באמצע!!! היום אני במצב שאנשים הולכים איתו לעשות את הניתוח, אז מה נגזר עלי להישאר בו? התזונה שלי נעה בין 600 קלוריות לגג 1000 קלוריות כך שאין מה להוריד הרבה יותר. הדיאטנית טוענת בכל תוקף שאני צריכה לאכול יותר מזה כדי להתחיל לרדת במשקל. להעלות דחוף את הצריכה הקלורית ליום. אפילו רוצה שאשקול לפתוח את הטבעת, שמנופחת אצלי רק (1.5 סמ"ק, ודוקא כן מאפשרת לי אכילה, אך בכמויות נורמליות. היא נתנה לי תפריט לחודש הקרוב ונראה מה הלאה. מישהו נתקל בתופעה הזו? יש רעיונות? תודה.

 

[RomiVais]

היי גל!! ../images/Emo24.gif

כעיקרון אני מנותחת יחסית טריה (חודשיים) אז אין לי מושג מה להציע לך... אולי בדיקות הן רעיון טוב? לוודא שהכל בסדר... בכל מקרה אני מקווה שתחזרי לרדת במשקל בקרוב ומאחלת לך המון המון הצלחה!!! הכי חשוב, לא להתייאש, לא לוותר ולהחזיק מעמד... ההתמדה תביא את הירידה שכל כך מצפים לה... ועוד שאלה, מה לגבי ספורט? את עושה? שיהיה לך יום טוב, רומי

 

[gal33]

אני לא מתייאשת, אני פשוט בקריזה!!!!

אני עושה בדיקות אחת לחודש בגלל כל ההסתבכויות למיניהן, טפו טפו טפו הערכים מתחילים לחזור לעצמם, כמובן שלא בהכל, אך ויטמינים ומינרלים בסדר גמור. התעמלות אני עושה 3 פעמים בשבוע. למעשה עשיתי מחודש אחרי הניתוח הראשון עד לפני 3 חודשים שנכנסתי לניתוח השני וכו´, ועכשיו חזרתי לפני שבועיים. תודה בכל אופן.

 

[מירי,]

אולי הדיאטנית צודקת???

הגוף שלך אולי נכנס למיגננה ולכן נפסקה הירידה??? אני כאמור ממש לא מומחית בנושא אבל אם את סומכת על הדיאטנית אז אולי "שווה" להקשיב לה??

 

[gal33]

בשביל זה התחלתי ללכת אליה.

הבעיה היא שאני כן אוכלת. אני דווקא עובדת על עצמי להתחיל לאכול כמויות של אנשים רגילים, אז עכשיו אני אלך וארחיב את הטבעת, ויאכל עוד יותר, ונמאס לי כבר מכל היו יו שהקיבה שלי עברה. רוצה להישאר ככה וזהו. מקווה שאצליח. היא נתנה לי היום תפריט של 6 ארוחות ביום. אם אוכל 6 פעמים ביום, אני לא אספיק לשתות. אני חייבת לשתות מינימום של 2 ליטר ביום, וגם זה לא תמיד מספיק לי. אני גם לא רוצה לאכול סתם, אני מלמדת את עצמי לאכול רק כשאני רעבה ולדחוף 6 ארוחות יהיה נגד הלימוד החדש. מה אגיד לך, אולי כדאי שאני כן ארחיב את הטבעת, הקטע הוא שאין הרבה הבדל אצלי בין העם 1.5 סמ"ק לבין הבלי. הקטע הכי מרגיז הוא שאני כן אוכלת, דווקא בהרגשה שלי אני כל היום מתעסקת עם אכילה. נראה לי שנחכה ונראה מי ישבר ראשון אני או הגוף שלי...

 

[מירי,]

6 אורחות ביום וטבעת....

אני לא חושבת שזה ממש אפשרי... אני זוכרת שהדיאטנית שלי נתנה לי כבר בהתחלה תפריט של 6 ארוחות , אז עוד הייתי בשלב שגביע שלי לקח לי שעתיים לאכול... חזרתי אליה אחרי חודש והיסברתי לה שככה אני פשוט אתחיל לאכול בבוקר ואסיים בערב- אבל זו רק ארוחה אחת! הרעיון שהוסבר לי שעומד מאחורי 6 ארוחות (קטנות כמובן) הוא שהקיבה כל הזמן עובדת , מה שעוזר לרדת במשקל... את לבד אומרת שאת אוכלת מקסימום 1000 ק"ק אולי זו חלק מהבעיה , אני יודעת שיש איזה שהוא יחס בין המשקל לכמות הקלוריות שצריך לצרוך ביום... אז אולי את אוכלת רק שאר ירקות.. שזה נהדר אבל לא תמיד ולא בהכרח עוזר... בכל מיקרה אני חושבת שאת פועלת נכון תמשיכי לשתות המון (אפילו יותר מ 2 ליטר) והכי חשוב אל תישברי! את לבד מספרת שהגוף שלך עבר לא מעט טראומות - תני לו להתמודד עם זה ולהחלים , ואולי אז תמשיכי לרדת במשקל , הרגלי אכילה נכונים הם הדבר הכי חשוב!

 

[gal33]

עוד דבר אחד קטנטן

דוקא לאכול אני אוכלת ממש מהר, כלומר, אני לועסת היטב ויסודי, אך לא נחה בין ביס לביס, אם נגיד הארוחה היא עגבניה, מלפפון וקצת גבינה צפתית, אזי לוקח לי יחסית צ´יק צ´ק לסיים את זה, משהו כמו רבע שעה, 20 דקות. כלומר, מתמלאת מכמויות קטנות למשל גביע יוגורט + חצי קופסת גבינה + קצת גבינה מלוחה זה ארוחה, אך אוכלת את זה יחסית מהר (כמובן עם המגבלה של ללעוס וכו´). תודה יקירתי

 

[מירי,]

רבע שעה זה מהר???

מאז ומתמיד אכילה מהירה היתה אחת הבעיות שלי... אמא שלי מספרת שכשהיתי ממש קטנה (בגיל לא בגודל..) לא הייתי לועסת , אלא מיד בולעת , אני חושבת שהבעיה הזו רק עכשיו מתחילה להפתר - כשאני מרגישה שלא לעסתי טוב , ותעכבת יותר על הביסים הבאים... ארוחות כמו שתארת לוקח לי בימים רגילים 10-5 דקות...

 

[עדי.פ]

לאכול כל היום

כחודש וחצי אחרי הניתוח כשהתחלתי לאכול מוצק (זה היה כל כך מוזר ללעוס שוב אחרי שחודש אכלתי רק מרוסק) אכן גיליתי שאני אוכל המון פעמים ביום ארוחב קטנה כל פעם.כך נוצר גלגל של ארוחה/נשנוש(15-30 דקות)המתנה לשתיה (45 דקות)שזה החלק הכי קשה כי הייתי רגיל לשתות ליטר בכל ארוחה. ושעה-שעתים אח"כ שוב פעם. כך כל היום אני שבע ועדין מוריד במשקל. הדבר היחיד שעדין לא שיניתי מהרגלי הישנום זה שעד השעה 11 בבוקר לפחות אני לא מסוגל להכניס שום אוכל. בדרך כלל בין 11 ך 12 אני מכריח את עצמי לאכול וכך אני אוכל ב 11 2 5 8 ולפעמים אפילו מנשנש ב 11 . עד היום כשאני מסתכל על כמות המזון בכל ארוחה אני צוחק מהכמוצ (הבת שלי שלא בת 5 אוכלת פי 2 לארוחה) ואצלי זה עובד מצויין (טפו טפו )

 

[רוייקו]

לכל אחד הרגלי אכילה שבדר"כ נשארים

איתו גם לאחר שהוא יורד במישקל, והכוונה שלי היא לשעות האכילה. דווקא זה לא כל כך משתנה אלא הכמויות וצורת הלעיסה (לעיסה מאסיבית והשייה בין ביס לביס)... נסה להזכר אחורה... האם שינית גם את זמני הארוחות שלך ?

 

[עדי.פ]

שיניתי את זמני הארוחות שלי

הייתי אוכל ארוחה קלה בצהריים ותוקע ארוחה של ענקית בערב (ומנשנש כל היום דברים לא בדיוק בריאים)

 

[רוייקו]

גל, במה את עוסקת ??

את משלבת גם קצת איזה פעילות גופנית כלשהי ? יתכן שאת לא מבזבזת הרבה אנרגיה ? כמה מישקל עוד עוד נישאר לך להוריד ? אם אני זוכר, נקודת ההתחלה שלך הייתה במישקל גבוה במיוחד, לא ? ועוד שאלה: ביררת או עשית בדיקות אנדוקריניות ? לעיתים, המערכת האנדוק´ נידפקת דווקא אחרי הניתוח, או בתקופה בה מנסים לרדת במישקל... יתכן. זה מוזר שאת הרבה זמן מהניתוח הראשון עוד שאת לא יורדת כפי שצריך, למרות שאת מדווחת כי את צורכת כמות קטנה מאוד של מזון... זה לא מוזר ?

 

[gal33]

רוייקו

אני עובדת בעבודה משרדית. רצה בין המקלדת למדפסת. לאחר 3 חודשי הפסקה (בגלל כל הסיפורים) חזרתי ל- 3 פעמים בשבוע פעילות גופנית, כרגע קשה לי להעלות את המספר הזה. זה אכן מאוד מוזר ומתסכל. נתקלתי ב- דעות מנוגדות. האחת, אומרת שעלי להתחיל לצרוך כמות יותר קטנה של קלוריות כדי להמשיך לרדת. גג 600 קלוריות ביום. נראה לי אסון. יופי, ארד עוד 20-30 קילו, ומה אז? אני רוצה לרדת עוד 50. השניה, אומרת שעלי להתחיל לצרוך כמות גדולה יותר כדי שהגוף יצא מהמצוקה שלו. ובינתיים עוצ-לי-גוצ-לי??? בינתיים אני צוברת תסכולים. לגבי בדיקות אנדוקריניות, אכן מאז הניתוח לא עשיתי, וכנראה שהגיע הזמן שאעשה. למרות שלפני הניתוח הכל היה בסדר גמור. מאז ומעולם הקצב שלי היה איטי בהרבה מהממוצע, אך עדיין תקין.

 

[רוייקו]

גלי יקרה, עדיין יש לי תחושת פספוס

בשבילך, כשאני חושב שבמקרה כמו שלך לא הלכת על קיצור קיבה ממשי. היום יש מי שעושה זאת בלפרסקופיה, בלי לפתוח את הבטן, בגישות חדשניות. זה שווה. זה נותן מענה ממשי לבעיה שלך וחבל שנתקעת מלכתחילה עם הגבלת קיבה. שוב, זאת בחירה שלך, כמובן. תחושת הפספוס תשאר לי, כניראה, עד שלא אווכח אחרת... שתהיה לך שנה טובה. שנה מלאה באושר וסיפוק. רוייקו

 

[מירי,]

לך יש תחושת פיספוס???

מעקף קיבה הוא ניתוח רדיקלי הרבה יותר מכל ניתוח קיבה , אליו הייתי ניגשת רק כאשר קלו כל הקיצין - כולל מיצוי כל תהליך ה LAP-BAND ,אני לא מכירה את הנתונים של גל , אבל אצל כל אחד יש עצירות בירידה במשקל...

 

[רוייקו]

מירי, אני לא מחלק לאנשים מעקף קיבה

כיאילו היה זה עניין של מה בכך... לגל הסטוריה ממושכת עם הלאפ-בנד, לכן, הצעתי לה שינוי אמיתי. אם גל מוכנה, אשמח לפתוח את העניין לדיון, אבל ברשותה בלבד. חג שמח ושנה טובה לכולנו, רוייקו

 

[gal33]

אתקשר אליך היום.