לא מתדיין בקלות
New member
אני גאה
בעצמי. באמת.
כהרגלי אחת לכמה ימים אני עוצר לקפה של הבוקר בקניון המשופץ ביקנעם,
על הדרך החלטתי לחדש את מלאי השותפות שלי לנסיעות לעבודה - סוכריות המציצה.
נכנסתי לסופר בקניון, הצטיידתי בשקית נמצצות ונעמדתי בקופה ממתין לסריקה והקראת פסק דיני במבטא חולשני(ספק עייף ספק חושני).
בזמן שאני תר אחר מחשוף תורן להניח עליו את המבט, אני שומע את המשפט הכ"כ מוכר: "אמא, יש לי פיפי".
הצצתי לאחור. מאחורי ילד כבן 5 צמוד לחטובת רגליים.
"אוייש! דווקא עכשיו?! תתאפק וזה יעבור לך." - נפלט מאותה חטובת רגליים.
עכשיו, למה אני כ"כ גאה אתם שואלים?
לא. זה לא בגלל חולצתי הספק לבנה ספק וורדרדה (יום אחד עוד אלמד לקרוא את התוויות לפני שאני משליך למכונת הכביסה).
התגאוונתי כי עם היכרותי את עצמי לא הייתי מפספס הזדמנות לעשות סצנה "מנומסת" המלווה במילה "מטומטמת",
ובכל זאת לא עשיתי זאת.
כתחליף יעצתי בנימוס ובלי מרכאות לטוס לשירותים בשעה שאני מקדם את עגלת הג'נקפוד שלה.
אני יודע מה אתם חושבים! 'זדיינו! זה לא בגלל הרגליים המסוגננות!
באמת התפתחתי. כמו יין שרק משתבח עם השנים.
וגם חזרתי עם עוד רצון מהחוויה:
מישהו חייב לנסות ולחזור לעבר ולמנוע מאותה חטובת רגליים מלפסק אותן. כי מטומטמת זכותה להיות אבל לגדל ילדים לא כ"כ בטוח.
הייתי שוקל לקנות איזה רכב אמריקאי מקרטע, להדביק לו מיני חלקים ממקרר ישן, להכניס פנימה גמד ולשלוח אותו לעבר לתקן את עוולות העולם.
רגע, מגניב. נראה שיש לי כאן מספיק חומר לתסריט.
יש למישהו רעיון לשם לסרט?
בעצמי. באמת.
כהרגלי אחת לכמה ימים אני עוצר לקפה של הבוקר בקניון המשופץ ביקנעם,
על הדרך החלטתי לחדש את מלאי השותפות שלי לנסיעות לעבודה - סוכריות המציצה.
נכנסתי לסופר בקניון, הצטיידתי בשקית נמצצות ונעמדתי בקופה ממתין לסריקה והקראת פסק דיני במבטא חולשני(ספק עייף ספק חושני).
בזמן שאני תר אחר מחשוף תורן להניח עליו את המבט, אני שומע את המשפט הכ"כ מוכר: "אמא, יש לי פיפי".
הצצתי לאחור. מאחורי ילד כבן 5 צמוד לחטובת רגליים.
"אוייש! דווקא עכשיו?! תתאפק וזה יעבור לך." - נפלט מאותה חטובת רגליים.
עכשיו, למה אני כ"כ גאה אתם שואלים?
לא. זה לא בגלל חולצתי הספק לבנה ספק וורדרדה (יום אחד עוד אלמד לקרוא את התוויות לפני שאני משליך למכונת הכביסה).
התגאוונתי כי עם היכרותי את עצמי לא הייתי מפספס הזדמנות לעשות סצנה "מנומסת" המלווה במילה "מטומטמת",
ובכל זאת לא עשיתי זאת.
כתחליף יעצתי בנימוס ובלי מרכאות לטוס לשירותים בשעה שאני מקדם את עגלת הג'נקפוד שלה.
אני יודע מה אתם חושבים! 'זדיינו! זה לא בגלל הרגליים המסוגננות!
באמת התפתחתי. כמו יין שרק משתבח עם השנים.
וגם חזרתי עם עוד רצון מהחוויה:
מישהו חייב לנסות ולחזור לעבר ולמנוע מאותה חטובת רגליים מלפסק אותן. כי מטומטמת זכותה להיות אבל לגדל ילדים לא כ"כ בטוח.
הייתי שוקל לקנות איזה רכב אמריקאי מקרטע, להדביק לו מיני חלקים ממקרר ישן, להכניס פנימה גמד ולשלוח אותו לעבר לתקן את עוולות העולם.
רגע, מגניב. נראה שיש לי כאן מספיק חומר לתסריט.
יש למישהו רעיון לשם לסרט?
כן, טקסט יפהפה.
