שלום ל"בת מלך", מזמן לא שמענו מימך!
בזמנו חיפשת מקום ללימוד הקבלה, האם כבר מצאת מקום כשר ? לגבי שאלתך, מצד אחד הבורא אכן במנוחה מוחלטת וכל השינויים הם רק בנו הנבראים, במה שאנו מתפעלים מאורו. ומצד שני האור שבכלי הוא זה שעושה בו את הרושם וגורם לו לפעול, ולכן נאמר "אין בנו מעשים". לגבי קיום המצוות, גם על זה נאמר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", היינו זה הדבר היחידי שהבחירה בו היא בידינו, וכאשר אנו בוחרים להיות יראי שמיים, אז אנו זוכים לקיים מצוות, מבחינת "האור שבה שמחזירו למוטב". ראי גם כן את דברי בעל הסולם לגבי צמצום האור באין סוף שעונים גם על שאלתך, בתלמוד עשר הספירות חלק א' פרק ב', אור פנימי אות ב': "ב) אין להבין ענין פעולה זו (הצמצום באין סוף) כמשמעותו השטחית ע"ד פעולה אנושית, שמתחילה פעל כך ואח"כ פעל בדרך אחרת ונסתלק מפעולה ראשונה, כי אין לך הגשמה יותר גדולה מזו, כי הוא יתברך אינו בעל מקרה ושינוי ח"ו, וכמ"ש אני הויה לא שניתי וכו', ואע"פ שאין המדובר בעצמותו ית', אלא רק באור המתפשט ממנו, מכל מקום, כיון שאין שינוי ומקרה ותנועה בעצמותו ית' אלא שהוא בעל מנוחה בהחלט, נמצא שמתחייב להיות כך גם באורו המתפשט הימנו כל כמה שלא הגיע לבחינת הנאצל, דהיינו, כל כמה שלא הגיע לבחינת התלבשות בכלים, כי רק אז יצא מכלל עצמותו ית' לבחינת הנאצל המחודש והמקבל הימנו, וכבר ביארנו שכל החידוש הזה, שורה בעיקר על הכלי של הנאצל, דהיינו בחינת ה"רצון לקבל" שישנו בנאצל, שהרצון הזה, אע"פ שהוא רוחני, מ"מ הוא ודאי חידוש צורה והוא "מקרה" כי אינו נוהג בהכרח בעצמותו ית', מה שאין כן באור שנתלבש בו שהוא אינו מחודש, שהרי נמשך מעצמותו ית' בבחינת "יש מן יש". ומכל מקום ענין הפעלת האור העליון במידת הכלי, דהיינו בבחינת מה שהכלי מתפעל ומקבל מהאור העליון, נופל עליו ג"כ בחינת חידוש, שהוא "מקרה" בהכרח כמובן, ותדע שכל החידושים והשתלשלות המדרגות הנ"ל הנה המה עוסקים רק בערך התפעלותו של הכלי וקבלתו מהאור העליון כי זה לבד מקבל השינויים והריבויים. אמנם האור כשהוא לעצמו, נמצא תמיד בבחינת המנוחה המוחלטת, בהיותו מתפשט מעצמותו ית'. והבן זה היטב ותזכור זה בהמשך כל הלימוד בחכמה הזאת בכל מלה ומלה ממש."
