אני הולכת מחר עם אמא שלי.מי עוד בא?

[תפוז קפוא]

אני הולכת מחר עם אמא שלי.מי עוד בא?

סיפורו של איש בודד מעשייה למבוגרים, המגוללת את קורותיה של איש בעל עבר לא ידוע, החי בגפו, בחדר קטן. כדי להפיג את בדידותו, הוא מייצר לעצמו בובת אישה ובורא לעצמו זכרונות מומצאים של אושר. כשמופיעה בחדרו אישה בשר ודם, הגבולות נחצים והסדר מופר. מחזה ללא מילים על מפעלים ומופעלים, לשלושה שחקנים וחמש דמויות. מאת ובבימוי – עופר עמרם (זוכר פרס היוצר המבטיח בפסטיבל עכו 2006) / משתתפים – אולג רודובילסקי, רננה רז, עופר עמרם / מוזיקה מקורית – יובל מסנר / עיצוב וייצור בובות – אלכס מרגולד / עיצוב תאורה, תפאורה ותלבושות – עופר עמרם / ביצוע תפאורה – דידי אלון / צילום – אבי נתן / הפקה – אריה רוזן ההצגה הועלתה במסגרת פסטיבל עכו 2006 בתמיכת קרן יהושוע רבינוביץ ומועצת הפייס לתרבות ואומנות 09.03 בשעה 14:00, בצוותא 2 כרטיסים בצוותא 03-6950156/7

 

[דבורה צפריר]

תאריך נוסף?

הי גילי, האם את יודעת על תאריך נוסף של ההצגה? ספרי עליה. תודה, דבורה צפריר מנהלת בית הספר לתיאטרון בובות ודרמה במכללת לוינסקי 6053544 -03 www.puppet-school.org אי מייל - [email protected]

 

[תפוז קפוא]

הי דבורה, אמנם כתבתי לך גם במייל

אבל לטובת שאר חברי הפורום אכתוב שוב. לגבי תאריכים נוספים- אני לא יודעת, מצטערת. לספר על ההצגה? הבובות של אלכס מדהימות כתמיד (כבר אמרתי שאני מעריצה שרופה?) התפאורה והתלבושות מאד אסטתיות, מוקפדות, מעוררות הערכה, אבל לי יש כבר רוויה מאסתטיקת רטרו/וינטאז' בצבעים חומים-אפורים עצורים. השחקנים-רקדנים-מפעילים טובים מאד, ויש כמה תמונות חזקות. אבל לצערי אני גם מאד מאד רוויה מהנושא הפיגמליוני של גבר בודד בעל קשיי תקשור רגשי שממציא לעצמו בובה-אהובה ובורח לעולם דמיוני, ואז יש טראומה כשקורה מפגש עם אהובה בשר ודם וכו' וכו'. יש הצגות שנגמרות יותר אופטימי, יש שנגמרות פסימי (לא אתן ספויילר, ולא ארמוז אייך זו נגמרת) אבל חוץ משתי האפשרויות האלה וניואנסים מזעריים בכוריאוגרפיה של סצנות המין כל ההצגות האלה צפויות מההתחלה ועד הסוף. ושוב, אני מסירה את הכובע ושולחת זר פרחים וירטואליים לאלכס (מרגולד) על הבובות ולדידי (אלון) על התפאורה.