lost in dark1
New member
אני הילדה הכי עצובה בעולם../images/Emo70.gifHelp../images/Emo70.gif
אני לא יודעת אם זה המקום לכתוב, אני בת 17 והלב שלי שבור לרסיסים אבל כמו שאף פעם לא היה לי, יש ילד אחד שפעם היינו מדברים באיי סי קיו (למרות שהוא היה בבה"ס הקודם שלי) ושם לא דיברתי איתו, רק מהחופש הגדול באיי סי קיו...והיינו בסדר גמור אחד עם השני עד שהתאהבתי בו וסיפרתי לו וגם התחלתי להציק לו ולשלוח לו מלא הודעות ואז הוא כבר לא רצה לדבר איתי והוא אמר לי שהוא שונא אותי וכל מיני כאלה בשביל שאני אעזוב אותו, וזה כבר ככה מתחילת השנה אני בוכה כל יום ואני יודעת שזה נשמע ממש סיבה שטותית לבכות על מישהו שהתאהבת בו דרך האיי סי, אבל בשבילי זה לא שטות ואני כל הזמן רוצה רק למות אבל אני מפחדת מיזה וגם אני לא רוצה שהמשפחה שלי תהיה עצובה (אם כי אני לא מבינה למה הם אוהבים אותי) אני ממש שונאת את עצמי ומתפללת כל יום שכבר אני אמות איכשהו בלי להתאבד כי רע לי, רע לי כל כך. כל בן שאהבתי אי פעם לא אהב אותי חזרה והבן הזה שאני אוהבת עכשיו אולי יש לי כזו אובססיה אליו שכל פעם אחרי כמה שבועות או חודשים אני שוב שולחת לו הודעה באיי סי קיו אבל הוא שוב מתייחס אליי בזלזול וכל מה שאני רק רוצה שיסלח לי ושלא ישנא אותי כל כך ואז אני כבר לא אציק לו יותר ואני ארגיש שלמה עם עצמי.זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם כולו.פנים מול פנים בחיים אין לי אומץ לדבר איתו, אני גם בכלל לא רואה אותו אף פעם אלא אם כן אני באה לבקר בבה"ס הקודם אבל שם הוא גם עם החברים שלו ואני לא רוצה לעשות לו בושות ליד החברים שלו.אני כל פעם אומרת שאני אפסיק להשפיל את עצמי אבל אני שוב חוזרת על זה כי הוא לא מבין כמה רע לי וגם אם כן לא אכפת לו. אני חייבת למותתתתתתתתת כלום לא מסתדר לי בחיים האלה אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני חוץ מהמשפחה שלי שאם לא הם כבר ממזמן הייתי מתה, אני כל השנה הזו הייתי ילדה דכאונית ובלבלתי לאנשים בשכל שאני רוצה למות, אני תמיד הייתי ילדה דכאונית אבל השנה הזו במיוחד, אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מתמוטטת, אני כל הזמן בוכה בלי סוף...כתבתי מגילה אבל בבקשה מי שקורא את זה, תעזרו לי. מה אני אעשה? איך אני אגרום לו לסלוח לי
אני לא יודעת אם זה המקום לכתוב, אני בת 17 והלב שלי שבור לרסיסים אבל כמו שאף פעם לא היה לי, יש ילד אחד שפעם היינו מדברים באיי סי קיו (למרות שהוא היה בבה"ס הקודם שלי) ושם לא דיברתי איתו, רק מהחופש הגדול באיי סי קיו...והיינו בסדר גמור אחד עם השני עד שהתאהבתי בו וסיפרתי לו וגם התחלתי להציק לו ולשלוח לו מלא הודעות ואז הוא כבר לא רצה לדבר איתי והוא אמר לי שהוא שונא אותי וכל מיני כאלה בשביל שאני אעזוב אותו, וזה כבר ככה מתחילת השנה אני בוכה כל יום ואני יודעת שזה נשמע ממש סיבה שטותית לבכות על מישהו שהתאהבת בו דרך האיי סי, אבל בשבילי זה לא שטות ואני כל הזמן רוצה רק למות אבל אני מפחדת מיזה וגם אני לא רוצה שהמשפחה שלי תהיה עצובה (אם כי אני לא מבינה למה הם אוהבים אותי) אני ממש שונאת את עצמי ומתפללת כל יום שכבר אני אמות איכשהו בלי להתאבד כי רע לי, רע לי כל כך. כל בן שאהבתי אי פעם לא אהב אותי חזרה והבן הזה שאני אוהבת עכשיו אולי יש לי כזו אובססיה אליו שכל פעם אחרי כמה שבועות או חודשים אני שוב שולחת לו הודעה באיי סי קיו אבל הוא שוב מתייחס אליי בזלזול וכל מה שאני רק רוצה שיסלח לי ושלא ישנא אותי כל כך ואז אני כבר לא אציק לו יותר ואני ארגיש שלמה עם עצמי.זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם כולו.פנים מול פנים בחיים אין לי אומץ לדבר איתו, אני גם בכלל לא רואה אותו אף פעם אלא אם כן אני באה לבקר בבה"ס הקודם אבל שם הוא גם עם החברים שלו ואני לא רוצה לעשות לו בושות ליד החברים שלו.אני כל פעם אומרת שאני אפסיק להשפיל את עצמי אבל אני שוב חוזרת על זה כי הוא לא מבין כמה רע לי וגם אם כן לא אכפת לו. אני חייבת למותתתתתתתתת כלום לא מסתדר לי בחיים האלה אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני חוץ מהמשפחה שלי שאם לא הם כבר ממזמן הייתי מתה, אני כל השנה הזו הייתי ילדה דכאונית ובלבלתי לאנשים בשכל שאני רוצה למות, אני תמיד הייתי ילדה דכאונית אבל השנה הזו במיוחד, אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מתמוטטת, אני כל הזמן בוכה בלי סוף...כתבתי מגילה אבל בבקשה מי שקורא את זה, תעזרו לי. מה אני אעשה? איך אני אגרום לו לסלוח לי
