אני המום

[גבריאל יעקב]

אני המום

כשהתגרשתי לפני כ10 שנים חזרתי בתשובה וגם הילדים שלי שבחזקתי. עם הזמן הבן הבכור שלי הכיר משהי מבית חילוני, פעם כשחזרתי הבייתה הם לא הרגישו שנכנסתי נכנסתי לחדר שלו ואני רואה אותו נבהלה כיסתה מערומיה והבן שלי במקלחת אני מאוד כעסתי ובקשתי שבבית שלי לא יהיו דברים כאילו מאחר ובבית שומרים מצוות וכו', והדוגמה שלו לאחים שלו לא מוסרית, אני גם בקשתי ממנה שאני לא רוצה אותה בבית, לאחר זמן מה הבן בא אלי ומספר לי שהיא בהריון, אם כך אמרתי שלא תחשוב על הפלה כי זה אסור, ואני לא אתן יד חלילה במוות הנכד שלי!! הוא בכה בכי מרורים לא ידע איך לאכול את החטא שעשה, והחליט להתחתן, כמובן שהשלמנו אני והכלה הייתה חתונה, היא לקחה על עצמה להיות דתיה כיסוי ראש, לבוש צנוע, וכו' נולד התינוק והתחילו להיות להם צרות, שהיו עוד קודם אבל הוא מהאהבה הגדולה שהייתה לו לא הבחין בזה, אני כן הבחנתי באדישות שלה כלפי ניהול הבית טיפול בתינוק ובכלל התחיסות לבעל, אבל לא דיברתי אילו החיים שלהם, הבן שלי כבר התעייף לכבס לבשל לטפל בתינוק וכעס עליה והחל לגיד לה שהוא רוצה גירושין, ומה היא עשתה? מרדה בו יותר, הסירה את הכיסוי ראש, הולכת במכנסיים, התחילה לעשן, ועכשיו בהריון שני כבר, ובאה לגיד לי שרוצה להפיל את העובר, אני שאלתי אותה"איך את חושבת שאני בתור סבא שומע שבאים להרוג את הנכד שלי וזה לא יכאב לי?"את אומרת דברים מכעס, תרגעי הכל יהיה בסדר, סבלנות!כשההורים החילוניים שלה לוחצים עליה שתפיל את העובר כי יש לה עדיין תינוק קטן בבית. ואני דברתי עם הבן שלי שלא יוותר כי אני בתור סבא לא יכול לשמוע את זה גם מבחינה דתית וגם מוסרית, הבן שלי חרדי ואשתו עשתה לו כך, והיא בחוצפתה באה אלי לבית במכנסיים בלי כיסוי ראש, כאילו לא קרה כלום, הבן שלי אומר על הדברים האילו שאין מה לעשות וקיבל את ההחלטה שלה להיות כך, עוד מעט גם יקנה לה מכנסיים דבר שאסור, אני מרגיש שהבן שלי נחלש מהרבה בחינות, הן בדת, הן בחוסן הנפשי שלו, והוא ביאוש אבל לא מראה. כשהיא באה אלי לבית בפריצות קיבלתי אותה יפה כל זאת בשביל הבן שלי כדי שלא תהיה מריבה שוב פעם, הם רבים הרבה מאוד, אני מאוד חושש לחיי הנישואין שלהם. אני לא רוצה שהיא תגיע אלי לבית בלבוש כזה כי הבית שלנו חרדי, ואני גם לא רוצה לפגוע בו או בה שלא יתחילו לריב עוד פעם, למשהו יש עיצה טובה? אני אובד עצות

 

[גבריאל יעקב]

והיום יותר גרוע

כל מי שמתחתן לא היה בשל קודם לנישואין, הבשלות באה עם הזמן, מתנסים ולומדים מטעויות או שמממשים את ההדרכה, הייתי באמת רוצה שהם יגורו רחוק ממני, ממש עכשיו שוב פעם אותו סיפור התינוק אצלי בבית היא לא נתנה לו כל היום פירות ולא מבין למה, יש להם פירות בבית ותתארי לך שבערב אני הסבא צריך להכין מחית פירות טריה ולתת לתינוק, ועברו עוד שלוש שעות וגם הכנתי לו מרק ירקות מחית, והבן שלי היה בכולל למד. והיא כרגיל אצל חברות. הבגדים של התינוק מאתמול שהאכלתי אותו ובקשתי ממנה שתקלח אותו לפני השינה והם נשארו אצלי עד אחת לפנות בוקר, היא הלכה לישון וקמה באחת בצהריים, הנכד לא התקלח, לא פירות לא טיפות ויטמינים, האמא לבושה סוודר ומעליו טרנינג ספורט פוטר, והתינוק לובש רק טריקו על הגוף, אני מסביר לה שכמו שהיא לבושה גם הוא צריך להיות לבוש פחות, ושאלתי מדוע לא קיבל התינוק פירות בבוקר, ומדוע לא התקלח בלילה הקודם, והתירוצים שלה הייתי עייפה, התינוק לא אוהב פירות, וקילחתי אותו והבן שלי אומר שהיא לא קלחה אותו. היא משקרת לי ולא לוקחת אחריות על התינוק. אני מסביר לה שהיא צריכה להפעיל את התינוק לגרות אותו לשחק איתו, והיא אומרת "הוא לא אוהב צעצועים, הוא לא אוהב לשחק" את שמעת פעם דבר כזה? איך אני לא יהיה רגיש לנכד שלי איך? היא באה לקחת את התינוק לפני חצי שעה, כשהבן שלי בבית מחכה לה, שאלתי אותה את הולכת לבית? לא!!! ענתה אני הולכת לחברות שלי, בשעה כזאת 23.22 הולכת לחברות עם תינוק שכולו חמוץ מהפליטות של הפירות, ירקות, והיא מטיילת איתו ברחוב עד לחברות, אומרת שהיא בבית ושם לא חם. נראה לי משהו לא בסדר אצלה בראש, אני פוחד וחושש מאוד לנכד שלי. וכמובן שלא התקשרתי לבן שלי להודיע שהיא הולכת לחברות שלה, אני לא רוצה להתערב, אבל הנכד שלי משוטט ברחובות כמו שאף תינוק לא היה בישראל בשעות מאוחרות של הלילה , תגידו זה נראה לכם שהכלה שלי בסדר בראש? אני לא הערתי לה על הלבוש שלה, היא ממשיכה לבוא אלי ככה, זה חיים שלה, אבל לנכד שלי לא יכול לראות את הרשלנות, זה קשה, תסכימו איתי. הם אמרו שכן ילכו לרב כבר לפני שבועיים ולא הלכו, כל דבר הם דוחים בעקר היא דוחה, כי הוא רוב הזמן מתרוצץ בין הבישול הנקיון הטיפול בתינוק ובין תפילות ולימודי תורה. כך שלא נראה לי שהם ממש רוצים לעזור לעצמם. תודה

 

[yully2]

אסור לך להתערב בזוגיות של הבן שלך.

אני חושבת שהבן שלך ואשתו צריכים לנהל לעצמם את החיים ולגדל את הילד כרצונם, אתה צריך ללמוד לכבד את הדרך שלהם גם היא לא כמו שהיית רוצה. ברור שתעזור עם הנכד כמה שאתה יכול אבל בלי להתלונן על איך היא מגדלת אותו. היא בסוף תרחיק אותו ממך אם תמשיך להציק לה. אנשים שלא רוצים לעזור לעצמם אי אפשר לעזור להם. הדרך היחידה שלך היא לקבל את המצב כמו שהוא ולעזור להם ממקום תומך ולא נגד הכלה שברור שאתה לא אוהב. גם בעניין ההריון אל תתערב, זאת צריכה להיות החלטה שלה. אם היא לא יכולה לטפל בעוד ילד (היא בקושי מטפלת באחד) אז תן לה לעשות כרצונה.

 

[גבריאל יעקב]

יולי אני לא מתערב

לא הערתי לה איך שהגיעה לבית שלי בלבוש לא צנוע כדי שלא תפגע וכו'. ההחלטות והבחירה הם שלהם בלבד, אני יכול רק ליעץ ולעזור עם התינוק, אבל לראות הזנחה ולא להתלונן עד פה, זה כמו להיות שותף בפשע ולשתוק, את מבינה שאולי מתוך הזנחה יכול להגרם איזה נזק? מדובר פה בחיים חסרי אונים, בתינוק שלא יודע לספר מה חסר לו, אני לא מציק לה והיא לא יכולה להרחיק את התינוק ממני כי היא צריכה אותי שאני יעזור להם, ואם היא לא תבוא אני אלך אליהם, אנחנו אנשים בוגרים ומדברים על הכל, משחקי ברוגז לא מועלים בבעיות שצריך לפתור בדחיפות. אני לא יכול לקבל את המצב כמו שהוא הם צריכים עזרה דחופה התעוררות חזקה לפחות בשביל התינוק הזה ולתינוק הבא בדרך בעזרת השם, והם ברוך השם רוצים בתינוק הבא לשמחתי, אחרת היו נוקטים צעדים משלהם. אל תגידי שאני לא אוהב את הכלה שלי, אדם שלא אוהב הוא אדם שמתעלם ולא אכפת לו מכלום, אני חושב שבאי ההסכמה שלי להזנחה של התינוק זה כן מתוך רצון שהיא תתפקד כאמא אכפתית כי כך צריך לטובת התינוק לטובתה ולטובת בעלה אבא של התינוק וכמובן לטובת כל המשפחה שתראה שהנה כל הכבוד לה ונחזק אותה יותר, רק שתראה רצון ואפילו קטן. את מבינה שמעשים כאילו מרחיקים אדם מאדם, ואני לא מתרחק בגלל המעשים שלה, אני דואג אני מתקרב, אני רוצה לעזור, והכל מתוך אהבה. אדם שלא אוהב הוא לא אדם איכפתי. כשיש צרה ואני דואג ורוצה לעזור, זה מראה על חוסר אהבה? היא כמו הבת שלי, אפילו איתה אני מאוד זהיר, עם הבנים שלי אני יותר חופשי בתגובות שלי, אבל איתה אני שוקל כל מילה בזהירות שלא תפגע, שלא חלילה תהיה להם מריבה או שיחריף העניין. תודה רבה לך

 

[חגית ורד]

אני מבינה את הדילמה והמצב אכן מורכב מאד.

הבן שלך ואישתו התחילו את חיי הנישואין באילוץ של הריון כאשר לא היו בשלים ובהפעלת לחץ שלך בעניין הפסקת ההריון שאתה נגדה. האמונות שלי אחרות ואני מתייחסת לנושא אחרת. אני מאמינה שאנשים גם אם הם צעירים צריך לתת להם ללכת בדרכם. צריך לעזור ולכוון אבל אי אפשר להחליט. ההחלטה להשאיר את ההריון ולהתחתן היתה ועדיין מעמסה גדולה על הזוג ובמיוחד כאשר יש פערים באמונות שלהם. מה שנעשה אי אפשר להשיב אבל אני מציעה לך לא להתערב יותר בזוגיות שלהם ובהחלטות כולל בעניין ההריון הזה. תעזור להם עם הנכד ככל יכולתך, תטפל בו, תעזור לאמא לקחת אחריות עליו, תעזור להם כלכלית אם אתה יכול ויש צורך אבל לא מעבר. הכלה שלך אינה דתיה ונכנסה לקשר עם הבן שלך ככזאת והיא כנראה אינה מעוניינת, תנסה בצורה יפה לבקש ממנה בנוכחותך להיות צנועה יותר, תבקש אל תדרוש, תפנה לרגש שלה ואז יש סיכוי גדול יותר שתענה. בקשר לטיפול שלה בילד, גם אם אינך מרוצה ונראה לך שהוא מוזנח אני מציעה לך לא להעיר לה על כך. תדבר על זה עם הבן שלך ושהוא ידבר איתה על זה. דאגתך מובנת לנכד אבל שוב, ככל שתתערב יותר כך אתה מרחיק את הזוג ממך. תן להם בדרכם להתמודד ותעזור בעקיפין ללא ביקורת ושיפוטיות, בנועם ובכוונה טובה.

 

[גבריאל יעקב]

חגית אני לא הפעלתי עליהם לחץ

אני רק יעצתי לבן והם החליטו ובחרו להתחתן מתוך רצון ולא מתוך כפיה שלי, זה חיים שלהם בחירה שלהם ולא שלי, ולשמחתי הם התחתנו מתוך אהבה גדולה, אלא שבדרך במהלך הנישואין החלו הבעיות לצוץ, היא החליטה שהיא לא רוצה להפיל את ההריון השני, למרות שההורים שלה רצו בזה מאוד, את רואה דוגמה הנה הם לא פועלים על פי עצת ההורים אלא על מה שהם מחליטים ולא מה שאומרים להם. יכול להיות שהם באמת עדיין צעירים ולא בשלים להקים משפחה, אבל היות וכבר הקימו ויש להם בסיס טוב גם אם יש פערים באמונות, הוא קיבל אותה ככה כשהיא חזרה בשאלה אבל זה לא הבעיה פה הפער באמונה, הבעיה היא ההזנחה של הנכד שלי, וזה פשע שאני לא אהיה שותף לו. אני לא הערתי לכלה שלי שבאה אלי בלבוש לא צנוע וגם לא העיר לה כדי לא להחריף את הבעיה הקיימת וגם בגלל שזאת ההחלטה שלה הגוף שלה כבוד שלה ושל בעלה ובחירה שלה. ואיך את אומרת שאני לא יעיר לה על הזנחת התינוק? זה כמו לראות פשע ולשתוק, מדובר פה בחיים חסרי אונים שלא יודעים לספר מה חסר, אני חייב להיות מעורב ולדאוג שלא תהיה פה הזנחה, והכל בנועם אומר, אבל זה לא משנה אצלה דבר, לכן אני דואג. ועוד יותר דואג לתינוק הבא שייוולד בעזרת השם, צריך לעשות משהו שישנה את המצב שלה שהיא תוכל לקחת אחריות ולגלות רגישות לבית שבנתה. תודה רבה לך

 

[חגית ורד]

אי אפשר לקחת אחריות בשביל משהו אחר. כלתך

צריכה לרצות להיות אחראית רגישה ולשנות את דרכיה, אדם לא יכול לשנות דבר שאינו מכיר בו כביעה לכן אני חושבת שההערות שלך לא בונות. בדרכך עזור עם הילד ותהיה מודל לדרך טיפול בתינוק , זאת תהיה למידה טובה יותר מאשר לבקר את אימהותה.

 

[jenny װחױטך]

אולי..

תתדבר עם כלתך ותסביר לה מה אתה מרגיש בצורה יפה...