אני המום

אני המום

כשהתגרשתי לפני כ10 שנים חזרתי בתשובה וגם הילדים שלי שבחזקתי. עם הזמן הבן הבכור שלי הכיר משהי מבית חילוני, פעם כשחזרתי הבייתה הם לא הרגישו שנכנסתי נכנסתי לחדר שלו ואני רואה אותו נבהלה כיסתה מערומיה והבן שלי במקלחת אני מאוד כעסתי ובקשתי שבבית שלי לא יהיו דברים כאילו מאחר ובבית שומרים מצוות וכו', והדוגמה שלו לאחים שלו לא מוסרית, אני גם בקשתי ממנה שאני לא רוצה אותה בבית, לאחר זמן מה הבן בא אלי ומספר לי שהיא בהריון, אם כך אמרתי שלא תחשוב על הפלה כי זה אסור, ואני לא אתן יד חלילה במוות הנכד שלי!! הוא בכה בכי מרורים לא ידע איך לאכול את החטא שעשה, והחליט להתחתן, כמובן שהשלמנו אני והכלה הייתה חתונה, היא לקחה על עצמה להיות דתיה כיסוי ראש, לבוש צנוע, וכו' נולד התינוק והתחילו להיות להם צרות, שהיו עוד קודם אבל הוא מהאהבה הגדולה שהייתה לו לא הבחין בזה, אני כן הבחנתי באדישות שלה כלפי ניהול הבית טיפול בתינוק ובכלל התחיסות לבעל, אבל לא דיברתי אילו החיים שלהם, הבן שלי כבר התעייף לכבס לבשל לטפל בתינוק וכעס עליה והחל לגיד לה שהוא רוצה גירושין, ומה היא עשתה? מרדה בו יותר, הסירה את הכיסוי ראש, הולכת במכנסיים, התחילה לעשן, ועכשיו בהריון שני כבר, ובאה לגיד לי שרוצה להפיל את העובר, אני שאלתי אותה"איך את חושבת שאני בתור סבא שומע שבאים להרוג את הנכד שלי וזה לא יכאב לי?"את אומרת דברים מכעס, תרגעי הכל יהיה בסדר, סבלנות!כשההורים החילוניים שלה לוחצים עליה שתפיל את העובר כי יש לה עדיין תינוק קטן בבית. ואני דברתי עם הבן שלי שלא יוותר כי אני בתור סבא לא יכול לשמוע את זה גם מבחינה דתית וגם מוסרית, הבן שלי חרדי ואשתו עשתה לו כך, והיא בחוצפתה באה אלי לבית במכנסיים בלי כיסוי ראש, כאילו לא קרה כלום, הבן שלי אומר על הדברים האילו שאין מה לעשות וקיבל את ההחלטה שלה להיות כך, עוד מעט גם יקנה לה מכנסיים דבר שאסור, אני מרגיש שהבן שלי נחלש מהרבה בחינות, הן בדת, הן בחוסן הנפשי שלו, והוא ביאוש אבל לא מראה. כשהיא באה אלי לבית בפריצות קיבלתי אותה יפה כל זאת בשביל הבן שלי כדי שלא תהיה מריבה שוב פעם, הם רבים הרבה מאוד, אני מאוד חושש לחיי הנישואין שלהם. אני לא רוצה שהיא תגיע אלי לבית בלבוש כזה כי הבית שלנו חרדי, ואני גם לא רוצה לפגוע בו או בה שלא יתחילו לריב עוד פעם, למשהו יש עיצה טובה? אני אובד עצות
 
והיום יותר גרוע

כל מי שמתחתן לא היה בשל קודם לנישואין, הבשלות באה עם הזמן, מתנסים ולומדים מטעויות או שמממשים את ההדרכה, הייתי באמת רוצה שהם יגורו רחוק ממני, ממש עכשיו שוב פעם אותו סיפור התינוק אצלי בבית היא לא נתנה לו כל היום פירות ולא מבין למה, יש להם פירות בבית ותתארי לך שבערב אני הסבא צריך להכין מחית פירות טריה ולתת לתינוק, ועברו עוד שלוש שעות וגם הכנתי לו מרק ירקות מחית, והבן שלי היה בכולל למד. והיא כרגיל אצל חברות. הבגדים של התינוק מאתמול שהאכלתי אותו ובקשתי ממנה שתקלח אותו לפני השינה והם נשארו אצלי עד אחת לפנות בוקר, היא הלכה לישון וקמה באחת בצהריים, הנכד לא התקלח, לא פירות לא טיפות ויטמינים, האמא לבושה סוודר ומעליו טרנינג ספורט פוטר, והתינוק לובש רק טריקו על הגוף, אני מסביר לה שכמו שהיא לבושה גם הוא צריך להיות לבוש פחות, ושאלתי מדוע לא קיבל התינוק פירות בבוקר, ומדוע לא התקלח בלילה הקודם, והתירוצים שלה הייתי עייפה, התינוק לא אוהב פירות, וקילחתי אותו והבן שלי אומר שהיא לא קלחה אותו. היא משקרת לי ולא לוקחת אחריות על התינוק. אני מסביר לה שהיא צריכה להפעיל את התינוק לגרות אותו לשחק איתו, והיא אומרת "הוא לא אוהב צעצועים, הוא לא אוהב לשחק" את שמעת פעם דבר כזה? איך אני לא יהיה רגיש לנכד שלי איך? היא באה לקחת את התינוק לפני חצי שעה, כשהבן שלי בבית מחכה לה, שאלתי אותה את הולכת לבית? לא!!! ענתה אני הולכת לחברות שלי, בשעה כזאת 23.22 הולכת לחברות עם תינוק שכולו חמוץ מהפליטות של הפירות, ירקות, והיא מטיילת איתו ברחוב עד לחברות, אומרת שהיא בבית ושם לא חם. נראה לי משהו לא בסדר אצלה בראש, אני פוחד וחושש מאוד לנכד שלי. וכמובן שלא התקשרתי לבן שלי להודיע שהיא הולכת לחברות שלה, אני לא רוצה להתערב, אבל הנכד שלי משוטט ברחובות כמו שאף תינוק לא היה בישראל בשעות מאוחרות של הלילה , תגידו זה נראה לכם שהכלה שלי בסדר בראש? אני לא הערתי לה על הלבוש שלה, היא ממשיכה לבוא אלי ככה, זה חיים שלה, אבל לנכד שלי לא יכול לראות את הרשלנות, זה קשה, תסכימו איתי. הם אמרו שכן ילכו לרב כבר לפני שבועיים ולא הלכו, כל דבר הם דוחים בעקר היא דוחה, כי הוא רוב הזמן מתרוצץ בין הבישול הנקיון הטיפול בתינוק ובין תפילות ולימודי תורה. כך שלא נראה לי שהם ממש רוצים לעזור לעצמם. תודה
 

kumkum..

New member
נשמע מורכב

אני מניח שאתה לא יכול לעשות הרבה בתור הסבא,כי כל מה שתגיד או תעשה רק יחמיר את המצב, וזה בטח מתסכל מאד. כמו שכתבת, אם הם לא רוצים לעזור לעצמם, אז אף אחד אחר לא יכול לעזור להם. אבל אתה כן יכול להגדיר גבולות ברורים לגבי מה הם יכולים לצפות *ממך* - זאת אומרת, אם אתה מרגיש רע עם זה שמשאירים אצלך את התינוק לשלוש שעות, ושאתה צריך להאכיל אותו ולטפל בו, אתה לא חייב להסכים.
 
למעלה