אני ובת דודה שלי,

gal-or

New member
אני ובת דודה שלי,

היי, אני בת 32 (כזכור) גרה לבד מול סבתא, ללא הורים. בת דודתי בת 20, קצינה בצבא, ורוצה לגור איתי ביחד. אני אמנם לא עובדת בעבודה קבועה, אבל כן מחפשת (למדתי הנהלת חשבונות). היא תרצה את זה בזה שהיא תקבל עזרה וסיוע מהצבא. אמרתי לה, שאני לא רואה איך נסתדר ביחד (גרתי עם שותף בדירת ההורים לפני שעברתי לגור מול סבתי, כך שאני יכולה להסתדר עם אנשים אחרים). את הדירה ההיא השכרתי וממנה אני מקבלת שכר דירה. מעבר לזה, היא עדיין זקוקה למבוגר שידריך אותה וישמור עליה. מה עוד שאני חילונית והיא דתית ואין סיכוי שזה ישתנה. לפני כמה ימים היא באה אלי הביתה, והעירה לי שיש ספלים בכניסה וזה לא יפה, בעוד שהחדר אצלה בבית לא מסודר. אמרתי לה: "את הערת לי, כי את רוצה לשנות את העולם. אני מעירה לך משהו, כי אני יודעת מה טוב בשבילך!!! כשאת מעירה לי, אני לא מקבלת את זה, אבל, כשאני מעירה לך, את חייבת ליישם זאת!!!!" באמת אין סיכוי שהיא תיישם. אני לא מתכוונת לריב איתה, אבל איך מסבירים לה שזה עדיין לא בשבילה המגורים עם שותף? עדי
 

עינת

New member
אני חושבת שהבעיה היא

שפשוט אינך רוצה לגור עם בת דודתך ולא שהיא אינה יכולה ומסוגלת לגור עם שותפים, ולכן פשוט הייתי אומרת לה שלא מתאים לי שנהיה שותפות...
 

gal-or

New member
עינת, הנקודה שאת מעלה היא מעניינת,

אבל אני בתור בת דודה גדולה צריכה לדאוג לטובתה ולהזהיר אותה אם היא עושה משהו שלא טוב בשבילה. במיוחד, אחרי שעשית אותו פעם אחת. זו הגישה שלי. עדי
 

עינת

New member
צר לי אך איני מבינה...

מה לא טוב או מסוכן עבורה בלגור בדירה שכורה עם שותפה? המכסימום רע שיכול לצאת מזה הוא שהיא תבין שאינה בשלה לכך ותחזור לבית ההורים... את יודעת גל ,אני אישית יצאתי מבית ההורים בגיל 18 ומאז ועד היום אני עצמאית... רע?
 
למעלה