אני וחמותי- שאלה

ארוקוקו

New member
אני וחמותי- שאלה

האם אתן רוצות לשנות את היחסים שלכן עם חמותכן או רק לקטר? זו לא שאלה שנועדה להקניט, אלא להבין. אני הצלחתי לשנות את היחסים עם חמותי, בעיקר כשהבנתי שסוג כזה של תקשורת (או העדרה) מרעיל קודם כל אותי!!!! והעיסוק בחמותי הופךאותי לאדם קטנוני ומריר!! אז חמותי לא השתנתה, אבל בהרבה דברים- פשוט הרפתי. הפסקתי להגיב. כשהיא עושה משהו טוב אני נהנית ממנו. בשאר הזמן אני מתעלמת. החיים קצרים מידי מכדי להתעסק כל הזמן עם החמות, ולפני שנרגיש את זה אנחנו נהפוך לחמות בעצמנו והגלגל יחזור על עצמו (עם הכלה). ברור לי שיש מקרים ממש נוראיים, ויש חמות באמת בלתי אפשריות, אבל אני די בטוחה שבחלק לא קטן של המקרים גם לכלה יש חלק בדינמיקה שנוצרת. ואני לא שייכת לשום זן של מפריעות לפורום שאולי היה כאן אלא באמת אשמח לשמוע.
 

הגנובה

New member
אשרייך וטוב לך שיכולת!

אני עצי הגעתי לאותה מסקנה - כל הריבים, הכעס, המלחמות - כל זה מרעיל אותי וגורם לי להרגיש רע... החלטתי להפסיק - אמה מה?... חמתי חיה נושמת ואוכלת שנאה, כעס, בוז, ריב ומדון... ולא הפסיקה לחפש אותי... עד שהחלטתי להתנתק לגמרי... כבר שנתיים שאני לא בקשר איתה - לא טוב ולא רע... וככה טוב לי! בעלי גם כן מרוצה מהסידור... הוא לא תקוע יותר באמצע! פעם בשבוע הוא מרים טלפון לשאול מה נשמע ופעם בכמה זמן הוא גם נוסע אליהם... וזהו... יש שלום במשכני! אין ריבים, אין כעס, אין מתח יש הרמוניה ואהבה... ואני לא צוחקת... אנחנו נהנים אחד מהשניה ומהילדים, יש לנו את המשפחה שלי ואת החברים וטוב לנו בחיים! כל אחד מוצא בסופו של דבר את המנוחה והנחלה שלו!
 

בולי27

New member
בחיי, עם יד על הלב../images/Emo23.gif

לא היתה מאושרת ממני, אם הייתי מסתדרת חמתי (וחמי וגיסתי) כמה פעמים ניסיתי, להתחיל בדף חדש, אפילו אמא שלי כל פעם היתה אומרת לי, תחליקי, תנסי שוב... אבל כל פעם איכזבו אותי מחדש
אני יכולה לומר, שלפעמים אני לא כל כך בסדר (כי לא מתחשק לי לראות אותם, ולא מתחשק לי לתת להם כלום) אבל פעם נתתי כל כך הרבה שעכשיו כל דבר קטן גורם לי להרגיש הפראיירית הכי גדולה על כדור הארץ!!! למשל, ביום שישי גיסתי ביקשה מבעלי שיקפיץ אותה הביתה (כמו כל פעם, הרי אנחנו שם בשביל להיות הנהגים שלה) הוא היה עסוק ולא רצה, ואני התנדבתי (בטעות!!!! כי לא מגיע לה שאני יזיז אצבע בשבילה!) ולקחתי אותה. עד עכשיו אני מרגישה פראיירית, כי היא לא רק שלא תעשה בשבילי טובה בחיים! היא תקפוץ על ההזדמנות הראשונה להרע לי! וזה כבר מנסיון של מישהי שהגברת כבר "דרכה" עליה מספר לא מבוטל של פעמים!
 

ארוקוקו

New member
לפעמים מנסים ללכת מקיצוניות אחת

לקיצוניות השניה והמעבר המהיר הזה הוא לא כ"כ טוב. את ניסית להיות בסדר עם חמותך ועשית ג´סטה שהייתה גדולה עליך, ואז אחר כך הרגשת פראירית. אני לא מדברת על לעשות יותר מידי עבור מי שאני מרגישה שאינו ראוי לכך. (אלא אם בזה שלקחת אותה טרמפ עשית ג´סטה לבעלך!!! וחסכת לו נסיעה, ואולי אם היית רואה את זה כך היית מרגישה אחרת). גם אני כשעשיתי יותר מידי (למשל טרחתי לארגן לחמותי מסיבת יום הולדת) אחר כך הרגשתי מנוצלת. מה שאני ממליצה עליו זה להרתחק ולנסח מחדש את הדברים. למשל: היא עושה אמבטיה לבני התינוק. אפשרות א´: לעמוד לידה ולהעתצבן מאיך שהיא מתיחסת אליו, מזה שהיא שמה למתוק הקירח הזה כמות מסחרית של שמפו וכן הלאה. זה מה שעשיתי פעם. היום אני אלך לחדר אחר ואפתח טלויזיה או אעזה שיחת טלפון לחברה ואגיד לעצמי איזה כייף. יש לי רבע שעה פנויה. בעבר הייתי עומדת על הראש שלה כאילו כל החלפת חיתול היא מינימום ניתוח לב פתוח, ויש רק דרך אחת לעשות אותו. היום אני נהנית שמישהי אחרת עושה במקומי. ואגב- גם הדוגמה שהיא נמצאת אצלנו כבר לא כ"כ אקטואלית כי כשראיתי כמה חיכוכים הדבר גורם אז הקטנתי, שלא לאמר צימצמתי לאפס, את מספר הביקורים שלה אצלנו. אנחנו מגיעים אליה וככה אני לא צריכה לשמוע את דעתה על ניקיון המטבח שלי וכל זה. המקום היחיד שבו אין לי מה לאמר ביחס לסיפורים כאן בפורום הוא לגבי חמות שלא מגיבות לנכדים באהבה. חמותי אוהבת את הנכדים שלה- הילדים שלי וזה מה שמאחד בינינו.
 

בולי27

New member
אף פעם זה לא היה מעבר מהיר

תמיד לוקח לי הרבה מאוד זמן להרגע, לאסוף כוחות מחודשים ואז לעשות מחווה קטנה, אבל הציפיות שלי הן תמיד לראות משהו גם מהצד הנגדי ומפה האכזבה. אני לא מסוגלת לחשוב על מצב שהיה כמו פעם. אני נותנת ונותנת והם יורקים לי בפרצוף! לאחר שלוש שנים שהיה להם מאוד נח עם מצב שכזה, ואני הייתי מאוד צעירה ולא קלטתי שהם עשו ממני פראיירית. אבל ,כשהתעוררתי" וחיכיתי למשהו מהצד השני, חיכתה לי אכזבה גמורה! עד היום 6 שנים, אני לא יכולה לספר על דבר אחד קטן שנתן לי הרגשה טובה. את צריכה לראות איזה יופי האנשים האלה יודעים לקבל, לקחת, לנצל, להפעיל לטובתם ואיך הם לא יודעים לתת שום דבר! גם לילדים שלהם הם בקושי נותנים (אבל הם כבר רגילים, אז זה לא מוזר להם) אבל... בניגוד לבעלי שלא ירש מהם כלום, יש להם שתי בנות שלמדו להתנהג בדיוק כמוהם. ככה ששתי גיסותי יודעות גם כן רק לקחת לקחת לקחת!!!
 
איך עשית את זה?

"...צמצמתי לאפס, את מספר הביקורים שלה אצלינו..." איך עשית את זה? מה אמרת לה? היא לא נעלבה?
 
האמת...אני ממש מסכימה איתך

כשהפורום רק נפתח "התנפלתי" עליו כמו על אואזיס באמצע המדבר. אבל..... גיליתי שלצערי הרב, הפורום גורם לי להתרכז רק בדבריים השלילים של חמתי, ולחוות מחדש חוויות מאד כואבות (ובעצם לחוות מחדש את הכעס הכאב והטינה) אפילו כשנפגשתי אתיה "חיכיתי" למשהו שעליו אוכל לכתוב אח"כ בפורום. מהר מאד הבנתי שתחושות מאין אלו פוגעות בעיקר בי (ובדרך עקיפה בבנזוגי) וכי אני המפסידה העיקרית. אני מאד מקווה שלא תבינו את דברי באופן הלא נכון, שכן אין דברי מעידים על הפורום אלא עליי... אני עדיין פה, ומתכוונת גם להמשיך להיות פה, אבל אני מנסה ביני לבין עצמי לשפר את יחסי לחמתי (גם אם היא עצמה לא משפרת את יחסב אליי
) זה לא אומר שאני אהייה צבועה או אתחנף אליה, פשוט אפסיק להתעסק בכמה ש"היא לא בסדר" ואנסה להבליג יותר... אני מאמינה ומקווה שהפורום הזה יאפשר לי להוציא קיטונות במקרה הצורך וגם לקבל עצות להתמודויות עם מצבים "בלתי אפשריים" עם חמתי... sorry שיצא כזה ארוך... קחו
על אורך הרוח שלכם...
אישתו של...
 
גם אני הפסקתי מזמן לנסות ולשנות

את חמותי, או לנסות ולגרום לה להבין אותי קצת ולהתחשב גם בי, אז התרחקתי ממנה יותר והפסקתי להגיב לכל מיני הערות מורטות עצבים שלה בפעמים המעטות שאנחנו הולכים לשם. האמת שמאז שנפתח הפורום הזה הפסקתי גם לקטר לבעלי על אמא שלו ואחיות שלו (שהן יותר גרועות מהאמא) ואני פשוט נכנסת לכאן ושופכת את ליבי כאן.
 

bell2002

New member
כן, גם לי קרה מהפך

לא בהתייחסות. זו לא השתנתה - התעלמות מוחלטת וגמורה מכל בדל ביקורת גלוי או סמוי. אחרי ששפכתי את מרירותי וקראתי שוב את הודעותיי - הרגשתי הרבה יותר טוב, הרבה יותר מזוככת. והכי הכי הרגשתי שאני צודקת בדרכי. ואם אני צודקת בדרכי, מה אכפת לי להיות נדיבה? מה אכפת לי לראות שבריריי רצון טוב מצידה? אהבה לא היתה ולא תהיה. אפליה יש ויש, בין ילדיה היא מפלה וזה לא מזיז לי מאומה. היא לא אימי לאושרי. האפליה שהיא (וגם הוא) מפלה בין ילדיי - זה נורא בעיניי. ובזה אני מטפלת במלוא החומרה. ללא כל רצון להבנה או הקלה - זה בל יעבור מבחינתי. הטיפשות הזו, לא מובנת לי בכלל. אבל קטונתי.
 

RORGAD

New member
כל הכבוד לך, חבל שהרבה כלות לא

מייש מות את האמירה שלך ורק מפעילות "ראקט" על החמות (מחפשות אותה) במקום לחפש איך להפסיק לריב, להבליג ולא להתווכח, כי כל אלה מביאים בסופו של דבר להרס עצמי ותו לא, כל החוכמה זה להפסיק לריב ולחיות בשלום גם אם האדם מנגד לא תמיד מוצא חן בעינינו, הרי אין אנשים מושלמים, נכון? צריך להתעלות, ולהרגיש מספיק מכובדת ואצילה כדי להבליג ולחיות בשלום עם החמות, כי לריב זה נורא קל, אבל את התוצאות מאוד קשה לתקן, ולוקח המון זמן להבין מה באמת קרה. כל הכבוד לך באמת הלוואי שבפורום הזה ילמדו ממך.
 

amitmom

New member
פנינוש..אפשר לשאול מה קרה?

תרגישי חופשי לא לענות לי. סתם אני מסתקרנת.
 
למעלה