אני זוכר את קו 18 הראשון.

[אלישיר פסיכופטו]

אני זוכר את קו 18 הראשון.

בעזי"ת זוכרים? זה שהתפוצץ לפני פורים ה`תשנ"ו / 1996, ברחוב יפו פינת שרי ישראל? מעל עשרים הרוגים? למעט שבת, ישבנו שם במשך כל השבעה, גם בגשם. 24 שעות. לא הפסיקה תנועה של אנשים. יחדיו אבלי ישראל. צילמו אותי בעיתון יושב בסוודר כחול ,מול קסדה הפוכה על חצובה ששימשה כלפיד זיכרון, ועל פני מבט מטומטם של עצב. ובסוף השבעה. בבוקר של יום ראשון קצת אחרי שש וחצי. ממש באותה שעה שהראשון התפוצץ. חולפת לה אותה שיירה נוראה של אמבולנסים: אותו קו 18, אותו כיוון נסיעה. דני הלך לשם,לעזור:רק שני קילומטרים ברגל. אני כבר לא רציתי. סיפרו חודשיים אחרי שהוא לא יכל לאכול קערה של פסטה עגבניות: זה הזכיר לו את המעיים המבוקעים. קו 26 שהיה ביחד עם קו 4. שוק מחנה יהודה הראשון, השני, והשלישי, וה... קו 20. בית ישראל. המדרחוב המשולש , והמשולב, וה... הר הצופים. קו 14. קו 32. סבארו. רחוב יפו הראשון, והשני וה... קו 6. מומנט. רחוב הנביאים. מרכז מסחרי קרית יובל. קו 22. צומת הגבעה הצרפתית הראשון, והשני, וה... וה... וה... וה... קו 2. קו 19. קו 14 (ברשימה רציחות המוניות מירושלים בלבד). בקו 18 השני כבר היו פחות אנשים. קשה. כמה אתה רוצה שנתאבל? צריך לחזור לשגרה! דוקא! להראות להם! רק ההוא שביקרתי אותו בפורים ה`תשנ"ו בהדסה עין כרם כבר יתאבל כל החיים,עם פנים מרוטשות מרסיסים, שלא יתנו לו לשכוח. אתמול עברתי בארבע בבוקר ליד זוויל. לא היתה נפש חיה. רק שולחן מיותם מלא נרות נשמה סיפר שאתמול הייתה כאן אוטו-דה-פה בנוסח מוסלמי. מידי פעם עברה מכונית והאטה בסקרנות. כבר לא חשבתי על נקמה. לא על פוליטיקה. לא על ערבים. בשעה אחת של אשוויץ-בירקנאו מתו יותר אנשים ממה שמתו בכל הפיגועים-פוגרומים האלה ביחד. (הדברים נכתבו לאחר הטבח בקו 2). http://blog.tapuz.co.il/breslever

 

[גלעדמישר]

גם אני זוכר

גם אני ירושלמי. גם אני זוכר כל אחד מהפיגועים האלה. גם אני הייתי, ואמשיך להיות, בכל אחד מהמקומות שהזכרת. קו 18 התפוצץ פחות מקילומטר מאיפה שלמדתי באותו הזמן. במחנה יהודה אני פעם בשבוע. קו 32 אני לוקח הביתה כל יום. אבא שלי עובד ממש צמוד לאיפה שהיה הפיגוע בהר הצופים. אחי היה עשר מטר מהפיגוע המשולב במידרחוב [הוא היה בגלידריה, הפיצוץ היה בקפה רימון]. ידידה שלי עובדת במרכז המסחרי בקרית יובל. בן דוד שלי למד צמוד לאיפה שהיה הפיגוע ברח' הנביאים. כשקו 17 התפוצץ [צמוד למומנט] שכרתי דירה חמישים מטר משם. כשקו 14 התפוצץ מזלי שלא פיספסתי את הקודם (32), כי אחרת הייתי מאחר ועולה על זה שנפגע. וסברו. והמדרחוב. ובכלל. ומה אנחנו לומדים מכל זה? כלום. אבל ממש כלום. "המצב" מחורבן, אבל הוא מורכב ממה שאנחנו עושים בדיוק כמו ממה שאנחנו לא עושים. מהסתכלות פנימה, מהתבוססות בעצמנו, לא נוכל לפתור את הבעיות ולא נוכל להתקדם הלאה. לפעמים השלב הקשה ביותר שאנחנו עומדים בפניו הוא ההבנה של הצד השני. ואם אנחנו זוכרים רק את מה שקרה לנו, כאילו שזה רצף אירועים שלא קשור למה שאנחנו עושים (גזירות משמים?), אז פשוט אין לנו מה לעשות. ואם הזיכרונות שאני ואתה תיארנו קשורים באיזושהי מציאות שהיא מעט יותר מורכבת (רק אתמול, למשל, נרצח פועל פלסטיני ביריה בגבו בזמן שהוא ברח ממג"בניקים כי לא היו לו תעודות) -- אנחנו חייבים להכיר אותה בשביל שנוכל לשנות אותה.

 

[UrbanDK]

אני זוכר אותך. ולמרות שאני מכיר

אותך יותר מ8 שנים - גם ממך לא למדתי כלום. עכשיו - מה זה אומר עליך?

 

[אimר]

ציניות, אירוניה וסרקזם

רציתי לשאול לגבי החתימה שלך, אם אתה באמת מתכוון לסרקזם, כי לי דווקא נראה שההודעה היתה בעיקר אירונית, אפשר למצוא בה סרקזם אבל זה פחות מתאים. פשוט הרבה אנשים מערבבים בין ציניות, אירוניה וסרקזם ואני נהנה לעשות סדר בדברים. בייחוד מרגיש שהרבה אנשים, ואני ביניהם, נוטים להגדיר הערות אירוניות כאילו הן ציניות וזה לא אותו דבר. מסוג השאלות שהן רק תרוץ לנאום, אתה יודע.

 

[UrbanDK]

עקב אילוצי המערכת, נבצר ממני לבחור

בחתימה שונה לכל הודעה. עם זאת, אני מקבל את התיקון שלך. בתקווה להמשך שיתוף פעולה פורה.

 

[UrbanDK]

ד"א, ההודעה המדוברת לא הייתה צינית

בכלל. אני באמת מכיר את הכותב יותר מ8 שנים - ובאמת שלא למדתי ממנו כלום.

 

[גלעדמישר]

אהלן

אהלן, מה קורה? תבין, זה לא הכי נחמד להשאיר הודעה כזאת בלי איזשהם פרטים. אז גם מעט קשה לי לענות. למה לא למדת ממני כלום? ניחוש שלי, פשוט לא יצא לנו לשבת ולדבר. לא שפי מפיק מרגליות, אלא שאני מאמין שבכל מפגש בין שני אנשים כל אחד לומד משהו חדש. ות'אמת, אם אנחנו מכירים 8 שנים זה נראה לי דיי פיספוס שלא יצא לנו לדבר. הניחוש שלי הוא שאם הגעת לפורום הזה וכתבת בו, יש לנו מה לדסקס (להתווכח?). אז אם אנחנו מכירים כ"כ הרבה שנים, בטח יש לך את הפלאפון שלי. אם לא, תשלח לי הודעהפרטית עם שלך ואני כבר אתקשר. ואם כל זה רשמי מדי, אתה מוזמן פשוט לקפוץ ל-D1. יש לך סיכוי טוב לתפוס אותי שמה (לפחות בסופישבוע). וד"ש לכולם

 

[UrbanDK]

עכשיו אני מתלבט איך לענות...

האם להגיד את מה שבא לי להגיד ולסתום את הגולל על הדיון הזה (שכלל לא רציתי לקחת בו חלק. אני שמח עם דעותיי שלי) כמו גם להעליב אותך, לנסות להתחמק מזה בצורה אלגנטית או לפתוח פה דיון שאין לי כוונה לנהל? מכיוון שאני מכיר אותך מספיק כדי לדעת שהתשובה שלך תהיה שאני אענה בכנות - אז הנה זה בא: אני מכיר אותך המון זמן. למדנו באותו הביצפר. אני הייתי "אחד מהחבר'ה", למרות שאני לא, ומעולם לא אהיה - ואתה היית מה"מוזרים האלה". נחמד לראות ששמרת על תכונותיך גם בבגרותך. אין לנו מה לדבר, מכיוון שמבחינתי אתה וחבריך הם פסיכים. כולכם. מנהלת הפורום שלכם היא דוגמא נהדרת לזה - סטריאוטיפ מושלם של לסבית שמאלנית קיצונית לוחמנית. אני נשבעתי שמעולם לא אהפוך לקלישאה - ובינתיים אני עומד במילתי. ברור לי שאני עושה לכם עוול כי בהיכרות שטחית (בין אם באינטרנט או בביצפר) לא ניתן להכיר בנאדם לעומק, ולכן אנחנו נוטים לסווג אנשים זרים למחצה בקטגוריות שקל לנו לחשוב עליהן. עם זאת - זה המצב כרגע, וכנראה לתמיד. מכיוון שאני מוצא עניין אקדמי בלבד בדעות שלכם (בערך באותה המידה שאני מתעניין בעקרונות הנאציזם, להבדיל) - אני לא רואה סיבה שננהל דיון. אני מאמין בדעות שלי, ויותר מכך - אני מאמין גדול בכך שאי אפשר לשכנע אנשים לשנות את דעותיהם. זה מה שלמדתי מנסיון החיים שלי, למרות שאני בטוח שתנסו לשכנע אותי ההיפך. בכל מקרה - אני גולש מהעניין. אני נקרע כרגע מול הפיתוי האינטלקטואלי לנהל מולך ומול הפורום וויכוח סוער, מול שכלי שאומר לי שאין לך בכלל סיכוי לשכנע אותי, לא כי הדעה שלך לגמרי לא נכונה - אלא פשוט כי לא איכפת לי. יש לי בעיה גדולה עם אנשים שיכולים להגדיר את עצמם במילה אחת (למשל "פציפיסט") - אדם הוא אוסף גדול מדי של דעות וסתירות הדרות בכפיפה אחת מכדי שיוכלו לתמצתו לתוך מילה אחת. ארור יהיה היום שבו מישהו ידביק תווית עליי. לסיכום - אני לא יודע. תענה מה שבא לך ונמשיך משם. נ.ב איפה זה לעזאזל הD1? בחיים לא יצא לי להיות שם, למרות ששמעתי על המקום הרבה. זה על שלומציון המלכה? לילה טוב. <בקריאה לפני שליחה - כתבתי כאן מלא שטויות ללא משמעות. לא יודע אם אפשר בכלל לענות על זה>

 

[UrbanDK]

../images/Emo41.gifמיקי - את יכולה להקפיץ את הדיון?

 

[EMM1]

לא נראה לי שיש בידה כח שכזה

ואם יש לה אז היא בטח לא תגלה - כי אז היא תצטרך כל הזמן להתעסק בהקפצת השרשורים. בכל מקרה, צודק... באמת קצת סטריאוטיפ... אבל אולי זה פשוט שהיא מבינה הרבה צדדים ואת העוולות שנגרמות להם ולכן היא לוקחת על עצמה את תפקיד המנהלת, המובילה, גם בשביל הכרחה להתמודדות(עם מה שנכלל ב"סטריאוטיפ" שלו) וסובלנות ולהראות שדוקא היא מתאימה לנהל מאבק(זה שזה מאבק מה"שוליים" קצת מוריד מהנופך הזה, אבל עדיין - מאבק למען מיעוטים - שכמובן זה המכנה המשותף העיקרי וכך אפשר לעשות בקלות את הקשר המוסק, ולכן אולי עדיף שמישהו עם קצת פחות "עניין" בדבר - כך שהמאבק - בהנחה מלכתחילה שהוא מוצדק - ייראה יותר "מהלב").

 

[UrbanDK]

מצטער להרוס לך את הבועה - כל מנהל

יכול להקפיץ דיון בפורום שלו (ואם נרצה לדייק: ליצור הודעה חדשה ולשרשר אליה את ההודעה המדוברת). (דוגמא עצובה לעניין) בנוסף, לא הבנתי את סוף דבריך. האם תוכל להסביר?

 

[EMM1]

מה בדיוק לא הבנת?

 

[EMM1]

תיקון - "שלה" במקום "שלו"

והדיבור לגבי ה"עניין בדבר" היה במובן הספציפי. יכול להיות שעדיף שתהיה קורלציה בין מיעוטים(שתוביל להבנה) וכד', אבל מה? אם זה עוזר "יותר מדי", ולמשל הפלשתינים יקבלו כל מה שהם רוצים, אז הם בטח לא יגידו משהו כמו "הלסבית(בי, לא כל כך עקרוני בשבילם מה מהם כל עוד הם רואים שאחד מאלו מודגש) שיחררה אותנו מעול הכובש הציוני", אלא בודאי זה יהיה אם כבר יותר כמו "הכובש הפחדן והעלוב נסוג והניצחון ההיסטורי(או הגעה להסדר שמקובל עליהם) הושג בזכות מנוונותם של הציונים שנחלו תבוסה הודות לסובלנותם כלפי שגעונותיהם(ניסוח בלשון המעטה) שלהם ושוב הוכח על ידינו שהם רפש שיש לנקות מההיסטוריה" וכד'. מממ... מקווה שלא דיברתי יותר מדי... בעצם זאת לא ממש אסטרטגיה לגרום להם(לפלשתינים) להיות סובלנים, אלא יותר גורם להם להתרחק עוד יותר ויוצר בהם עוד יותר חוסר ביטחון(ביהודים, שלא כל כך אוהדים אותם) כתוצאה מחוסר הסובלנות הקיים אצלם.

 

[UrbanDK]

טוב, איבדת אותי סופית.

 

[EMM1]

התיקון היה מן המשך של הדברים

שקצת סטה מהנושא. עכשיו תגיד מה לא הבנת בסוף של ההודעה שלי שלגביה הגבת בפעם הראשונה.

 

[גלעדמישר]

דווקא מעניין

1) "המוזרים האלה". לא ברור לי מה זה "המוזרים" הזה. רמזת שמדובר בעניין חברתי. ובאמת, בליד"ה, במעוז הסנוביות, זה לא קל. דוגמה מהיום בבוקר: שמענו ברדיו בעבודה (שירות לאומי, למעשה) שיר של שלמה בר, "ילדים זה שמחה". קשה לתאר את השמחה שהיתה כששמענו את השיר. מה זה הזכיר לי? פעם-פעם "הברירה הטבעית" הופיעו אצלנו בביצפר וכולם צחקו עליהם. כששלמה בר שאל מול אולם מלא "רוצים לשמוע מזרחית?" לא היה אחד שיענה כן. ואתה יודע מה, ברקע כזה (בורגני, ליברלי, אשכנזי, שלא לומר נפוח, שאנן ויהיר -- אם להשתמש רק בכמה תגיות שאתה לא אוהב) אולי זה באמת "מוזר" שיש לי חברים שאני יכול לישון אצלם בלוד, יפיע, רחובות, קרית-גת, עראבה, כפר-סבא ובית-סוריק. ואולי -- ואם תחשוב על זה בכנות נראה לי שתסכים -- מה שבאמת מוזר זאת הבועה בליד"ה... [ולמה אני מציין רק מקומות מחוץ לירושלים, כשגם כאן ברוךהשם לא חסר? כי אני רוצה שעכשיו תחשוב לרגע אם בקריאה הראשונה חשבת לעצמך "פסיכי", ותתמודד עם הסטיגמות שיש למקומות גיאוגרפים והמעמד הסוצייו-אקונומי שהם מקיימים] 2) לסבית שמאלנית קיצונית לוחמנית [...] ארור יהיה היום שבו מישהו ידביק תווית עליי. התכוונתי לפתוח דיון שלם, אבל זה לא נראה לי מעניין במיוחד. זה למעשה המשך של אותו הדבר. מצד אחד אתה מציג מין ראיה פוסט-מודרנית פטאליסטית, ומצד שאני אני חי במאבק לשינוי החברה מתוך ניתוח מרקסיסטי (כן, מהפכה). אם תרצה, יכול להיות מעניין לפתח את המשמעות החברתית של כל אחת מה"זוויות" האלה. אגב, עוד מילה ששווה להכיר היא "סיטואציוניסט". 3) הדיוואן נמצא קרוב לשלומציון. זה על רחוב בןסירא שיוצא ימינה משלומציון (אם אתה מגיע מרח' יפו). ממש מול קווליאר. מבחינת האווירה זה מזכיר קצת את הסטארדאסט. ועד כמה שידוע לי, הפאב היהודי היחיד בירושלים שאפשר לקנות בו בירה טייבה.

 

[UrbanDK]

../images/Emo41.gif

1) גם בכל ביצפר אחר היית נחשב מוזר, ואתה לא יכול להגיד אחרת. זה שבמקרה אני חושב כמו כולם לא אומר שזה מאותן סיבות, נכון? 2) נניח. 3) סבבה, תודה. אולי אני אקפוץ בהזדמנות. אבל אין טעם לדיון הזה (בעיקר כי לא בא לי לנהל אותו) - אז בוא נסיים את זה כאן. לילה טוב.