אני זועמת (ארוך במקצת)

[ליזי38]

אני זועמת (ארוך במקצת)

על אבי ילדיי ולקח לי 3 ימים להרגע במקצת על מנת שאוכל לספר על זה ב"שקט" יחסי. ביום חמישי הוא בא לקחת את הילדים והחליטו שהם הולכים לקניון. ידעתי שהגדולה רוצה איזשהוא כובע שעולה 30 ש"ח ותיארתי לעצמי שהיא תבקש אותו מאביה. ואכן כך היה, ותשובתו כמובן הייתה כצפוי: אין לי כסף. ואז הילדה אומרת לו אולי תיתן לי את הדמי כיס שלא נתת לי ואני אקנה לי ואז כמובן שפתאום היה לו כסף לתת לה (30 ש"ח) והיא הלכה וקנתה לה את הכובע. בני הגדול צילצל וסיפר לי את הסיפור עוד בהיותם בקניון ומאחר וידעתי שהקטנה גם תרצה אמרתי לו שיקנה גם לקטנה ואני אחזיר לו את הכסף. כשהגיעו הבייתה הגדולה סיפרה לי את הסיפור של הכובע ואמרה לי: כל כך רציתי את הכובע אז קניתי מהכסף של הדמי כיס, אמרתי לה אין דבר העיקר שיש לך את הכובע ואז היא אומרת לי: אמא? איך יכול להיות שהוא אומר לי שאין לו 30 ש"ח לקנות לי כובע ואחר כך הוא נכנס לקלאב וקונה שם בקבוק יין לבן ונרות ריחניים ב40 ש"ח ואומר שזה בשביל מור (חברתו לחיים). בשביל מור יש לו ובשבילי אין לו? לא ידעתי מה לענות, אמרתי לה שאני לא נכנסת לשיקולים הכלכליים שלו וסגרתי עניין אבל זה חורה לי, האמת? הילדה צודקת

 

[שילה של הצאט]

ליזי יקרה............

כעסך מובן על התנהגות מקוממת אספר לך סיפור לאחר הפרידה הגרוש שנשאר בלי גרוש זכה ב שבעים אלף שקל. האם קנה לביתו משהו? לא ,האם סגר את המינוס? לא ולא. מימש חלום ובכל הסכום קנה אופנוע הרלי דיוידסון. אני התפוצצתי. שוחחתי איתו ואז הוא אמר שזה לא עיניני יותר. את יודעת מה צודק זה לא עניני יותר הרי בדיוק בגלל הבדלים מהסוג הזה ואחרים נפרדנו. בעקבות המקרה נפל לי אסימון ענק והיה חלק משמעותי בתהליך הפרידה הרגשית שלי ממנו. אני מאחלת לך שתגיעי למקום שבו תוכלי לקבל את זה כמו שזה זה האבא ואלה סדרי העדפויות שלו. אני יודעת שבהגיון את כבר שם כי זה מה שאמרת לילדים אני מדברת גם על תהליך רגשי שבו מתרחשת ההפרדה. ממה שאני קןראת אותך כבר זמן רב את נמצאת במקום שטוב לך עם פיסטוק והאינדיאנים זה המקום שעושה אותך שלמה ומאושרת [ ושם האנרגיה החיובית המקדמת.

 

[שילה של הצאט]

אמרתי פיסטוק........./images/Emo8.gif

בטח התכוונתי לפיקצו האינדיאנים ןמישמיש

 

[הפרי האסור 2003]

בהחלט

דבר שכזה לא עושים. אך זה מי שהוא וכל מה שנותר לך הוא להיות שם עבור ילדתך מה שהוא עושה לא תלוי בך והמעט שאת יכולה לעשות הוא להיות אוזן קשבת. אכן המקרה מאוד מאוד מרגיז

לצערי, לא ניתן לעשות דבר מעבר למה שעשית..

 

[סול11]

הרגעי../images/Emo141.gif

ליזי אכן סדרי עדיפות שונים ומשונים "אנשים" קובעים לעצמם. מעשיו מעידים בעד עצמם!!. לא הולכים לקניון כשאין כוונה לפתוח את הארנק. חושבני שאחת הסיבות להיותכם בנפרד היא שוני בעדיפויות. במקום לזעום דבר שמשליך על היום יום נסי לעבור לסדר היום.תני פחות משקל לשטויותיו. ועסקי יותר במשפחה המורחבת שהיא היא המהות. אולי אני גולש מידי לניתוחים אבל אני חש שציפיותייך מאבי ילדייך גדולות בכמה מספרים ממה שיכול הוא להעניק. שתהייה לך שבת שלום ללא מועקות

 

[rolan]

היי ליזי

אני מצטרפת כאן לקודמיי ואומרת בנוסף, תני לו להתמודד עם השאלות הללו. כשביתך באה ושואלת אותך שאלה כמו זו ששאלה, תגידי לה - חמודה שלי, אני לא נכנסת לאבא לארנק, אני לא יודעת למה החליט כך או אחרת, תנסי לשאול אותו. אף פעם, לא כדאי לקחת מקום של מישהו אחר, לטוב ולרע

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo45.gifמכירים את זה

ואכן ברגע שאת מבינה שיש לו סדרי עדיפויות שונים לגמרי נפרדת ממנו רגשית והבנת שהיו לך סיבות טובות להפרד ממנו.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ליזי, מזדהה עם כל מה שנאמר כאן

ואת צודקת בכעסך. אבל מה אפשר לעשות? זה הוא. הילדה תגדל ותתמודד עם זה וגם תשאל אותו את השאלות האלה, כמו שרולן אמרה. זה מה יש. כמו שאומרים. מקווה שנרגעת קצת. הזמן מרפא (כמעט) הכול.... שבת שלום ושלווה לך.

 

[doבי]

לא בכוונה אמרת מה שלא התכוונת,לכן-

גם אני לא כוונתי להתערב ולהגיב. אך לאחר התגובה של "שחר של יום חדש" - רואה חובה להשיב לדברייך- ודווקא מהסוף של דברייך(שהם המבט שלך על היחסים שצריכים להיות קיימים בינך לגרוש שלך, ולא תגובה אוטומטית לבתך) אותך אצטט:לא ידעתי מה לענות, אמרתי לה שאני לא נכנסת לשיקולים הכלכליים שלו וסגרתי עניין אבל זה חורה לי, האמת? הילדה צודקת. תשובתי לדברייך - בגדול, בכלל ובפרט כשאת "עם תפיסת הגירושין הזו" - איני מסכים לדברייך. לא למה שאת אומרת בזה - על עצמך ולא בתשובה שאין לך עבור ביתך.לעניות דעתי - עלייך לשנות אצלך את ההבנה, את הגישה לגרוש שלך. 1. לא ידעת מה לענות - כי אצלך יש "רק שאלה למה ה מ צ ב זה לא כמו שאת חושבת? כשהמציאות "טופחת לך על פנייך - זה קשה ומרגיז. מציע לך כפי שאמרה קודמת לי כאן: אמרי לעצמך וגם לביתך: איני יודעת הסיבה שאביך נהג כך- וגם אני רוצה התשובה .(1*) תשאלי בבקשה את אביך והעבירי לי את תשובתו-למה הוא כך?(2*) 2. הסיבה שהגרוש "כנראה",לדעתי,- נהג כך - היא כי הוא "תופס/מבין אחרת" את המצב שצריך לשרור בינו לבין הילדים שלוובינו - לבין הגרושה, איאמא של הילדים שלו. בניגוד אלייך - הוא חושב ומבין שהתגרש- וסיים הקשר של אחריותך עליו - במוחלט. אינו צריך להודיע לך מהעשה/עושה/יעשה וגם אינו צריך לקבל או-קיי שלך על מה שעשה/עושה/יעשה. אני מאמין- שכך בריא לחשוב. כך חושב = אדם נורמלי.גט - זה סיום מחויבות של בעל לאישה וגם ל ה פ ך. נכון שהוא מכיר וקשור אלייך - כאם ילדיו. לא יותר - ולא פחות. 3. הגיע הזמן בו את צריכה להכיר ולהתאים את מחשבותייך ומטרותיך - שלא להיות יותר -"סנגורית/תובעת/מחליטה אם פעולתו היא פיסקלית או שטותית".השינוי עוד לא אצלך. בך פנימה - עלייך לשנות.ולא הכל בקשר של גרוש עם ילדיו = זה הכסף שלך או שצריך להמיר לכסף שלך. אותי, גבירתי החברה כאן בפורום הזה,התנהגות כזו - זה מרגיז. אישה רגועה, חופשיה ואסרטיבית- לא חיה לא חושבת ולא מתנהגת ככה. והעיקר - אינה מלמדת לביתה לחשוב כך על אביה. 4. הגרוש - אין לו "כסף בשביל לבזבז על הילדים= זה אומר שאין לו כסף בשביל אימא של הילדים"- זו מחשבה, דימיון - אידיוטיים. חושב שבעצמך - מבינה שאינך רוצה לגדל ילדים שיחיו במחשבה כזו. אם הגרוש "אין לו כסף לבזבז על ילדיו שלו"- זה מפני שיש לו סיבה שצריך להקשיב לה. גם את לא "מתקמצנת" סתם כך על ילדייך. לדעתי - במקום לבוא לאבא של ילדים, ב"הוראות קבע לתשלומי כיס"- אפשר להביא אותו -ל ה ש ק י ע את ההשקעה הכי טובה בחייו: גם מרויח בהנאה וקידום שגורם לילדים + מרויח שהוא מקבל תחושת הנאה ושימחה כאב , ששום דבר לא ישווה לה. ובימם "טרופים אלו" - מה זה 30 שקל? doבי, שעד הים נהנה ו"משוויץ" בקניה של"אופניים לילד שמתקדם בספורט" רק - 6,500$ וזוכה עד היום הזה ליהנות מהפרי הבלתי מתכלה של אהבה משני ילדיו. מסכים עם rolan: אף פעם, לא כדאי לקחת מקום של מישהו אחר, לטוב ולרע הלוואי שהילדים שלך יזכו ליהנות מאמא שלהם.

 

[ליזי38]

חייבת להגיב לדבריך

אני מזמן לא חושבת שהגרוש שלי חייב לי משהוא, הוא ממש לא אבל הוא חייב לילדיו. הגרוש שלי התגרש ממני לא מהם, אבל בפועל הוא התגרש גם מהם, מלבד המזונות אותם הוא משלם לילדיו אין הוא מעניק להם דבר, לא נפשית לא כלכלית הוא אף פעם לא נמצא שם עבורם וה"ביקורים" שלו אצלהם הם טורח עבורו עושה רק את מה שהוא חייב 10-30 דקות בשבוע. אני לא חושבת שהוא חייב לקנות להם כל מה שהם רוצים גם אני לא נוהגת כך, אבל הוא אבא שלהם והאמת שלכולנו באיזשהוא מקום נשבר מהתשובה שחוזרת על עצמה "אין לי כסף". זו לא פעם ראשונה שאני שומעת מילדיי שהוא מעדיף את חברתו לחיים על פניהם וילדיי כבר גדולים על מנת להבין ולהביע את דעתם. לצערי הרב הילדים היו טורח עליו מיום הוולדם וכשהתגרשנו היה לו מאוד נוח "להתגרש" גם מהם. ותאמין לי שהילדים שואלים את אבא שלהם למה? ותשובתן תמיד היא: ככה, אין לי כסף. אז הוא ואני זה כבר מזמן לא לעניין, יש לי את חיי לו יש את חייו וחיו לא מענינים אותי כל עוד זה לא פוגע בילדים, ולמעשה חייו פוגעים בילדים, בתחילה הייתי מנסה לשוחח איתו להבהיר לו שהוא מפסיד אותם אבל זה לא מזיז לו, אז פשוט הפסקתי. את הגדול הוא הפסיד ולפי איך שנראה לי הבת השנייה נמצאת באותה דרך עכשיו.

 

[*יערית]

גם אצלי זה כך ליזי...

הוא לא משלם מעבר למזונות..פעם היו לי ציפיות {וגם סדינים וכריות}והיום אנימבינה שפשוט אין לו.. אין לו ל"מותרות" כביכול עבור ילדיו גם כשהם איתו.. הוא לא לוקח אותם לשום מקום חוץ מלגינה השכונתית ועכשיו יש שיפור קל לביתה של חברה..המזל שהיא שם מפנקת את ילדיי כך שזה חוסך לו

אני גם אומרת לילדיי שיודעים כבר שלא יכולים לבקש מאבא כי תמיד יקבלו תשובה שלילית..."אין לאבא..וזה מה יש..אני לא מתערבת" אבל עדיין אומרת לו שלא יזיק לו לקנות פעם בשנה מעבר למזונות.

 

[ליזי38]

יערית

לילדיך לפחות יש את ה"מזל" שחברתו מפנקת. בת זוגו של הגרוש שלי כנראה לא סובלת את העובדה שיש לו ילדים וזה לא סתם נדמה לי. "אסור" להם להתקשר בשעות שהוא בבית, ואם הם מתקשרים והוא עונה הוא פשוט מקצץ בשיחה ואם היא עונה ושומעת את קולם היא מנתקת. כשיש אירועים שצריכים לכלול אותו אני תמיד מזמינה גם אותה אבל היא לא מגיעה ובפעם האחרונה (בת מצווה של הגדולה) הוא אפילו סיפר לי שהוא לא אמר לה שיש בת מצווה כי היא מקנאה שיש לו ילדים ולה אין.

 

[*יערית]

תראי ליזי...

משה אמר לי משפט אחד שהרגיע אותי.. "ביום שאני אגלה התנגדות הכי קטנה מצד בת זוגי לגביי הילדים...היא כבר לא תראה אותי" אז טוב שהוא עוד מבחין בין טוב ורע. צר לי על מה שקורה עם ילדייך וזוגתו...קומם אותי לקרוא את זה...

 

[saritoosh22]

ליזי, יקרה.

כ"כ עצוב לי לשמוע, על החברה של האבא. ליבי איתך, עשית את הדבר הנכון, ענית לילדה לעניין, חבל שהילדות צריכות להיפגע בגלל הטיפשות והאטימות שלו. ההפסד כולו שלו.

 

[סביב השעון]

זעם מובן

אבל בסופו של דבר תהיי מרוצה:הילדה הגיבה על הכיפק וגם תשובתך הייתה עיניינית . אני מאמינה שהילדים בסופו של דבר ידעו מה ניתן לצפות ממנו. האכזבה הגדולה תהיה שלהם אמנם, אבל ריאליה עוזרת לקבל אותה.

 

[תמיד שניה]

מעניין מה הוא היה עונה

אם היא הייתה שואלת אותו איך זה שבשביל מור יש ובישבלה לא...