אני זקוקה לעזרה/ עצה/ רעיון

bflygirl

New member
אני זקוקה לעזרה/ עצה/ רעיון

מאז שאני זוכרת את עצמי אפילו כבר בגיל שנתיים אמא שלי העידה עלי שכאשר "יושבים לי על הראש" אני לא עושה בכלל את המטלה הרצוייה אפילו בגלל שנתייים אמרו לי קרן תאכלי תאכלי תאכלי לא אכלתי יותר מאוחר קרן מספיק עם המחשב מספיק עם המחשב והייתי כאילו דווקא עושה ההפך ויושבת עוד ועוד על המחשב היום אומרים לי קרן אל תאכלי אני יאכל אז הייתי אוכלת היום אומרים לי קרן לכי תלמדי מספיק לשחק הייתי משחקת ולא לומדת אני לא יודעת מאיפה זה בא לי אבל כבר משנולדתי זה ככה אצלי אני לא יודעת למה אבל גם עכשיו זה ככה אומרים לי קרן אל תבזבזי כסף ואני מבזבזת איך לשנות את זה? כדאי לשנות את זה? מה דעתכם על העיניין? מה אתם מציעים לי לעשות? בנוסף יש לי עוד בעיה מגיל קטן מאוד אני שונאת לחכות, בגלל זה גם אני שונאת נסיעות ארוכות ברכבת ובכלל אני שונאת נסיעות כשאני מחכה מעל 10 דקות לצערי אני מתחילה להיות על קוצים, עצבנית, לא ניחוחה ושלווה והיום שלי אחרי זה מתחיל גרוע ואני שואלת שוב את אותם שאלות גם לגבי הבעיה הזו איך לשנות את זה? כדאי לשנות את זה? מה דעתכם על העיניין? מה אתם מציעים לי לעשות?
 

seeyou

New member
יש לך..."פתיל קצר"!../images/Emo140.gif

"לשחות" נגד הזרם זאת תכונה "טבעית"... לרוב הילדים יש הדגר לעשות דברים הפוכים ממה שאומרים להם- יש אנשים גם בגיל מבוגר שלא מקבלים מרות... כמו שיש אנשים שבוחרים להיות עצמאים במקום להיות שכירים... בנוסף לדברים הרגילים של האנושות יש לך דברים המיוחדים למין היפה... אכילה,שונאת לחכות(אבל נהנה כאשר אחרים מחכים?) אוהבת לשחק..מבזבזת כסף...עצבנית,.... אם התכונות הנ"ל מציקות לך ואת רוצה בשינוי רצוי לבחור אחד להתרכז בה בלבד... מלחמה בהרבה חזיתות נועדת לכישלון.. תגדירי את המצב הסופי(הרצוי לך) של השינוי תחילה!
 

bflygirl

New member
זה מציק לי רק בגלל הסביבה

והסביבה זה בעצם האינרקציה שלי חלק מהזהות שלי חלק ממני גם אבל לנפש שלי בפנים זה לא ממש מפריע כרגע לפחות וד.א יש לי פתיל קצר מאוד מאז גיל שנתיים נסיעות ברכבת גורמים לי לממש תהפוכה פנימית ואם אפשר תרחיב את דברייך לא מספיק לי
 

seeyou

New member
מאז גיל שנתיים נסיעות ברכבת גורמים

את רוצה להגיד שעד היום לא בדקת את הנושה? אני לא רופא אך זה נותן לי כוון מחשבה של סוג של פחד-חרדה שיכולים לגרום לך נזק רציני בעתיד. מצורף חומר למחשבה.... What Is Anxiety? Usually, our bodies only go into fight or flight when there is something to fear. However, sometimes this occurs when there doesn't seem to be anything to be frightened about. When you feel scared but there doesn't seem to be a clear reason, that's called anxiety (say: ang-zie-eh-tee). There might be other funny feelings that come along with anxiety - like a feeling of tightness in your chest, a bellyache, dizziness, or a sense that something horrible is going to happen. Sometimes anxiety can interfere with things you need to do, like learning and sleeping. For some kids, feelings of anxiety or worry can happen anytime - for others they might occur only at certain times, like when they are leaving their home or family to go somewhere. In some people, this feeling of anxiety occurs almost all the time and gets in the way of doing what they want to do. Some kids may have a phobia (say: foe-bee-uh), which is a special type of fear. When a person is especially fearful of something specific, like being in a high space, getting dirty, the number 13, or any of hundreds of specific fears, that's a phobia. Why Do People Have Anxiety? Anxiety can happen for many reasons, but sometimes, the reason for a person's anxiety isn't clear. Sometimes this problem runs in families. Or a person might develop anxieties after something terrible happens, like a car crash. Sometimes certain medical illnesses can cause feelings of anxiety. So can abusing alcohol or other drugs, like cocaine. Another part of the explanation has to do with the different chemicals in the brain. How the chemicals in our brain's nerve cells are balanced can affect how a person feels and acts. One of these chemicals is serotonin (say: sir-uh-tow-nin). Serotonin is one of the brain chemicals that helps send information from one brain nerve cell to another. But for some people with anxieties, this brain chemical system doesn't always seem to work the way it should.
 

bflygirl

New member
שאני חושבת על זה אני יודעת מאיפה

ולמה זה הגיע אבל זה פרטי ואישי השיעורים שלי בחיים כנראה הסבו לכך קונטוציה שלילית לצערי ומאוד קשה לי לשנות את זה
 

גריני

New member
תגובתי

ראשית, לשתי הנושאים ולשאלה: האם לשנות? - זו שאלה שכמו שאני רואה אותה - רק את יכולה לענות עליה. רק את צריכה להחליט האם את רוצה להמשיך וללכת בדרך שלך - על הטוב והרע שבה, או שיש תכונות מסויימות שהיית רוצה "לעגל". כמובן שאיך לשנות ומה מציעים זה כבר פועל יוצא של התשובה לשאלה הקודמת. ומה שיכול לעזור לך להגיע להחלטה האם לשנות - הוא איך את - קרן מרגישה עם עצמך מול התכונות האלה. והדגשתי איך את מרגישה, כלומר - לא איך אמא מרגישה (וכבודה של אמא במקומו מונח
), לא איך השכן/השכנה/המורים או כל אדם אחר. נכון שאי שביעות רצון של אחרים ממך - עושה לך משהו, ובכל זאת, לכולנו יש "קווים אדומים". כולנו (או רובנו) מוכנים לשנות משהו "עבור שלום בית", או כדי שלאחרים יהיה נוח יותר/קל יותר איתנו - אבל לדעתי, יש כאן צורך בהצבת גבול מסויים. אני אתן לך דוגמא: אני בלגניסטית שחבל על הזמן... בעלי מסודר - פחד! כשהתחתנו הוא היה מזועזע מהברדק שלי
זה היה קטע די קשה בינינו. מה שקרה זה שאני הייתי מוכנה ללכת לקראתו כברת דרך מסויימת, כלומר - הייתי מוכנה להתאמץ ולהיות יותר מסודרת, אבל היה לכך גבול מסויים שלי. לא הייתי מוכנה להגיע עד דרגת הסדר שלו - זה היה עבורי יותר מידי. ואז הוא נאלץ להתפשר גם כן ולקבל את המצב החדש שהבית פחות מסודר ממה שהוא היה רוצה שיהיה, אבל יותר מסודר ממה שאני הייתי רוצה... ואם נחזור אליך - את צריכה להחליט עד כמה את מוכנה ללכת לקראת X. השאלה השניה שלך קלה יותר לתשובה, כי קוצר סבלנות זה משהו שפוגע בך! את היא זו שנכנסת ללחץ כשאת צריכה להמתין. וסבלנות זה משהו שבהחלט כדאי ללמוד וגם ניתן! כשאת עומדת בתור ומרגישה את הקריזה הזו מטפסת לך מהרגליים לאט לא - תגידי לעצמך :ס-ב-ל-נ-ו-ת ! תחזרי על זה כמה וכמה פעמים. זה עובד וזה כדאי.
 

bflygirl

New member
אהבתי מאוד את דברייך

הדפסתי אותם למזכרת בכל אופן לגבי הראשון אמא שלי בדר"כ לא מוכנה להתגמש בחלק מן המקרים וכמו שאומרים: פה קבור הכלב אני ואמא שלי מאוד שונות ולדבי השאלה השנייה אני יסביר לכם אחרת יש לי סבלנות לכל העולם, לילדים, להקשיב, ל.... וכך הלאה גם לעצמי יש לי סבלנות אבל הסבלנות מוצרכת במטרה כלשהי ואם היא לא מוצרכת ואין לי מטרה לשמה אני מחכה בסבלנות פה זה הבבעיה וגם במקרה הזה זה גם קשור לאמא שלי בדר"כ וגם שם יש לי קונטציה שלילית לדוגמא: אמא שלי קבעתי עם אמא שלי שתאסוף אותי ב8 ממקום מסויים או שתיקח אותי ב8:00 למקום מסויים בשני המקרים יוצא שאני ממתינה מ8 למשיח שיבוא לעזרתי במקרה הזה אני מחכה לאמא שלי שכל פעם מחדש גורמת לי תחושה לא נעימה כי אני בסוף מחכה לה חצי שעה בתחנה מסויימת ולא עושה כלום אני לא אוהבת שאין לי עשייה כלשהי ולפעמים זה יותר מחצי שעה ואז בכלל העצבים המרוקאים שלי נכנסים להילוך רביעי אני למדתי מאמא שלי לא לסמוך עליה במקרה של לקחת אותי למקום כלשהו או ממקום כלשהו לצערי הרב ברגע שאני יושבת ומחכה ללא תכלית/מטרה וככה זה פשוט אני מתעצבנת ואל תגידו לי קרן תעשי מדיטציה או משו כזה איפה אני יעשה בדיוק? בתחנה בכביש סואן מלא רעש שאין לי מקום לשבת? להתחבר לעולם במקרה הזה ידרום לי יותר סבל וזה אני יסביר כבר במסר... בכל אופן אני בבעיה קלה ואני רוצה לפתור אותה
 

גריני

New member
עיצבונים מרוקאיים ../images/Emo67.gif

זה באמת בעיה
'שביל זה יש את חג המופלטה, לא? ותמיד אפשר לברוח לבית-שאן ולעשות ברוגז איזה שבוע או חודשיים
אז, הנה למדת משהו טוב, בזכות האחורים של אמך, למדת לא לסמוך עליה! כמה שזה כואב וקשה לפעמים, וכן - גם מעצבן, זה משהו חשוב - לסמוך פחות על אחרים ויותר על עצמך. תארי לעצמך שהיתה לך אמא שהיתה כ"כ אחראית ודואגת ו"בסדר" בכל דבר, והתוצאה של זה היתה שהיית צמודה לסינור שלה כל החיים שלך... זה טוב??? כך, כל דבר "רע" שקורה בחייך, אפשר לחפש ולמצוא מהי ה"מתנה" שמסתתרת שם. עכשיו תחשבי איך את יכולה להעביר בפחות לחץ את זמן הציפיה ברכבת (ניסית לקרוא ספר או עיתון ברכבת?) או בתחנת האוטובוס (למשל, לעשות משחק עם עצמך - לנחש את העיסוק/מקצוע של עוברים ושבים, או אלה שמחכים איתך בתחנה... לנחש מהו מצבם המשפחתי.. מה ה"קטע" שלך בחיים וכו'???) הפעילי קצת דמיון ויצירתיות ותראה איך את נהנית בכל מצב בחיים (כמעט...)
 

רשף כשף

New member
הי קרן

אני מאוד מזדהה איתך, לי זה קורה לאורך כל הדרך, אבל עם אחותי. הריב האחרון שבו כבר לא יכלתי לספוג יותר את חוסר האחריות שלה היה יום לפני היומולדת שלי, ותאמיני לי, זה ממש לא נעים. דיברתי איתה, סיפרתי לה על המסקנות שלי מכל הסרטים האלה של חוסר אחריות, והסברתי לה שהיא בסהכ לימדה אותי שאי אפשר לסמוך עליה בגרוש, ללא קשר כמה צ'אנסים אני אתן לה. ואת יודעת מה ענתה לי? היא ענתה שהיא מעדיפה שלא יסמכו עליה. מפתיע? אותי זה לא הפתיע. דבר נוסף שהיא אמרה הוא שאני צריכה לקבל אותה כפי שהיא גם על תכונותיה השליליות, וגם עם העובדה שאי אפשר לסמוך עליה. אני לא בטוחה שהצלחתי, אבל אני עובדת על זה, לקבל אותה כפי שהיא. והטיפ שלי עבורך, משהו שאני עדיין לא לגמרי הפנמתי בעצמי, הוא לקבל אותה כפי שהיא- אמא חסרת אחריות. מה כל האמהות מושלמות? בטח יש לה את היתרונות שלה במשפחה, אבל לא מומלץ לחפש אחריות אצל מי שאין לו, זה פשוט מאכזב כל פעם מחדש. מראש על תבני עליה בקטע של יקחו אותך ממקום למקום, וכעת זה אפילו יותר קל כי יש לך רשיון:)
 

bflygirl

New member
תודה תודה

יש לה אכן את היתרונות שלה אבל גם את החיסרונות שלה והבעיה היא באמת שאני מצפה ממנה ליותר אבל זה לא חלק ממה שהיא ואני צריכה לקבל אותה כמו שהיא זה הולך להיות קשה! אבל אני אשתדל ואני אתאמץ תודה רשף ועוד חודשיים ב5/1 אני על הכביש לבדי כבר בלי מלווה אז בטח יהיה לי יותק קל
 
למעלה