אני חדשה כאן

[נירה63]

אני חדשה כאן

 

[נירה63]

אני מרגישה תקועה בחיי

אם כי פה ושם ישנם רגעי אושר ותענוגות. אם חשבתי שהכל בסדר ואיך שהוא הדחקתי הרי שלאחרונה אני עומדת מול מציאות קשה בחיי... קושי נפשי בעיקרו ...חוסר מסויים אם זה בתחום המקצועי של חוסק שביעות רצון, אם זה מבחינה כלכלית של תקיעות מסויימת...ואם זה בקטע הזוגי של ...אני לא יודעת מה טוב לי ומה לא...די מבולבלת... אז מה עושים? ואיך מתחילים ובעיקר בכדי לא להיות תוקפנית עם אנשים? אני מרגישה לא ידידותית עם הסביבה...לא טוב לי עם הענין...

 

[תלתלים123]

הזברה שחורה עם פסים לבנים או להיפך?

ברוכה הבאה בצל קורתנו!

עוד לא החלטתי אם החיים הם אושר ותענוגות עם רגעים של תקיעה או ההיפך. אולי אנחנו בוחרים לפעמים להביט בחיים דרך הלבן ולפעמים דרך השחור? מה דעתך? פעם כשהייתי בצומת דומה לשלך פירקתי את רשימת ה"תקיעות" לתכנית עבודה. שאלתי את עצמי: מה מהרשימה הזו יביא לי הכי הרבה סיפוק? אני, למשל, בחרתי בשינוי התחום המקצועי כי הוא השפיע לי על הכלכלי, על מצב הרוח הכללי ועל הזוגיות. הפלא וופלה - איך שהתפקסתי על הכיוון השתפר המצב בכללותו. תוקפנות? לא מאמינה. מתכוונת אולי ל-כעוסה או חסרת סבלנות? טוב, זה קורה גם למלאכים. לפעמים כשלא טוב בפנים אז זה יוצא באופן מוזר. לפעמים מוציאים כעסים על עצמנו אבל זה יוצא על אחרים. מי שאוהב אותך יבין ויסלח. באחריות! אפשר גם להגיד בצחוק "סליחה שאזל המלאי. נתקעתי עם פתיל אחד קצר שרוף ומחכה לאספקה חדשה". להפוך את המבוכה לבדיחה במקום להרגיש רע. ממילא הכל זמני וגם הטוב וגם הפחות-טוב משמשים בערבוביה. (ומכאן שאלת הזברה). תלתל-אדמוני

 

[noa128]

השלום מתחיל בתוכי ../images/Emo13.gif

(אמרה שרי אריסון וברחה למיאמי...)...נירה ! קוראת אותך גם בבתים אחרים, ושמחה שבאת אלינו לכאן

- ברוכה הבאה אם עוד לא הבנת.. אז מה חירטטתי לי בכותרת? אה. תירי. היא צדקה האריסון. זה באמת מתחיל בתוכי, ואם את מרגישה תקועה ובמעגל - נשמעת לי מצויין עצת התלתל האדמוני שלנו - לשבור את המסגרת, לצאת מהקופסה - גם אם לא תעשי מהפך במוצהר, ייכנס קצת חמצן רענן למערכת - וזוויות בחייך אולי יעברו ריאקציה ויקבלו פתאום צבע אחר. מעשית איך עושים את זה? מממ .. לי עזרו תמיד חלומות, כאלה שהיו במגירת ה"פעם, כשאגדל, אלמד שזירת פרחים" כאלה - כשהחלטתי ש'פעם' זה היום - קמתי ועשיתי, והמהפך היה גדול ומבורך מכל מה שאי פעם דמיינתי. תגידי, בעניין הכעס - איך את עם קצת אלטרנטיבות למירוק הנשמה וצחצוח הנפש? החברים הקוראים כאן (איפה? איפה גריפון כשצריך אותו?) בקיאים יותר ממני בטכניקות להתרוממות הרוח והנשמה, ומהיכרותי איתם ישמחו לתת לך קצת כיוון מהסוג הזה. בקיצור יקרה - אנחנו כאן כדי לעזור, ומלאי כוונות (גם אם לא תמיד מצוייה תרופה קונקרטית בידינו..) - אז בואי וספרי איך ממשיך לך היום, והשבוע. בינתיים הולכת לשים מים - מה את שותה?

 

[נירה63]

אין לי אומץ

קראתי את שכתבתבן לי כאן, אני בהחלט מתחברת להרבה מאוד דברים שהם נכונים מאוד. כן בתאוריה אני יודעת ואומרת לעצמי את הדברים במציאות אני מתקשה לקבל החלטה ולבצע אותה...ומדוע? משום שיש בי החשש/הפחד לקום ולעשות שינויים.למה? כי אני זקוקה לאדמה יציבה מתחתי, אני זקוק לשליטה בחיי, ושינויים גורמים לי לפחד,לחשוש ,חוסר בטחון וזה בהחלט מעקב אותי. למשל בעבודה, אני רוצה לעבור למקום אחר,אלא שהמצב כעת בתחום בו אני עוסקת אינו מזהיר,משמע לא בטוח שאם אעבור למקום חדש יהיה לי טוב יותר... הייתי מתה לעבור דירה, זה לא פשוט לי כל כך... וכו''' אוףףףףףףףףףףףף.

 

[noa128]

נכון. מפחיד לזוז

אבל תזכרי שני דברים שלמדתי בתור "מתחילה סדרתית": 1. אף אחד לא נשאר איפה שבאמת רע לו. אף אחד. אם נכון לך להזיז כלים על הלוח - יבוא הרגע והיד תישלח מעצמה ותעשה את הצעד. כל זמן שהמאזניים שקולים - עוד לא הגיע הזמן לשנות, עוד "לא מספיק רע" כדי לקחת את הסיכון שבטבילה במים קרים, הם עדיין קרים - עוד לא מרעננים. 2. לא לכל אחד מתאימים שינויים דרסטיים. לקום ולשנות מקום עבודה + מקום מגורים = זה דרסטי. אפשר לשנות בקטן. נגיד - תחום עניין לשעות הפנאי. לעשות את הצעד בזהירות - לעבוד במקביל בשתי עבודות עד שהקרקע מרגישה מספיק בטוחה לעשות את הסוויץ' הסופי. לפעמים מה שמתגלה בנסיון הזהיר נותן פרספקטיבה אחרת על הקיים - לפעמים מאיר בו את הטוב שלא נראה קודם - לפעמים מאיר אותו במלוא עליבותו. זה בסדר לפחד. זה לא בסדר להתעלם מתחושות הבטן. פשוט הקשיבי לעצמך. איתך גם ברגעים הקשים, זה יבוא מימך. זה מתחיל להבשיל, וכשיגיע לדרגת ההבשלה הנכונה- אם יגיע - את תדעי, בתוכך - מה נכון לך לעשות.

 

[תלתלים123]

אהההה- הפחד הזה מוכר לי.

נירה'לה - הייתי בנעליך כל-כך הרבה פעמים. כותבת לך פה כמו מדברת אל עצמי. בואי לרגע נפריד בין הגישה מהראש לבין הפחד מהבטן. טוב? אם נגיד ששליטה בחיים זה לעשות מה שמתאים לנו, זה נשמע הגיוני? ולהגיד שיש שינויים שהם חזרה לקרקע (ולא אובדן הקרקע) נשמע הגיוני? עד עכשיו דיבר השכל. עכשיו בואי נתקוף את הפחד - את ה

הזה אני מכירה היטב. איכסה עליו. אז אמרתי לו:"אני? אני לא רוצה בכלל לשנות כלום". כי מה שאת רוצה זה בסך הכל מקצה שיפורים. מה פתאום שינוי? בסדר לך ואת בסך הכל רוצה עוד יותר טוב. איך מתגברים? מתחילים בלחפש כי לחפש זה לא מפחיד ולפעמים גם מביא את "התיאבון". אם נגיד תגלי הצעת עבודה מחברה יציבה עם משכורת יותר טובה ותפקיד יותר מעניין, אז בעצם ההצעה שתקבלי היא מקצה שיפורים, לא? ואם תמצאי דירה שיותר מתאימה לך במחיר שמתאים לך - המעבר לדירה הזו יהיה שיפור, לא? איך זה נראה לך? ספרי לי. תלתל

 

[kisslali]

היי נירה

כמו אחיותי גם אני מזדהה, כאילו שזו אני מדברת.... רעיון נוסף להתמודדות עם תסכול שנובע מחוסר סיפוק ומוביל לכעס (מקווה שסיכמתי נכון) הוא לעצור לרגע ובמקום לחשוב על זה כל הזמן, להגיד את זה למישהו אחר (רצוי זר חסר דעות קדומות) ולשמוע עיצות ורעיונות. אפשר לעשות את זה על ספה (פסיכולוג) ובתשלום אבל הנה לך רעיון לפתרון אלטרנטיבי: תשני ניק אם בא לך ותתחילי לספר על הכל, בת כמה את, סטטוס משפחתי, תחום עיסוק, מעמד כלכלי, אזור מגורים (לא כתובת). בקיצור תעשי לנו אאוט טייק** ונתחיל בעיצות מעשיות. את מצדך תקראי, תחשבי, תבדקי, תשקלי ותראי אם יש דברים שאת רוצה או יכולה לנסות. לי זה נשמע כמו אחלה התנסות.... **אאוט טייק זה הפוך מאין טייק שזה ראיון הקבלה של פסיכולוג בו הוא שואל ואת מספרת מי המטופל. ברכות למצטרפות בייחוד כאלה שמדברות על דברים שקשורים גם אלי ללי

 

[תלתלים123]

פתאום נזכרתי...

שפעם כשהייתי אדם כעוס ועצבן שאלתי את בתי איך היא עושה את זה שדברים מוציאים אותה מהדעת והיא לא מתפרצת. ביקשתי מהקטנה עצה בלי בושה. אמרה: "אני סופרת עד עשר". ואז קלטתי שכשאני כועסת - שוכחת חשבון....אז הלכתי למכון כושר והתחלתי להתאמן על 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10 בשכיבות שמיכה. זה לא הכל אבל זו היתה ההתחלה. שינוי ניק זה רעיון נפלא. רק לא לפשל כמוני...

תלתל