אני חדשה כאן.....

[פ ל ו ס י]

אני חדשה כאן.....

מבולבלת, פאסימית, ראלית לנוכח התגליות אשר הובילו את האונקולוג האורטופדי לציין כי קיימת סבירות גבוהה לממאירות של סרקומה בירך.... אני אחות במקצועי, יודעת את הניואנסים הקטנים - הגוש לי ענק, עמוק בירך (תפוס לשריר) רב גוני במבניהו ורק ביום רביעי הבא אקבל תשובת ביופסיה. בדרך מחכה לי סיטי בטן/אגן/חזה, מפוי עצמות, MRI, ...ובלוטונת קטנה בגודל אפונה קטנה מבצבצת במפסעה.... אנשים אומרים לי לחשוב חיובי - אך בשל היותי אדם ראלי (לפעמים) אני נתפסת רק לעובדות אובייקטיביות ובינתיים.... תקופת ההמתנה והפאסימיות מוציאים אותי מדעתי..... אני אמא לשלושה ילדים, רק לאחרונה נעמדתי שוב על הרגליים בשל גרושים ובניית זוגיות חדשה, וכל כך טוב היה לי בחלקי עד יום חמישי האחרון....., אני בוכה המון ונעזרת בלוריוון, נפלו.... נפלו עלי השמיים.... נראה לי שאבלה מולכם לא מעט..... לילה טוב

 

[gal-or]

אני רק יכולה להגיד לך שאני איתך

ושתנסי גם לחשוב על הילדים שלך. עדי

 

[ציפורלילה]

העובדות...

כמו שהן נראות כרגע, שיש נתונים אבל אין תשובה סופית. אין אבחון חד משמעי לגבי הגידול, לגבי דרגת המחלה ולגבי מה עושים עם זה. נראה לי שזה אחד השלבים הפחות קלים בכל המחלה הזו - חוסר הידיעה. זה קצת להרגיש תקוע. אז אם את מרגישה שאת משתגעת, אפשר להבין למה. אבל את יודעת מתי תקבלי תשובה וגם יש לך קצת מושג למה את נכנסת. אמנם בתור אחות את יודעת יותר מאנשים שמגלים שהם חולים ואין להם רקע רפואי, אבל אני בכל זאת חושבת שחלק מהריאליות היא להבין שדרך חשיבה היא חלק מהיכולת שלנו לעבור את המצב הנתון, שמה לעשות, הוא לא הכי נעים. אם את מרגישה שואלריין עוזר לך, אז תשתמשי בזה. אם את מוצאת בפורום שלנו תמיכה - אנחנו כאן בשבילך. אם יש לך חבר או חברה טובים שאת מרגישה שאפשר לשתף אותם במה שעובר עלייך - גם זו דרך להתמודד עם המצב. כרגע, את צריכה לעבור את השבוע עד יום רביעי. זו המשימה שלך. ולפעמים הדרך היא לעבור יום יום שעה שעה, כל רגע בנפרד. הזמן יעבור יותר מהר ממה שאת חושבת. תרגישי חופשי לבלות מולנו כמה שרק תרצי גלי

 

[קורל ו]

תנסי לשמור על אופטמיות...

חכי לתשובה מהביופסיה....שתפי אותנו ושיהיה לך המון בריאות וחג שמח

 

[פ ל ו ס י]

תודה...

בינתיים אנחנו נוסעים היום למשתלה, לקנות צמחים לגינה ולמרפסת. וכבר עוד מעט עבר עוד יום.... חג שמח

 

[איילת האביב]

פלוסי יקרה ../images/Emo141.gif../images/Emo39.gif

זה רעיון מצוין, גם אני הייתי מרגיעה את עצמי במשתלות ואחרי כן בשתילה בבית, מתקרבת לאדמה ועוקבת בקנאות מידי יום אחר כל ניצן שנפתח ועלה שיצא וזה אכן הרגיע , אך רק במעט. את נמצאת בקטע ההכי קשה בו ניחת סלע על ראשך ואף מילה לא מנחמת , כוונתה טובה ונהדרת, אך היא לא ממש עוזרת. אך הידיעה שאת מוקפת ואהובה בהחלט עושה את שלה. זה נשמע מאוד נדוש, אך עם הימים, הסלע הענק הזה הופך לחצץ קטן וקטן יותר אותו קל יותר לשאת. תשמרי על קשר וספרי לנו מה קורה ומה אומרים הרופאים. החזיקי מעמד יקירתי שולחת לך חיבוק עם הרבה אומץ איילת האביב

 

[גבגב 2]

תודה איילת../images/Emo9.gif

 

[פ ל ו ס י]

אופס....

עניתי לך בניק אחר שלי.....

 

[talb99]

איילת יקרה! long time no see

מה שלומך?חשבתי עלייך השבוע... בדיוק לפני יומיים סגרתי שנתיים מהניתוח השני. כמה עזרת לי בתקופה הזו! רוצה להודות לך שוב, מכל הלב!

 

[hanging in there]

הפעם אחרוג ממנהגי ואכתוב בפומבי

שלום לך אחות. אנוכי רופא, ולפני שנים מספר לקיתי בלימפומה בדרגת ממאירות גבוהה - והחלמתי, ונכון לרגע זה אני בריא לחלוטין. ראשית, לא כל תהליך תופס מקום בהדמייה הוא אכן ממאיר (על אף שנראה כך), ויש לחכות תמיד לתוצאה היסטופתולוגית על מנת לדעת מול מה אנחנו עומדים. באשר להגדלת בלוטת הלימפה המפשעתית - בלוטות ריאקטיביות מאוד נפוצות באזור זה עקב זיהומים שונים שמאוד נפוצים בגפיים תחתונות. אין מה להכנס לחרדות לפני שאנחנו יודעים מול מה אנחנו נלחמים, אבל אני מסכים איתך שכל יום כזה מכניס לחרדות, ולכן יש אולי מקום לדבר עם הפתולוגים ולנסות לזרזם בפיענוח הביופסיה (אולי יש מקום להפעיל קצת פרוטקציות כפרסונל). ובמידה והנורא מכל אכן מאושש: זה נכון שבכל אבחנת סרטן "השמיים נופלים", אך כשמודעים לעובדות - בעיקר הלא נעימות, ומקשרים אותם אליך (מה שמשתדלים להמנע ממנו בדר"כ), זה אף קשה עוד יותר. עצתי אליך: אל תתייחסי לסטטיסטיקות היבשות לעולם, את לא תצאי מהנתונים הנוראיים האלו. פשוט תחליטי להאבק - למענך, למען ילדיך, למען החיים. כיום ידוע מחקרית שיש לנפש תפקיד מרכזי ביותר בהחלמה, ואל לך להשבר לעולם במאבק נגד המחלה הארורה; את יותר חזקה ממנה. טיפולים זה סיוט, אבל כמו כל דבר חיים, הם נגמרים, יחד עם המחלה. מאחל לך המון הצלחה וכמובן רפואה שלמה.

 

[פ ל ו ס י]

מודה לך על המילים../images/Emo140.gif

|... היום - כשבוע לאחר שנפלו עלי השמיים - (לפחות כפי שזה ניראה ונאמר כהשערה ע"י הרופא) - אני מוצאת את עצמי ... אתה יודע? אפילו משלימה עם כך שיש לי סרקומה אבל עם כוחות להמשיך הלאה למדרגה הבאה... לא יודעת מאיפה זה בא לי... אני בוכה פחות, צוחקת יותר רגילה יותר... קשה לי אולי להשאיר כרגע את הסטטיסטיקה בצד - אבל לצידי הולכת הנפש שלי ואיך שהו תמיד אמרו עלי (ואני על עצמי) שאני חתול שנופל תמיד על הרגליים, שאיך שהו מלקק את האבק - זוקף זנב וממשיך ללכת...|חתול ... (נראה אותי כחמה ביום רביעי הבא....

)

 

[גוהנה]

יקרה../images/Emo23.gif

זוכרת את עצמי עומדת מול מעליות בה"ח לאחר שקראתי בתיק שלי שיש חשד ל-CA השמיים נפלו....הייתי בסוף שנות ה-20 לחיי....בניגוד אלייך לא ידעתי מה מצפה לי, פשוט פחדתי נורא למות. ראיתי לנגד עיניי את כל מה שלא הספקתי בחיים הקצרים שלי , החיים שלי נגמרו באותו רגע. היום, בדיעבד, הסתבר שלא ידעתי כלום: 12 שנים אחרי, כשאני מסתכלת לאחור, קרו המון דברים טובים יותר ורעים פחות אבל רק מעט מאוד מהם צפיתי....כעת אני מחבקת אותך חיבוק גדול, אנא מצאי לך מישהו שיכול להיות איתך בכל התחושות הקשות הללו...בכל מקרה אנשי הפורום המדהים הזה יהיו עימך....

 

[פ ל ו ס י]

כל כך תודה../images/Emo20.gif

 

[niki268]

גם אני חדשה כאן, בע'ה אני מקוה בשבי

לך שהכל יהיה בסדר,אמן. אני לא יודעת מי את אבל מחזיקה לך אצבעות ותפילות שאלוהים יהיה איתך וישמור עליך!

וגם אני איתך.

 

[פ ל ו ס י]

חדשה יקרה

מתפללת גם לך ושתזימי את כל פחדיך וחששותיך הכי מהר שאפשר

 

[אפרסק מפנק]

מדהים !

כמה שהמקרה שלנו דומה רק שאצלי זה הופיע לפני חמש שנים אבל עדיין עושה סיטי בטן חזה אגן כל שישה חודשים. אני מכיר את ההרגשה של הגרושים והמחלה יחד זה לא נעים. גם אני בכיתי המון וחשבתי שנפלו עליי השמיים וחשבתי הרבה על המוות. באתי לחזק אותך ויצאתי מחוזק יש טיפול לסרקומה אני התשובה לכך. מחזק את ידייך ומוכן לענות על כל שאלה שתעלה. בנושא סרקומה

 

[פ ל ו ס י]

אם הביופסיה אכן תתגלה כחיובית...

ואת התשובה אני אמורה לקבל ביום רביעי הקרוב.... אשלח לך מסר ומאוד מאוד ארצה לשמוע..... היום בבדיקת סיטי בטן חזה אגן - חזרו החזה והבטן תקינים והאגן כידוע לי הראה את הגוש המפלצתי הזה... מפוי העצמות שלי חזר תקין כך שהיום אני מרגישה מאושרת עד הגג... לפחות לא התגלו גרורות .... איזו הקלה.... עכשיו נותרה עוד תשובת הביופסיה שהרופא ניבא לי כחשד גבוה לממאיר....(כי סחטתי אותו להיות שקוף איתי) - אבל לפחות יש לי קצה חוט להתלות בו כדי להתפס ולהלחם אני נקיה בשאר גופי

. מודה לך אפרסק מפנק על תמיכתך ועל הסכמתך לשתף ולהשתתף המילים שלך מעודדות אותי. לילה טוב