אני חדש ויש לי התחלה של סיפור..
שלום, קוראים לי אוריה (אני בן..לא בת..) ואני בן 14 ואני כותב כבר די הרבה זמן...בערך שנה וחצי או יותר.. יש לי התחלה של סיפור..מחכה לתגובות שלכם.. תודה.. קרני אור מילאו את חדרו של פארין בן ה-17. השמיכה העבה שעל המיטה התחילה לזוז לאט ומתוכה יצא איש רזה בעל שער שחור ופרוע אשר עיניו היו סגורות למחצה. הוא התיישב באיטיות ושיפשף את עיניו. היה זה בוקר של יומו הגדול של פארין. היום בו הוא צריך להוכיח את בגרותו וכוחו, היום בו הוא יוצא למסע הבגרות. פארין הביט בקיר הימיני של חדרו בעיניים עייפות. למרגלות הקיר היה מונח תיק חום וישן שנראה מלא בחפצים. פארין השמיע אנחה ארוכה וקם מהמיטה הרעועה במהירות. הוא הסתחרר מעט אך שב לשיווי משקלו מיד. הוא פתוח את דלתות הארון שצבעם התקלף במקצת וחריקה צורמת וקטנה נשמע ברגע שהדלתות נפתחו לרווחה. בגדים מעטים היום מקופלים על מדפי הארון. הוא הוציא מכנס בגוון ירוק חום שהיה קרוע מעט וחולצה חומה בעלת כפתורים לבנים וקטנים וזרק אותם על מיטתו. הוא סגר את דלתות הארון בחוזקה ושוב נשמעה חריקה. הוא פנה אל החלום המלוכלך והביט דרכו. היה יום יפה ובהיר בחוץ ועננים רבים ריחפו בשמיים. מתחת לחלון עמדה אישה זקופה ששיערה השחר כלילה אסוף בגומיה כחולה. היא לבשה שמלה בלויה בגוון כחול כהה ובידה החזיקה כף גדולה מעץ. האישה דיברה עם איש בעל שפם, לבוש בגדים ירוקים ומלוכלכים מבוץ ובידו מעדר מלא בבוץ. האישה הצביעה לכיוון חלון חדרו של פארין וחייכה חיוך רחב אל האיש. "היא מתרגשת יותר ממני" אמר פארין לעצמו, והסתכל על התיק שעמד מתחתיו ונאנח.
שלום, קוראים לי אוריה (אני בן..לא בת..) ואני בן 14 ואני כותב כבר די הרבה זמן...בערך שנה וחצי או יותר.. יש לי התחלה של סיפור..מחכה לתגובות שלכם.. תודה.. קרני אור מילאו את חדרו של פארין בן ה-17. השמיכה העבה שעל המיטה התחילה לזוז לאט ומתוכה יצא איש רזה בעל שער שחור ופרוע אשר עיניו היו סגורות למחצה. הוא התיישב באיטיות ושיפשף את עיניו. היה זה בוקר של יומו הגדול של פארין. היום בו הוא צריך להוכיח את בגרותו וכוחו, היום בו הוא יוצא למסע הבגרות. פארין הביט בקיר הימיני של חדרו בעיניים עייפות. למרגלות הקיר היה מונח תיק חום וישן שנראה מלא בחפצים. פארין השמיע אנחה ארוכה וקם מהמיטה הרעועה במהירות. הוא הסתחרר מעט אך שב לשיווי משקלו מיד. הוא פתוח את דלתות הארון שצבעם התקלף במקצת וחריקה צורמת וקטנה נשמע ברגע שהדלתות נפתחו לרווחה. בגדים מעטים היום מקופלים על מדפי הארון. הוא הוציא מכנס בגוון ירוק חום שהיה קרוע מעט וחולצה חומה בעלת כפתורים לבנים וקטנים וזרק אותם על מיטתו. הוא סגר את דלתות הארון בחוזקה ושוב נשמעה חריקה. הוא פנה אל החלום המלוכלך והביט דרכו. היה יום יפה ובהיר בחוץ ועננים רבים ריחפו בשמיים. מתחת לחלון עמדה אישה זקופה ששיערה השחר כלילה אסוף בגומיה כחולה. היא לבשה שמלה בלויה בגוון כחול כהה ובידה החזיקה כף גדולה מעץ. האישה דיברה עם איש בעל שפם, לבוש בגדים ירוקים ומלוכלכים מבוץ ובידו מעדר מלא בבוץ. האישה הצביעה לכיוון חלון חדרו של פארין וחייכה חיוך רחב אל האיש. "היא מתרגשת יותר ממני" אמר פארין לעצמו, והסתכל על התיק שעמד מתחתיו ונאנח.