אני חדש כאן- אבל מיואש....

עצוב73

New member
אני חדש כאן- אבל מיואש....

שלום לכולם.... אני חדש כאן, ומקווה למצוא מזור....... אני "מומחה לחרדה".....החרדה מלווה אותי מילדות (אז לא ידעתי שזה חרדה) כאבי בטן ועוד..... לפני שלוש שנים, פתאום ביום בהיר אחד, החרדה הפכה למוחשית מידי - תחושות דמויות התקף לב, חרדה לצאת מהבית למקומות רחוקים, על טיסות בכלל לא היה מה לדבר (ואני הייתי טס פעם בחודש....), שנה של סבל, טיפול פסיכולוגי (שעזר מאוד) וטפול רפואי (ע"י פסיכאטרית)- והתחלתי לקחת סרוקסט.... שנתיים נפלאות - שכחתי מה זה פחד, טסתי המון, נסעתי, חייתי - בקיצור, חשבתי שניצחתי את הפחד והחרדות. שנתיים של אושר אמיתי. ופתאום, לפני 5 חודשים, זה התחיל שוב....לאט לאט זה חדר מתחת לעור.....בחודש האחרון זה הפך לבילתי נסבל.......והשבוע האחרון היה הגרוע מכולם....ממש משתק. הפחד שמעבר לפינה.....נכנס לבטן, שיתק אותי...לא יצאתי מהבית, סיפרתי שאני חולה....הבטן הרגה אותי... והדיכאון....אוי הדיכאון....הנה זה חזר שוב, אחרי שחשבתי שזה עבר...נגמר שניצחתי. אין לי כוחות להתמודד עם זה שוב, נמאס לי, רע לי. למה ? למה זה חזר....אוףףףףףף חייב להמשיך לתפקד, לחזור לעבודה.....חושש שאני לא יצליח.... שוב פחד.... מה הלאה?
 

בוזיקית

New member
האם קרה משהו יוצא דופן לפני 5

חודשים? אני ממליצה לך לחזור לרופאה שלך - אולי צריך לשנות לך את התרופה או את המינונים שאתה נוטל... בכל מקרה - שווה התייחסות מקצועית. ברוך בואך אלינו...
 

עצוב73

New member
מטפל אבל...

לא משהו דרמטי. אני כמובן מטפל מול הרופאה... הבעיה היא בכוחות הנפש שאין לי......להתמודד שוב עם זה....כל כך שמחתי שזה היה מאוחרי, ועכשיו שוב......
 

בוזיקית

New member
אני יודעת שזה בנאלי, אבל ככה זה

בחיים - יש עליות ומורדות. פעם אנחנו נופלים, פעם אנחנו קמים. אני יודעת מה זה כשבן אדם ניצח מחלה וחשב שהשאיר אותה מאחוריו, ואז, אחרי כמה שנים המחלה שבה ותוקפת, לפעמים במקום אחר, לפעמים קשה יותר... איזו ברירה יש לך? להרים ידיים או להמשיך למרות הכל? אני מקווה מאוד שיש בך את הכוחות והנחישות לגייס משאבים ולנצח גם הפעם. בחר בחיים!
 

עצוב73

New member
מחר....

הולך מחר לרופאה.... נראה... הבעיה האמיתי היא , שמי שלא חווה את ההרגשה הזאת, לא מסוגל להבין על מה מדובר....... הלבד הזה.... קשה.
 

בוזיקית

New member
תאמין לי עצוב יקר, אני יודעת

בדיוק מה זה להיות לבד - לא יודעת אם קראת את סיפור חיי, אבל אני התמודדתי לגמרי לבד, בלי עזרה של אף אחד ובלי תמיכה כמעט מאף אחד, עם טיפול וסיעוד של 2 הורים חולי סרטן אותם ליוויתי עד נשימתם האחרונה, אני מתמודדת בעצמי עם מחלה הורמונלית לא פשוטה, ועם חרדות והפרעת אכילה, והכל לבד. רק עכשיו התחלתי להיפתח קצת לעולם ולשתף במה שעובר עלי. תאמין לי שאני יודעת היטב מה זה להיות לבד. אבל כשאתה פה אתה לא לבד - אתה תמיד מוזמן לשתף ולחלוק - בשביל זה כולנו פה - כדי לתמוך אחד בשני וגם כדי להיתמך. אנחנו איתך, מחזיקים לך אצבעות, יד או אפילו שתיים
 

בוזיקית

New member
תאמין לי עצוב יקר, אני יודעת

בדיוק מה זה להיות לבד - לא יודעת אם קראת את סיפור חיי, אבל אני התמודדתי לגמרי לבד, בלי עזרה של אף אחד ובלי תמיכה כמעט מאף אחד, עם טיפול וסיעוד של 2 הורים חולי סרטן אותם ליוויתי עד נשימתם האחרונה, אני מתמודדת בעצמי עם מחלה הורמונלית לא פשוטה, ועם חרדות והפרעת אכילה, והכל לבד. רק עכשיו התחלתי להיפתח קצת לעולם ולשתף במה שעובר עלי. תאמין לי שאני יודעת היטב מה זה להיות לבד. אבל כשאתה פה אתה לא לבד - אתה תמיד מוזמן לשתף ולחלוק - בשביל זה כולנו פה - כדי לתמוך אחד בשני וגם כדי להיתמך. אנחנו איתך, מחזיקים לך אצבעות, יד או אפילו שתיים
 

בוזיקית

New member
תאמין לי עצוב יקר, אני יודעת

בדיוק מה זה להיות לבד - לא יודעת אם קראת את סיפור חיי, אבל אני התמודדתי לגמרי לבד, בלי עזרה של אף אחד ובלי תמיכה כמעט מאף אחד, עם טיפול וסיעוד של 2 הורים חולי סרטן אותם ליוויתי עד נשימתם האחרונה, אני מתמודדת בעצמי עם מחלה הורמונלית לא פשוטה, ועם חרדות והפרעת אכילה, והכל לבד. רק עכשיו התחלתי להיפתח קצת לעולם ולשתף במה שעובר עלי. תאמין לי שאני יודעת היטב מה זה להיות לבד. אבל כשאתה פה אתה לא לבד - אתה תמיד מוזמן לשתף ולחלוק - בשביל זה כולנו פה - כדי לתמוך אחד בשני וגם כדי להיתמך. אנחנו איתך, מחזיקים לך אצבעות, יד או אפילו שתיים
 

בוזיקית

New member
תאמין לי עצוב יקר, אני יודעת

בדיוק מה זה להיות לבד - לא יודעת אם קראת את סיפור חיי, אבל אני התמודדתי לגמרי לבד, בלי עזרה של אף אחד ובלי תמיכה כמעט מאף אחד, עם טיפול וסיעוד של 2 הורים חולי סרטן אותם ליוויתי עד נשימתם האחרונה, אני מתמודדת בעצמי עם מחלה הורמונלית לא פשוטה, ועם חרדות והפרעת אכילה, והכל לבד. רק עכשיו התחלתי להיפתח קצת לעולם ולשתף במה שעובר עלי. תאמין לי שאני יודעת היטב מה זה להיות לבד. אבל כשאתה פה אתה לא לבד - אתה תמיד מוזמן לשתף ולחלוק - בשביל זה כולנו פה - כדי לתמוך אחד בשני וגם כדי להיתמך. אנחנו איתך, מחזיקים לך אצבעות, יד או אפילו שתיים
 

עצוב73

New member
זה נהדר

לא להיות לבד. תודה. לפחות כאן מבינים על מה אני מדבר, מה זה להרגיש חרדה ולהיות משותק. אנשים מסביבי תומכים אבל קשה להם להתמודד לפעמים עם מה שעובר עלי, קשה כי הם לא מכירים את זה..... תודה.
 
יצאת מזה בעבר

תצא מזה שוב. אם טפול פסיכולוגי עזר, שווה לחזור לזה כדי לברר מה גרם לחזרה של הפחד והעצב שאתה חווה. כפי שכתבה לך כאן בוזיקית, בחיים יש עליות וירידות. נשמח אם תמשיך לשתף אותנו.
 

עצוב73

New member
עדכון.....

הייתי אצל הרופאה.......הרגיעה אותי קצת...... אין ספק שהלחץ בעבודה וחוסר הבהירות לגבי ההמשך מלחיצים אותי. מעלה את המינון ומקווה לטוב, לפחות אנסה מחר לחזור לשגרה, לא לוותר ולהמנע, אפילו זה מלחיץ....... לפחות אני לא לבד............ תודה לכם. נראה מה יהיה מחר........
 

עצוב73

New member
עדכון.....

הייתי אצל הרופאה.......הרגיעה אותי קצת...... אין ספק שהלחץ בעבודה וחוסר הבהירות לגבי ההמשך מלחיצים אותי. מעלה את המינון ומקווה לטוב, לפחות אנסה מחר לחזור לשגרה, לא לוותר ולהמנע, אפילו זה מלחיץ....... לפחות אני לא לבד............ תודה לכם. נראה מה יהיה מחר........
 
למעלה