אני חושבת שאני מצליחה לדבר עם אלוהי

אני חושבת שאני מצליחה לדבר עם אלוהי

יותר ויותר בזמן האחרון. זכיתי, יש לי איליו פקס ישיר. גילית איכן מסתתרת המרכזיה שמתחברת איליו לאלא שאין להם לא מייל ולא פקס. המרכזיה נמצאת מתחת למפתח הלב שם כן בדיוק שם, במרכז התפארת. בדיוק בקודקוד של מרכז היסוד, שם יושב היהלום שבכתר ושם יושבת לה הנשמה. אם אנחנו למדנו להתחבר אל הנשמה, שהיא ניצוץ של בורא עולם ככה למדנו להתחבר בכבל דרך המרכזיה אל אלוהים. וכמובן שיש דרך נוספת לראות את הדברים: העין השלישית הממוקמת בין שתי הגבות שתי העיניים הגשמיות, העין השלישית היא עינה של הנשמה. היא יודעת לראות בראייה פנימית וראייה חיצונית את האמת ואת השקר. העין יודעת להבחיו בין הטוב ובין הרע. העין הרוחנית יכולה לעזור לנו להבדיל בין טוב ורע ולבחור בטוב. אז למי שאין עדיין תקשורת ישירה למעלה, פשוט שינסה להתחבר אל נשמתו, ופתאום הוא יגלה ויראה המון ניסים. שבת שלום
 

גריני

New member
אצלי זה הפוך ../images/Emo10.gif

אני מצליחה לאחרונה פחות ופחות.... כאילו אבד לי מספר הטלפון... ויש לי הרגשה שזה הולך "בגלים" - יש תקופות שהקשר חזק יותר ויש תקופות שפחות... ואולי (לפחות במקרה שלי) - הפחות זה כשאני מסתמכת יותר מידי על הקשר הזה. נראה לי שהחיים שלנו צריכים להיות משולבים רוחני ופיסי ביחד - ואם ישנה התנתקות מסויימת מהצד הפיסי-מהאדמה-מהחומר (ואצלי זה כך, משום שהעולם הרוחני כ"כ מושך אותי, וכ"כ הרבה יותר מעניין לי...) - אז ההדרכה הרוחנית שלנו כאילו משתקקת... "תופסים מרחק", כאילו... וזה כדי לרמוז לנו בעדינות, משהו כמו: חבר'ה, אתם כאן בחומר, בפיסי, ולא סתם הגעתם דווקא לכאן.... אז, קדימה, לעבודה!
האמת היא, שבתקופות שאני כן "מחוברת", אני לא יודעת להגיד מאיזה חלק בגוף שלי נעשה החיבור, האם זה מהעין השלישית? או צ'קרה זו או אחרת... אצלי החיבור הוא יותר ברמזים מהסביבה, חלומות וכיו"ב. כנראה שכל אחד מאיתנו יש לו הדרך שלו - שהיא מיוחדת לו.
 

אנילה1

New member
יופי גריני, ואת צודקת, אי אפשר

לחיות רק ברוחני, או רק בפיזי. חייבים לחיות בשניהם. אלא מה, כדאי מאוד לשלב רוחני בפיזי. כל פעם במנות קטנות שלא יתעוררו פחדים חזקים.
 

orensany

New member
גריני זוכרת שרק הגעתי

באתי אליכם בבכי באשר לעובדה שאבד לי הקשר עם אלוהים אז הוא לא אובד או נהיה כהה זו פשוט אנחנו שמשתנים ורואים דברים מעט אחרת לקח לי זמן להבין שראיית המבט שלי השתנתה ושהחיבור שלי אליו הששתנה גם הוא וברגע שעזבתי את הרעיון וכל הלחץ ירד מהקשר ביננו גיליתי לפתע ששוב הוא ניצב לצידי מחייך את החצי חיוך שלו שאני כל כך אוהב שולח לי שרפים כאלה ואחרים אז אם את מרגישה שזה נעלם פשוט אל תחשבי על זה אומנם אתם עזרתם לי להבין את זה אבל ההבנה האמיתי קורה כשאתה לא שם לב...
 

גריני

New member
אכן זוכרת ../images/Emo13.gif

מסכימה איתך בהחלט שצריך פשוט להפסיק ולחשוב על זה. לזה התכוונתי כשכתבתי שאני צריכה להתחבר לאדמה-לפיסי וכו'. הבעיה היא שהתובנה הזו לא עושה אותי פחות
.... שנינו יודעים כמה חסר הקשר הזה, בתקופות האלה שהכל פתאום נעלם.... ויחד עם זאת, תודה על העידוד והתזכורת
 
../images/Emo9.gifיש דרך להחזיר את הקשר

והיא נ ת י נ ה תתני מעבר למה שאת נותנת בד"כ מזמנך ,מכספך והדברים ישתפרו
מה שהיה מספיק אתמול לא מספיק היום. כל יום צריך להתקדם
 

גריני

New member
המממ.... האם זו התחייבות ? ../images/Emo8.gif

טוב, אני מכניסה נתינה להילוך חמישי. נצרכי כל העולם - בואו והתקבצו
ובמילים אחרות: כן, הרעיון ש" מה שהיה אתמול לא מספיק היום" בהחלט מדבר אלי.
 

גריני

New member
בקטע הזה, דווקא, אינני בחוסר

עזרה בכספים, תרומות - זה החלק הקל! ההרגשה שלי היא שזה לא מספיק, שנתינה של תשומת-לב, חמלה וכו' - הם בעיני נתינה משמעותית יותר. ועוד משהו - הם גם לכם יש הרגשה, לפעמים, שקל יותר לתת לרחוקים יותר?
 

אנילה1

New member
מיכל וגם צריך להאמין לקול הנשמה

הקטן שאומר לעשות דברים כך ו"ההגיון" בקול חזק אומר לעשות אחרת.
 
בהחלט מסכימה איתך אנילה 1

אני בדרך כלל עושה מה שהקול הקטן אומר לי לעשות. קול ההגיון הוא הקול המשתק אותי. ההגיון מצוי במקום שאין בו הגיון. שבת שלום
 
../images/Emo23.gifחוצפה מצידי לבקש יותר../images/Emo23.gif

השיחה הפרטית שלי עם אלוהים…
מאז ומעולם אנו מכירים, אני ואלוהים, כמו שמאז ומעולם אני יודעת שהוא מחבק ואוהב אותי כמו שמחבקים תינוק אהוב. גם בזמנים קשים, כאשר נדמה היה לי שהוא איננו לרגע, או אולי עסוק עם אחרים, כאשר היה נדמה שהוא מזניח אותי לרגע, היו רגעים וניצוצות שסיפרו לי שהכל בסדר גילי, נסי להרגיש שוב את החיבוק הזה, שעוטף את כולך ולא משום צ'אקרה, אלא את כולי. כך קרה כשחוויתי את הפרידה מאחי ז"ל לפני שנה וחצי, כאבתי, לרגע התייסרתי, ויחד עם זה הידיעה שאין מקרים, שהכל בעצם נועד בכדי שאדע עוד משהו, שאלמד, שאתקרב אל עצמי, האיצה בי להמשיך הלאה.
לפני חודשים ספורים, מצאתי את עצמי מדברת אליו, שוטחת לפניו תחינה מעמקי נשמתי, לאהבה חדשה. ביקשתי ממנו שיכוון אותי אל מה שאני אמורה לחוות. ידעתי שמגיע לי לאהוב, להיות נאהבת, לחוות סיפוק ואושר אמיתיים, לתת ולקבל. אז לפני לכתי לישון בלילות, ביקשתי מאלוהים שלי לכוון את אהובי אלי כך שניפגש. ראיתי בעיני רוחי את השיער, את קווי המתאר של הגוף, ראיתי את החיוך, ראיתי את מכנסי הג'ינס, את העיניים העמוקות הללו, ויחד עם זה לא יכולתי לחבר את הכל לדמות אחת, אלא שאלוהים שלי עשה זאת עבורי, ואני רוצה להודות לו על כך.
פגשתי את אהובי, אותו אהוב ישן מלפני 20 שנה כמעט, כאשר היינו "ילדים". אז אהבנו ונפרדנו, ולמרות שנותרנו שכנים גיאוגרפית, כל השנים הארוכות הללו, לא נפגשנו אפילו לא פעם אחת ב"מקרה". לפני שלושה חודשים, נפגשנו שוב, מאז חיינו מלווים בהצפות רגשיות, בחוויות שמעולם לא חוויתי, חיינו עטופים באהבה גדולה עליה אפילו לא העזתי לחלום בעוצמה שכזו. חוצפה תהיה מצידי לבקש יותר.
אז רוצה להודות לו לאלוהים שלי, להודות על האושר, על השפע, על החיבוק הפיזי והרוחני, על הידיעה שלעולם הוא שם עבורי, מקשיב, מחייך, עוטף את כל כולי, בלי צ'אקרות ובלי מקומות נבחרים.
תודה
 

דנהה1

New member
נשמע מדהים!

וגילי - אחלה אתר יש לך! זה האתר הראשון שעליתי אליו כשהתחלתי להתעניין...
 

דנהה1

New member
איך בדיוק אפשר

לדבר עם אלוהים? ספרי לי... מצטערת על כל השאלות אני די חדשה בקטע של מיסטיקה ורוחניות, ונורא מתעניינת....
 

גריני

New member
לדבר עם אלוהים

זה בדיוק כמו לדבר עם חברה (רק רצוי בשקט, בלב - כשאת נמצאת ברחוב או באוטובוס
)
 

דנהה1

New member
ואיך יודעים שזה באמת הוא?

כאילו זה כמו השאלה על מלאך ששומר לעיך. אני יכולה להרגיש אותו לא פיזית ולא רגשית אלא ע"י זה שדברים קורים לי ולא הכי תמיד טובים אבל מובילים לדברים טובים. איך בשיחה עם אלוהים את יודעת שזה הוא שמדבר איתך? כוח האמונה? וואו...לחשוב שהייתי מדברת איתו, מה אפשר להגיד לאלוהים? הוא יודע הכל לא?
 

גריני

New member
אני ממתינה לתגובות של כותבים נוספים

מעניין לשמוע מה אחרים חושבים בעניין הזה. (אני אגיב אח"כ)
 
למעלה