אני חושבת שאני קצת בדיכאון

[בלינקה]

אני חושבת שאני קצת בדיכאון

במהלך היום אני עוד מתפקדת, אבל כשמגיע הערב ואיתו האיש, אני מתפרקת. בוכה, מסתגרת... אין לי כוח וחשק להשתתף בפורומים (סליחה ערפילית, מעין, אפרת, שרון, וכל מי שלא הגבתי לה לאחרונה), אין לי כוח וחשק לצאת מהבית ולפגוש אנשים, וכל פעם יותר קשה לי להכריח את עצמי. רע לי. אני שונאת שונאת שונאת להיות כל היום עם תינוקת בת שנה, אפילו שהיא הבת שלי ואני אוהבת אותה הכי בעולם. אני לא יכולה יותר עם הצמידות הזו. אפילו כשאבא שלה בא הביתה היא צריכה אותי כל הזמן במגע. אני לא יכולה יותר עם ההיעדר המוחלט (כמעט) של חברה אינטליגנטית. אני לא יכולה יותר עם חוסר הזמן המוחלט לעצמי. בשעה המסכנה שהיא ישנה בצהריים אני מנסה טיפה להשאיר את הבית מסודר - כביסה, כלים, קצת סידור צעצועים. כשאבא מגיע הביתה גם אין לי יכולת לעשות לעצמי. ואין לי לאן ועם מי לצאת בהתראה של כלום, ואני לא מכירה כאן שום דבר. וכל זה הביא אותי למצב איכסי. אני לא רוצה מחר לקום לעוד יום כזה.

 

[עכשיו אמא של גל]

זה בטח ישמע נורא בנאלי עכשיו אבל

ברור לך שאת חייבת לשנות משהו. אפילו קטן בתור התחלה. את עובדת?איפה את גרה? יש לך עזרה מההורים? אני שואלת את כל זה כי אני חושבת שאם תעשי לעצמך איזה חוק של פעם אחת בשבוע את בלי הילדה בוקר או אחה"צ, אפילו ביביסיטר אם אין ברירה ותרשמי לאיזה חוג, או תסתובבי בקניון או כל פעם משהו אחר, כבר תתחילי ממשהו קטן.

 

[בלינקה]

ברור שברור לי

עברנו דירה מחיפה לפ"ת לפני שבועיים וחצי. עד אז שחר היתה בגן. פוטרתי לפני חודש, וכבר חודשיים אני מחפשת עבודה. ההורים גרים ליד נהריה. אין כסף. לא לגן לשחר (בטח לא מטפלת), לא לחוג, וגם לא לבייביסיטר, אלא אם נוותר על האינטרנט, פיסת השפיות האחרונה שלי (לא בא בחשבון). בקיצור, אני יודעת שצריך לעשות שינוי, אני יודעת שאני צריכה זמן לעצמי, ואני יודעת בכל נימי נפשי שאני צריכה למצוא עבודה. האמת, הכי הרבה היה לי צורך "להגיד את זה בקול רם". ולא רק לאיש, שרואה את זה גם בלי שאני אגיד לו.

 

[עכשיו אמא של גל]

יש מצב שהאיש יבוא איזה יום השבוע

יותר מוקדם ואת תצאי קצת? האמת בינינו, תמיד יש מצב לדעתי. זה עניין של החלטה. אף אחד לא יפוטר אם פעם אחת הוא יוצא בחמש הביתה. אני חושבת שאת צריכה לעמוד על כך שלפחות פעם בשבוע הוא בא יותר מוקדם ואם הוא לא עובד ביום שישי אז שישמור ואת תלכי קצת להסתובב רק בשביל ההרגשה שאת נותנת זמן לעצמך.שלחתי לך מסר בלי קשר

 

[lulyK]

בלינקה, המ עם בכ"ז שעת ביבי סיטר

מדי פעם? זה 20-30 ש"ח. כמה פעמים אנחנו קונים משהו בסופר שעולה ככה בלי למצמץ בכלל? לא שווה שעה של שפיות בשבילך?

 

[nngr]

אולי תבואי לפגישה בקריית אונו

ביום שלישי בערב נפגשים בקרית אונו בשעה 2030 את רוצה שאאסוף אותך? אם כן שלחי לי מייל ונתאם

 

[tookish]

יקירה שלי....../images/Emo24.gif

את במרחק יריקה מאיתנו... צרי איתי קשר ונקפוץ נוציא אותך מהבאסה ונלך קצת לעשות כיף. אני יודעת כמה זה קשה לעשות כל כך הרבה סוויצ'ים ובעיקר במקום חדש שלא מכירים אף אחד ומרגישים כל כך אבודים. את תראי שתוך זמן קצר שתצא לה השמש ותצאנה לכן קצת לטייל תפגשו המון חברים חדשים בסביבה שלכן. שולחת גם מסר

 

[דפנה מי]

לא התייאשת ממני עדיין-נכון?../images/Emo24.gif

 

[אפרת12]

חמודה, זה כל כך מובן

אני זוכרת שאת חופשת הלידה הגדרתי בתור "חויה אינטלקטואלית" - כך ,במרכאות. ואז עוד הייתי באופוריית האימהות החדשה, ולמען האמת דוקא כן יכולתי יחסית לפנות את מוחי, לפחות, לעיסוקים בוגרים. בגיל שנה זה אחרת. אני לא יודעת אם הייתי שורדת (למרות שהיו תכנונים כאלה). את זקוקה לסידור שיפנה אותך, ונזכרתי במשהו שאולי יעזור, אבל זה דורש הקרבת מה מצידך. אולי כבר שמעת על זה - קישורי אמהות. אני אישית לא רואה את זה עוזר לי, כי אני לא מסוגלת לטפל בילד של מישהו אחר כשהילד שלי איתי (אבל אני שוקלת להיעזר בסידור הזה לאחר הלידה הצפויה, כדי לנסות להמשיך ללמוד). מה דעתך

זה יוכל לפנות לך קצת זמן לעצמך, וזה לא עולה כסף.

 

[תנועת החסידות]

אני בטוחה שזה מצב זמני

ואולי יעזור לעבור את זה "יום אחד בכל פעם". בינתיים, אתן יותר ממוזמנות להפגש איתנו (לא ידעתי שאתן בפ"ת. זה ממש לא רחוק). רוצות להגיע אלינו? להפגש בקניון הגדול, משהו? צרי קשר!

 

[Arfilit]

שולחת מהר ../images/Emo24.gif גדול!

ורצה כי כבר מאוחר לי. אח"כ נדבר (באחת משיטות הקשר הקיימות לנו...)

 

[עינבלית]

../images/Emo24.gifאוי מתוקה!

עברתי שלב דומה ויש לי המלצה פרקטית- מסתבר שהדרך לגרום לתינוקת נצמדת לשחרר קצת זה...להצמד אליה. לחבק, להרים, לגעת. ככל שאני חושבת יותר בלב "די נמאס" ככה היא יותר נצמדת. ככל שאני יותר מחבקת ואוחזת ככה היא מנסה להשתחרר. טבע האדם, כנראה... נסי קצת לצאת, לטייל בשכונות, למצוא גני שעשועים ועוד אמהות. שולחת לך טריליון חיבוקים

ואת מוזמנת להתקשר אלי. ואם תרצי ארשום לך באך רמדי שיעזור לצאת מהדיכאון!

 

[cookie1]

../images/Emo24.gif

כל כך מוכר וכל כך מובן, וכל כך כל כך טבעי. להיות עם ילדה קטנה בבית זה אחד הדברים הכי קשים בעולם. זה לא משאיר לך שניה לעצמך , והתלות הז היא פשוט בלתי נגמרת. נוסיף את החורף ונקבל מתכון לדכאון. מזכיר לי את התקופה בבית עם יובל. האם יש לך רכ ? האם יש לך אפשרות לשים אותה בגן / מטפלת לכמה שעות ? שולחת לך מסר

 

[sael]

עכשיו את ממש ליידי (פ"ת)

ותכתבי באיזה תחום את מחפשת עבודה, אולי אוכל לעזור. גם אם את צריכה בייביסיטר לכמה שעות מדי פעם את יכולה לפנות אליי במסר ואשמח להמליץ לך על כמה. למרות שקשה מצפונית לשלם למישהי כשלך אין עבודה, לפעמים חייבים את זה בשביל להישאר שפויים (פעם בכמה זמן לשעתיים שלוש, שתוכלי להתאוורר קצת). שולחת לך

 

[משוש30]

אני כל כך מבינה אותך ../images/Emo24.gif

אני התחרפנתי 3 ימים עם מתן החולה בבית אז ככה כל יום בלי לדעת שעוד מעט את מתחילה לעבוד...קשה. אז קודם כל לצאת ולנסוע לבקר חברות במצבך או בנות מהפורום זה קצת פחות מחרפן להיות מחוץ לבית. וכמובן לנסות למצא כל עבודה, אפילו רק כזאת שתכסה לך את הוצאות הגן. זה שווה את זה! וחוץ מזה חיבוק גדול גדול

 

[דפנה מי]

עברת הרבה שינויים

ועוד לא ממש התמקמת מחדש. תני לעצמך זמן. מנסיון, המפגשים היחידם שבאמת מצליחים להתקיים הם אלו שנקבעים בהתראה של כלום-אלו שמתוכננים מראש סופף להידחות ולהתבטל 10 פעמים ולהשתנות עד שייצאו לפועל. את יותר ממוזמנת ליצור איתי קשר.

 

[אמברון]

../images/Emo45.gif תני לעצמך קצת זמן להתרגל

לשינוי. לפעמים מעבר דירה נתפש כדבר הכי פשוט בעולם, אבל לפרק בית (במהות) ולהרכיבו מחדש זאת עבודה לא פשוטה - גם במובן הנפשי. אני בטוחה שעם הזמן וההסתגלות יבואו המון דברים טובים. שולחת לך מיליון

ים לעידוד.

 

[מעיןבר]

באמת קשה ומבאס

יש לך את המספר שלי

אני כזאת שמגיעה בהתראה מאוד קצרה הרבה פעמים. אז אם את רק צריכה - אני במרחק יריקה

מסר בדרך אלייך

 

[dorlim]

יקירה ../images/Emo24.gif

שינוי לא נעשה ביום אחד, שינוי הוא תהליך ואת כרגע בעיצומו של התהליך - בשלב זה עברת רק את החלק הראשון של השינוי - השינוי הפיזי של שינוי מקום מגורים, לפנייך עדיין שינוים פיזים נוספים כמו הגן לשחר, מקום העבודה וכו' אבל חשוב מזה השנוי הפנימי - כבר תקופה שאת משדרת לנו את השינוי הפנימי שמתחולל בך - הרצון להחליף מקצוע וחוסר שביעות הרצון מהמצב הקיים היום. אני בטוחה שבסופו של התהליך, אחרי שתכירי חברות חדשות, אחרי שתמצאי מקום עבודה, אחרי ש... ואחרי ש... תרגישי הרבה יותר טוב. במקום הרבה יותר נכון מבחינתך ומבחינת בן זוגך אין לי ספק שהדרך היא למעלה

 

[אמא של אריאל ומוריה]

אוף, נשמע שממש קשה לך ../images/Emo24.gif

אבל זה ברור שזו תקופה שתעבור בקרוב מאד. אני אתקשר אליך בהקדם, פשוט עבר עלי שבוע מטורף.