ברור שעבודות הבית הן לא הבעיה
הבעיה זה הסיזיפיות בעיני, אני עושה כביסה, מקפלת ומפזרת לפחות אחת ביום, אני מכניסה כל יום לפחות מדיח אחד, אני בכלל לא מדברת על הניקיונות, אני לא חולת ניקיון או משהו כזה אבל עם 3 גברים בבית צריך לנקות את השירותים לפחות כל יום יומיים, בישולים לוקחים זמן, אפילו שאוהבים את זה.
אני לא חושבת שזה היעוד שלי או לא היעוד שלי זה פשוט חלק מהחיים ואני לא מתלוננת, גם הילדים עוזרים, אנחנו לא עושים את הכל לבדנו.
הענין בעיני זה העובדה שזה ממש אבל ממש לא נגמר, לעולם!!! גם כשעושים את זה באהבה וגם כשלא, זה פשוט כל כך סיזיפי שזה מה שמעצבן.
אני מסיימת לשטוף ריצפה, הולכת להביא את הילדים מהמסגרות, נותנת להם לאכול צהרים ושוב צריך לשטוף רצפה.
אני מסיימת את סלי הכביסה, מקפלת, מפזרת ובערב עם 6 נפשות הסלים שוב מתמלאים.
בקיצור לופ בלתי נגמר של עבודות סיזיפיות...
