אני חושבת.... שנפל לי האסימון

אני חושבת.... שנפל לי האסימון

אז הוא לא מיידע כשהוא יוצא הביתה ומתקשר חצי שעה קודם. איפה אתם? מתי תחזרו? אתם יכולים לבוא לקחת אותי? ואני כל פעם חוטפת קריזה מחדש כי מגיל אפס לימדתי שלא ברגע האחרון. אתה צריך משהו? לא משנה מה. תיידע מספיק זמן מראש.

נשאר במעונות? סבבה .עדכן כי איך אפשר לעשות קסם עכשיו להכין 6 ארוחות...

ואחרי כמה חודשים קלטתי.

הוא לא צריך. הוא לא יכול להודיע מראש מאיזושהי סיבה. נניח שזה לא בראש מעייניו. אולי. פשוט. כי זה לא משנה. כי אולי פשוט הוא יכול להסתדר בכל מצב וזה אומר שאני יכולה לשחררררר ורק עכשיו קלטתי את זה.

אני בסדר. הוא בסדר. כולם בסדר...
 

mykal

New member
המסקנה שלך ראויה

רק שבעיני היא מורכבת.
כלומר--נכון שכולם בסדר, נכון שאת פשוט צריכה לשחרר,
מענין אותי מה כוללת ההגדרה שלך בלשחרר.
האם זה אומר, שלא נורא שלא מודיע או שמודיע רק ברגע האחרון,
ואת תשלימי עם זה.
או זה כולל שאתם גם לא עומדים לו דום למלא את בקשות הרגע האחרון.
ושילמד להסתדר בלי, ואת בכל זאת תגדלי רגשי אשמה.
ולא תתאמצי בשארית כוחותיך למלא את צרכיו/בקשותיו של הרגע האחרון?
אם זה יכלול שום מחויבות מצידך--אז את משוחררת באמת.
 
רק עכשיו ראיתי את.תשובתך. מוזר

בואי נאמר שזה לא שחור ולבן ואני משתדלת.לגלות גמישות. חשבתית. זה לא תרגול רע בשביל אחת כמוני (;
 
למעלה