אני חושב שסוף סוף הבנתי מה הבעיה שלי...
חשבתי על זה בימים האחרונים, והגעתי למסקנה שאני פשוט לא רוצה להגביל את עצמי לתחום עיסוק צר כזה או אחר. אני רוצה לתרום את המקסימום, ויש לי כל-כך הרבה כישורים שנראה לי אידיוטי להגביל את עצמי בכוח להגדרה כמו "בית דפוס" או "מאמן" או מה שזה לא יהיה. החזון שלי, בנושא הזה, פשוט עד כדי גיחוך: לתרום מזמני ולקבל על כך תמורה הולמת. וזה לא שאני לא "יודע" במה להתמקד, אלא שאני פשוט לא מעוניין להתמקד! עד עכשיו לא העזתי להגיד את זה, אפילו לעצמי, כי לא ממש האמנתי שאפשר להתפרנס עם גישה כזאת. אבל מגיע הרגע שבן-אדם מתעייף מלהתרוצץ סחור סחור ולרדוף אחרי הזנב שלו, ואז מתעוררת השאלה "בעצם, למה לא?" ובאמת - למה לא? אני יודע שזה אנטי-תזה של מה שמלמדים בבתי-ספר לעסקים, אבל ככה אני רוצה לעבוד. הליכה אחרי "החוכמה המקובלת" בעניין הזה, זה פשוט לא יהיה אני. וכל הפואנטה ב"סוד" זה ללכת אחרי מי שאנחנו ולהשתחרר מאמונות מגבילות, נכון? אני סקרן לשמוע מה יש לכם לומר על זה.
חשבתי על זה בימים האחרונים, והגעתי למסקנה שאני פשוט לא רוצה להגביל את עצמי לתחום עיסוק צר כזה או אחר. אני רוצה לתרום את המקסימום, ויש לי כל-כך הרבה כישורים שנראה לי אידיוטי להגביל את עצמי בכוח להגדרה כמו "בית דפוס" או "מאמן" או מה שזה לא יהיה. החזון שלי, בנושא הזה, פשוט עד כדי גיחוך: לתרום מזמני ולקבל על כך תמורה הולמת. וזה לא שאני לא "יודע" במה להתמקד, אלא שאני פשוט לא מעוניין להתמקד! עד עכשיו לא העזתי להגיד את זה, אפילו לעצמי, כי לא ממש האמנתי שאפשר להתפרנס עם גישה כזאת. אבל מגיע הרגע שבן-אדם מתעייף מלהתרוצץ סחור סחור ולרדוף אחרי הזנב שלו, ואז מתעוררת השאלה "בעצם, למה לא?" ובאמת - למה לא? אני יודע שזה אנטי-תזה של מה שמלמדים בבתי-ספר לעסקים, אבל ככה אני רוצה לעבוד. הליכה אחרי "החוכמה המקובלת" בעניין הזה, זה פשוט לא יהיה אני. וכל הפואנטה ב"סוד" זה ללכת אחרי מי שאנחנו ולהשתחרר מאמונות מגבילות, נכון? אני סקרן לשמוע מה יש לכם לומר על זה.