אני חייבת לכן את סיפור היומולדת
של שחר, אז הנה הסיפור. ואת סיפור הלידה אעשה בפעם אחרת. של שחר. אז כך היה: למי שזוכרת (או לא) רציתי להכין עוגת פו. כמה ימים לפני יום ההולדת החלטתי לנסות להכין עוגה כזו, רק כדי לא לנסות משהו חדש ברגע האחרון. ציירתי פו גדול על נייר אפיתי עוגה ענקית בתבנית כסף (הגדולה ביותר שמצאתי) הנחתי על העוגה האפויה את הציור וחתכתי מסביב. עד כאן הכל "דפק כמו שעון" הבלגן התחיל עם הקרמים הצבעוניים! הכנתי קרם משמנת מתוקה ופודינג וניל. לחלק מהקרם הוספתי צבע מאכל אדום ולחלק צהוב. מרחתי על העוגה , ציירתי את הפנים ושמרתי במקרר. יש לציין כי הצבעים לא יצאו אדום וצהוב אלא ורוד וצהבהב בהיר. בערב כשפתחתי את המקרר העוגה היתה סדוקה (אין לי מושג למה) ומכוערת לדעתי. רציתי לזרוק אותה לפח אבל שמרתי אותה והבאתי אותה להורי, שם היו אחותי ושני ילדיה וגיסתי והבן שלה, הילדים דוקא התלהבו וטרפו את העוגה, שהיתה טעימה אבל זה כבר סיפור אחר. אני החלטתי לא להכין עוד עוגת פו. לבסוף הכנתי עוגה בצורת השם של שחר - תותי. חתכתי את העוגה לאותיות ת_ו_ת_י ציפיתי בשוקולד , עשיתי פרחים מקצפת (כן כן צהובה וורודה!) וכולם היו מאושרים. בגן יש מנהג כזה שבכל יומולדת הם מוציאים מהארון מן בד ענקי שנראה כמו מצנח, צבעוני ביותר, שמים את כל הילדים באמצע עם מלא בלונים, וכל ההורים עומדים מסביב , תופסים בידיות שיש לבד הגדול ומנפנפים ושרים! נשמע כיף לא? אבל תותי לא הפסיק לבכות המסכן, הוא לא הבין על מה המהומה. אח"כ חילקו לילדים את העוגה. אוי ואבוי מה הם עשו עם העוגה לכלכו את כל הבגדים, השולחן, הרצפה וכל מה שמסביב , זה היה כל כך מצחיק. ואז חילקנו שקיות יומולדת וזהו סוף היומולדת! טל
של שחר, אז הנה הסיפור. ואת סיפור הלידה אעשה בפעם אחרת. של שחר. אז כך היה: למי שזוכרת (או לא) רציתי להכין עוגת פו. כמה ימים לפני יום ההולדת החלטתי לנסות להכין עוגה כזו, רק כדי לא לנסות משהו חדש ברגע האחרון. ציירתי פו גדול על נייר אפיתי עוגה ענקית בתבנית כסף (הגדולה ביותר שמצאתי) הנחתי על העוגה האפויה את הציור וחתכתי מסביב. עד כאן הכל "דפק כמו שעון" הבלגן התחיל עם הקרמים הצבעוניים! הכנתי קרם משמנת מתוקה ופודינג וניל. לחלק מהקרם הוספתי צבע מאכל אדום ולחלק צהוב. מרחתי על העוגה , ציירתי את הפנים ושמרתי במקרר. יש לציין כי הצבעים לא יצאו אדום וצהוב אלא ורוד וצהבהב בהיר. בערב כשפתחתי את המקרר העוגה היתה סדוקה (אין לי מושג למה) ומכוערת לדעתי. רציתי לזרוק אותה לפח אבל שמרתי אותה והבאתי אותה להורי, שם היו אחותי ושני ילדיה וגיסתי והבן שלה, הילדים דוקא התלהבו וטרפו את העוגה, שהיתה טעימה אבל זה כבר סיפור אחר. אני החלטתי לא להכין עוד עוגת פו. לבסוף הכנתי עוגה בצורת השם של שחר - תותי. חתכתי את העוגה לאותיות ת_ו_ת_י ציפיתי בשוקולד , עשיתי פרחים מקצפת (כן כן צהובה וורודה!) וכולם היו מאושרים. בגן יש מנהג כזה שבכל יומולדת הם מוציאים מהארון מן בד ענקי שנראה כמו מצנח, צבעוני ביותר, שמים את כל הילדים באמצע עם מלא בלונים, וכל ההורים עומדים מסביב , תופסים בידיות שיש לבד הגדול ומנפנפים ושרים! נשמע כיף לא? אבל תותי לא הפסיק לבכות המסכן, הוא לא הבין על מה המהומה. אח"כ חילקו לילדים את העוגה. אוי ואבוי מה הם עשו עם העוגה לכלכו את כל הבגדים, השולחן, הרצפה וכל מה שמסביב , זה היה כל כך מצחיק. ואז חילקנו שקיות יומולדת וזהו סוף היומולדת! טל
