אני חייבת לספר משהו

muglag

New member
אני חייבת לספר משהו

אני בד"כ רק קוראת אבל הפעם החלטתי לספר משהו. הלכתי היום בערב לעשות קניות וסידורים בקניון ביהוד עם אימא שלי וכאשר נכנסו לחנות שילב לקנות מתנה לברית שיש לנו מחר ראינו שתינו ישר ילד שמנמנן וחמוד, פשוט מקסים שמשה בו לא נראה לי רגיל.רק כעבור מספר שניות כאשר עמדתי לידו והבנתי שהוא גם לא מדבר וראיתי איך הוא מתנהג בצורה ילדותית הבנתי שהוא אוטיסט.אימא שלי הייתה בהלם(אני בטוחה שהיו עוד בחנותכאלו)אז הסברתילה שהוא ילד חריג וזה לא יפהלהסתכל עליו. אני מודה :קצת התביישתי בה.זה לא אמור להיות הפוך? אני החזקתי אבל מהאימא שהיתה עקבית והראתה שהיא לא מוותרת לדרישות הילד ,גם אם הוא עושה רעש ומתסכלים עליה(אני בטוחה שהיא רגילה) גם אחרי שהם הלכו אז המוכרות בחנות אמרו שזה ריטואל כל יום חמישי,הילד נכנס באותן חנויות.הן גם הוסיפוש כמה שהן מרחמות על האם ומשפחה וכמה הן מחזיקות ממנה וכמה זה בטח קשה(שיחת זקנות את יודעות...)בקיצור הרגשתי שאנילא יכולה ואמרתי שנראה לי שהדבר האחרון שהיא רוצה זה שירחמו עליה וזה הבן שלה והיא אוהבת אותו למרות הקשיים בתחומים השונים ואני בכלל לא בן אדם שמתערב בשיחות או מתפרץ,אני בד"כ שקטה וביישנית. אני לא יודעת למה אבל הייתי חייבת לספר. לילה טוב וסוף שבוע נעים,מהנה וקל
 

nnnew in town

New member
את כל כך צודקת.

רחמים זה הדבר באחרון, אבל ממש האחרון, שאנו, המשפחות, צריכים. זה אחד הדברים שיותר סבלתי מהם בתור "אח של"... תאמיני לי, העדפתי את הצחוקים וכו', מאשר את הרחמים. אפילו סבא וסבתא שלי (אני לא שופט אותם על כך, אבל בהחלט מתרעם על זה...) באירועים משפחתיים היו תופסים אותי לשיחה, ואומרים לי במבט מסכן כזה:" תשמור עליו, הוא מסכן וכו'..." וגם המבט בעיניהם כשהם מסתכלים עליו... - מה עשינו רע שקיבלנו אחד כזה... אני פשוט לא סובל את זה.
 
אדם לי פעם ש"לא לכל אחד יש זכות..

לגדל ילד כמו שלנו"ואני חושבת שהוא צדק אבל זה רק אדם אחד שאמר לי את זה הרבה לא מבינים את המשמעות של זה בגלל זה הם מרחמים עלינו. אבל טוב שהגבת מאוחר יותר זה היה אוכל אותך למה לא אמרתי לה כלום שבת שלום וסוף שבוע מהנה אדית
 
למעלה