אני טובעת...
אני בנפילה. אבל נפילה ארוכה, מתמשכת. ואני לא ממש מנסה להלחם בזה. מהרגע שאני קמה בבוקר (בסופי שבוע כשאני לבד) אני פוקחת את העינים ורוצה אוכל. אני פשוט דוחה את הקימה מהמיטה כי כמה שאני אחליט לא לעשות את זה אני מובילה את עצמי למטבח. היום באתי קודם לפה. אני זוכרת שרק מצאתי אתכם, וזה היה כל כך טוב. היתי בהמנעות והרגשתי מרחפת בהנאה ממה שיש לחים להציע. אתם יודעים כמה קילו עליתי מאז? חשבתי שאני בדרך המלך.. הרגשתי כל כך טוב ולא הסכמתי לתת לעצמי ליפול. אפיל שזה היה מפתה כל כך. אבל נפלתי. ועכשיו אני לא מצליחה לקום. לא יוצא לי להגיע הרבה לפגישות. אני מנסה לפעול לפי תוכנית שלושים הימים הראשונים, ואני מבולבלת. לא בטוחה מה כן ומה לא. ובינתים אני גורסת ובולסת. פעם פחדתי לאכול דברים מסוימים. היום אני מפחדת לאכול הכל. כל ביס ולא חשוב ממה שאני מכניסה לבטן.. יכול להוות את חומר הבערה ולגרום לפיצוץ ולבולמוס. הלכתי לאיבוד. בינתים אני אלך לכין קפה, במקום האוכל.
אני בנפילה. אבל נפילה ארוכה, מתמשכת. ואני לא ממש מנסה להלחם בזה. מהרגע שאני קמה בבוקר (בסופי שבוע כשאני לבד) אני פוקחת את העינים ורוצה אוכל. אני פשוט דוחה את הקימה מהמיטה כי כמה שאני אחליט לא לעשות את זה אני מובילה את עצמי למטבח. היום באתי קודם לפה. אני זוכרת שרק מצאתי אתכם, וזה היה כל כך טוב. היתי בהמנעות והרגשתי מרחפת בהנאה ממה שיש לחים להציע. אתם יודעים כמה קילו עליתי מאז? חשבתי שאני בדרך המלך.. הרגשתי כל כך טוב ולא הסכמתי לתת לעצמי ליפול. אפיל שזה היה מפתה כל כך. אבל נפלתי. ועכשיו אני לא מצליחה לקום. לא יוצא לי להגיע הרבה לפגישות. אני מנסה לפעול לפי תוכנית שלושים הימים הראשונים, ואני מבולבלת. לא בטוחה מה כן ומה לא. ובינתים אני גורסת ובולסת. פעם פחדתי לאכול דברים מסוימים. היום אני מפחדת לאכול הכל. כל ביס ולא חשוב ממה שאני מכניסה לבטן.. יכול להוות את חומר הבערה ולגרום לפיצוץ ולבולמוס. הלכתי לאיבוד. בינתים אני אלך לכין קפה, במקום האוכל.