אני יודעת שזה לבטח לא המקום המתאים

LastFlowers

New member
אני יודעת שזה לבטח לא המקום המתאים

אבל באף מקום אחר לא ידעו לענות על שאלתי. אני ביולוגית שפרשה מתואר שני, ומתעניינת בין היתר ב-MSc באפידמיולוגיה במגמת 'רפואה מונעת' באוניברסיטת תל אביב. שאלתי פשוטה: האם ניתן לשלב בתואר כזה עבודה? תודה, L.F
 

ללס1

New member
יש ברירה??

אני לא מכירה את המסלול והדרישות אבל אני חושבת כמו ירגזית שכדאי אפילו לשאול את המזכירות ,הם הכי בסדר ועונות על שאלות גם מחוץ לשורת הדין. בכל מקרה אני חושבת שאפשר להסתדר,אני לומדת לתואר שני ועכשיו כותבת תזה וכל הזמן עם משרה מלאה בעבודה ובבית.יחד עם זאת עשיתי לי הקלות כמו יום חופש נוסף מהעבודה, מעלימה עין מערמות כביסה ושולחת ילדים לחברים/הורים/ושכונה...אני מאמינה שגם אם וכאשר אעשה דוק' אני בטח יקטין עוד קצת את המשרה ,אבל לעבוד חייבים לא? אני לא מכירה דרך אחרת לקבל משכורת,אם אם יש תגידי לי,אני ובעלי נשמח לדעת
 

ללס1

New member
מלגה זה לא פשוט...

במיוחד למי שחוזר אחרי כמה שנים ללימודים,אחרי שכבר נכנסים למעגל העבודה,גם המלגה לא מספיקה וגם חבל לאבד זכויות שנצברו. אני אישית לא ניסיתי לקבל מלגה כי משיחות עם כאלו שקיבלו זה לא ממש מספיק להם וההתחיבויות לאונ' הם גדולות.לכן מבחינת שעות אולי היה עדיף להם לעבוד בכל מקרה צריך לבדוק כל מקרה לגופו..החלום שלי זה מלגה שאפשר רק ללמוד,אבל בטח זה בלתי אפשרי בשלב שבו אני נמצאת. אולי בעתיד
 

LastFlowers

New member
מובן ששוחחתי עם המזכירות

ניתנה לי תשובה הססנית, ואז מן 'כן' רווי בשכנוע עצמי. בנוגע למלגות - במדעי החיים והרפואה, מלגה = סכום עלוב = הגבלה/איסור/חוסר יכולת לצאת לעבוד, אנחנו מחוייבים לתת כמה שיותר שעות מעבדה. זו אחת הסיבות לנטישה הכואבת שלי - לא יכלתי להחזיק מעמד כלכלית, וגם אם הייתי מסיימת הייתי נותרת מחוסרת עבודה בתחום. קיוויתי שאולי בתחום אחר וקרוב כמו 'רפואה מונעת' אפשר להסתדר מבחינת שילוב לימודים עם עבודה, ברמה של פגיעה מינימלית עד בלתי קיימת בציונים ובתיזה. נו, אנסה לחלוב אותן שוב מחר, אם כי אני מפקפקת קשות באובייקטיביות שלהן. בכל אופן תודה לכם, בשאר המקומות ששאלתי כלל לא קיבלתי יחס.
 
מה יהיו החובות שלך בתואר?

כמה שיעורים בסימסטר? האם הקורסים מרוכזים ליום אחד / כמה ימים / אחרה"צ? מעבדה? תרגול? לפי זה תוכלי לדעת כמה זמן ישאר לך לעבודה ולאיזה סוג עבודה. (כמי שעבדה בכמה עבודות במקביל בתואר הראשון והשני, אני חושבת שאין דבר כזה 'אין זמן לעבודה'. )
 
מצטרפת למה שאמרה יעל

גם אני עבדתי ולא בעבודה אחת אלא ב-5 (!) במקביל בתואר השני ,כול משרות הוראה ותרגול בחוג, אבל לא רק... אין דבר כזה "אין זמן לעבודה". אפשר לפרוש לימודים, אפשר למצוא חורים, יום פנוי וכו' אבל מילת הקסם היא בירור! צריך לברר מראש מה הן הדרישו, מה כמות השעות האפקטיביות שתצטרכי להשקיע בלהיות בלימודים. את התמרונים של הכנת שיעורים או דברים שמחוץ לאוני' את יכולה לעשות כך שיתאמו לך לעבודה אם אני לא טוע ה- יש בחברת "טבע" משרה חדשה שהם דווקא מחפשים עבורה אנישם כמוך, שהם בשלבי הלימודים של התואר השני או סוף הראשון שלהם. וזה אפילו קרוב בתחום העיסוק לתחום שלימודים. אולי כדאי לםנות אליהם ולשמוע גם מהם איך הם מצליחחים לשלב סטודנטים בעבודה... בהצלחה
 

LastFlowers

New member
אולי זה המקום להבהיר משהו

חפרתי קצת בפורום ושמתי לב שלמעט 2 אנשים לערך, איש מכם אינו עושה תואר מתקדם במדעי החיים/רפואה. התארים במקצוע הזה שונים בתכלית ממקצועות אחרים - זה בעצם הסטאז' שלנו, אולם איש אינו מחוייב לשלם לנו דבר בתמורה *לימי עבודה מלאים* שאנחנו *מחוייבים* לתת במעבדה. יתר על כן: עבודת מעבדה נדרשת על מנת לקדם את הניסויים שבונים את המחקר שלנו. אם ניסוי לא מצליח לא הולכים הביתה ב-16:00, אלא ממשיכים לחזור עליו. גם אם זה אומר לבוא בשישי בבוקר. תאים שצריך להאכיל (זה נשמע רע, אני יודעת) לא יחכו לימים הפנויים שלי - הם פשוט ימותו. עכברים שמשתתפים בניסוי (כן, גם זה נשמע רע) צריכים שיטפלו בהם בימים קבועים, שעות קבועות - כולל סופ"שים. אם צריך לקבוע תור למכשיר מסויים, אף אחד לא ערב לך שתקבלי את מבוקשך דווקא בשעות שמתאימות לך. גם לא ממש מקובל לפרוש אצלנו לימודים, משום שמדובר בחלוקת תקציבים מדוייקת ולו"ז מחקרי שתוכנן מראש. ברוב המקרים אנו מוגבלים לשנתיים, ומי שחורג עושה זאת על חשבונו. לא סתם הבאתי את הפירוט לעיל, פשוט מאכזב אותי בכל פעם מחדש לשמוע משפטים כמו "אין דבר כזה שאין זמן לעבוד". הרי זאת הסיבה שהמציאו את המונח 'מלגת קיום', משום שיש בתארים שלנו בעיה לשלב עבודה עם לימודים, ואנו נדרשים בתמורה להקדיש את מירב זמננו למחקר במעבדה. הבעיה היא שאי אפשר להתקיים מ-2000 שקלים בחודש. אנחנו הרי לא צעירים אחרי צבא, חלקנו חיים בזוג ויש גם כאלה שמקימים משפחה תוך כדי. אז החלטתי שמגיע לי לחיות קצת ובצער רב, לנטוש ולשנות כיוון. בדקתי את השעות האפקטיביות, והן לא מעטות. גם עניין ההשקעה בשיעורים (רוב הקורסים דורשים תרגילים + מצגות + מבחן) מתגלה כלא פשוט, ואם ארשם לתואר הזה כנראה שאאלץ למתוח אותו לעוד חצי שנה - שנה. עבודה ב-'טבע'? בד"כ רק לבעלי תארים מתקדמים, ולי עוד אין אחד כזה. גם המיקום שלי לא ממש מאפשר להגיע לחברות האלה (אני גרה בצפון, ואאלץ להגר למרכז הארץ המגעיל). אני אומרת לכם, לפעמים נדמה לי שכל השמיניות באוויר והויתורים שעשיתי יהיו לריק, ואולי כדאי שארד מרעיון 'לימודים אקדמאים מתקדמים'. טוב זהו, חדל תסכול. * רק למען הסר ספק, הייתי בין הבודדים שעבדו במהלך התואר הראשון והתובעני שלנו, כך שאין פה עניין של בכיינות או פינוק.
 

ערןל25

New member
צודקת

עם כל הכבוד(ובאמת יש הרבה) לכל התארים,תארים במקצועות הרפואה שונים ומה לעשות,תובענים יותר.בודדים מאוד עבדו בתואר הראשון שלי(תזונה) וגם בשני העבודות הן חלקיות וזאת בניגוד לחברים שלי מתארים אחרים שנבהלים בכל פעם שהם שומעים על הדרישות והעומס אצלנו. וחוץ מזה יש קצת הבדלים בין אנשים... אז את צריכה לברר בדיוק שעות,דרישות,לדבר עם אנשים שעשו את התואר הספציפי הזה,להעריך את היכולות האישיות שלך ובהתאם לזה לקבל החלטה. בהצלחה!
 
רגע רגע. תיקונים והבהרות../images/Emo140.gif

אם חלילה הבנת שהיה כאן משהו בטון של נזיפה או התייחות אלייך כאל מקטרת או מפונקת כמו שכתבת - אזי חלה כאן טעות נוראית!!!! כולנו יודעים מה זה מחויבות למחקר, אף אם לא בתחום שלך. אני מכירה מקרוב את התחום שלך (חברי הטוב עושה תואר מתקדם בתחום דומה), ויודעת שהזמן הפנוי והנתון לרשותך הוא בהחלט מוגבל ולא תלוי בך וברצונותייך. ובכל זאת יש אופציה אולי לעבודה מהבית? אולי בשעותלא שגרתיות? אולי משהו שיש בו מעט שעות עבודה אבל דורש את המקצועיות שלך בתחום ,ולכן משלמים בו יותר? אולי שווה לך ליזום פניות למקומות שנראים לך רלונטיים מבחינת התחום שלך, ולשאול אם ואיך אפשר להשתלב בהם? ולגבי טבע - לא, זה לא לבעלי תארים מתקדמים. להפך. הם מחפשים כאלה שהתחילו את התואר השני או שמסיימים תואר ראשון. נדמה לי שבשנה הבאה אפילו נפתחת מגמה חדשה (לא זוכרת בחסות איזו אוניברסיטה) שמיועדת להשיר אנשים לעיסוק בתחומים שונים בחברה עצמה, ה ם נותנים את החסות וגם מממנים חלק מהלימודים והכי חשוב - מבטיחים מקום עבודה גם לאחרי הלימודים) שווה בדיקה (ואגב, אני אל בטוחה שהם דווקא במרכז.. למיטב הבנתי, הם דווקא יותר צפוניים (אולי זיכרון? אולי אני לא זוכרת ?)
 

LastFlowers

New member
זה בסדר, לא התייחסתי ספציפית אליך

דיברתי באופן כללי, משום שאני יודעת עד כמה שהתיק שלנו במדעי החיים/רפואה בכלל לא ידוע או מובן לסטודנטים מתחומים אחרים. בנוגע לעבודה: אין מה לחפש עבודה במקצוע. אם יש אחת כזאת, הרי שהיא דורשת לרוב תואר מתקדם עם ניסיון, ומתמודדים עליה עשרות אנשים - כולל כאלה שסיימו דוקטורט. גם אם את נופלת על אחת כזאת, הרי שהמשכורת היא עלובה, ואיננה תואמת את כמות העבודה שצריך להשקיע. 'טבע': אין לי מושג על מה את מדברת, ותאמיני לי שאני וחבריי עוקבים אחרי כל הודעה או משרה שהחברה משחררת החוצה. הדבר היחיד שאני מודעת אליו הוא לימודים בתחום 'עריכת פטנטים', ושם החברה דורשת תואר שני לפחות, ורצוי בכימיה או רוקחות. נכון, יש שם משרות אדמיניסטרטיביות מדי פעם, אבל מרביתן אינן מתאימות לסטודנטים. אם יש לך מידע אחר/נוסף - אשמח לשמוע. אגב, החברה ממוקמת בנתניה, פ"ת, כפ"ס וירושלים, ואין הסעות עד לצפון - אני אאלץ לעבור למרכז הן בשביל הלימודים, והן בכדי להגדיל את הסיכוי למצוא עבודה כלשהי בתחום הרפואה/מדע/בריאות שתקיים אותי בכבוד. בכל אופן תודה על ההתייחסות, אני בהחלט מודעת לכמה שנושא השרשור שלי סוטה לחלוטין מענייני הפורום.
 
נכון שאני לא עושה תואר כזה, אבל...

אני חיה עם מישהו שעשה כמה דומים לאלה בעברו
וגם כיום, כשצריך להאכיל תאים - אין דיחוי. אבל אפשר גם אפשר לתמרן. כשהעזר כנגדי עשה את המאסטר, הדוקטורט וגם את הפלושיפ, הוא הצליח לתמרן בין הבית, הלימודים והמעבדה והעבודה .זה אמר פחות שעות שינה, יותר אחריות עלי (נולדו לנו ילדים תוך כדי), הרבה פחות גמישות. אבל בהחלט היה שילוב בין כל אלה, כי מלגת הקיום שעמדה אז (לפני 9 שנים לערך) על סכום מפואר של 1200 שקלים, לא בדיוק הקלה על החיים שלנו. כך שאני בהחלט יודעת על מה את מדברת. מצד שני, אני גם יודעת שזה אפשרי. העניין הוא שהלימודים הם אמצעי ולא מטרה. אם מסתכלים עליהם כעל תקופה קצובה בזמן (כן, גם אם ארוכה), שתביא או תקדם אותנו למקום שבו אנחנו רוצים להיות בהמשך החיים, אז נושכים שפתיים, קורעים ת'תחת ומקטרים. מקטרים לא מעט, וזה הכי לגיטימי בעולם, אבל עוברים את זה. לא אומרת שזה פשוט. ממש לא. אבל לא מעבר להרי החושך.
 

LastFlowers

New member
את פותחת כאן תיבת פנדורה

היום כבר אין יותר מדי מקומות באקדמיה להתקדם אליהם. יש המון עבודה ומחקרים לעשות, אבל אין יותר תקנים ותקציבים. מניסיון - חבר'ה שסיימו דוקטורט וחבר'ה בוגרי תואר ראשון מוצאים עצמם לא פעם מתמודדים על אותה משרת תועמלנות או משרה אדמיניסטרטיבית. עבודות במחקר בסקטור הפרטי יש מעט מאד יחסית ביחס לביקוש, והמשכורות נמוכות. בנוסף, אני לא נשואה, כך שאין לי משכורת נוספת שאפשר לחלוק בה. הרבה חברים שלי עושים כיום הסבות למקצועות אחרים, גם כאלה שסיימו תואר שני בהצטיינות. אני מזמינה אותך לשים עין על פורומים לייעוץ בקריירה - תראי כמה ביולוגים מיואשים מככבים שם. כן, אני יודעת שלהתקדם בתחום זה לא עסק פשוט, אבל הגעתי למסקנה כואבת שמה שנמצא מעבר להרי החושך (עם קצת מזל - עבודה שוחקת בשכר מינימום) לא בהכרח מצדיק את דרך החתחתים שאנו צריכים לעבור בשבילו. בקיצור, החלטתי לחפש תחום שמשיק איכשהו לתחום הביולוגי, וגם שניתן לעבוד בו במקביל. החלטתי ללכת על רפואה מונעת, ונראה מה יהיה. תודה שסבלתם את התסכולים שלי, L.P
 
בזה אני מסכימה איתך לגמרי

אני רואה סביבי המון חברים שלנו, פוסטדוקטורנטים, שמחפשים דרך לחזור לארץ וזה קשה. מאד. דווקא באקדמיה בארץ אני רואה את אלה שסביבנו משתלבים במהירות רבה יותר, ומי שרוצה לחזור - מוצא מקום לחזור אליו. מי שרוצה לצאת לתעשייה מתקשה מאד למצוא מקום. לא מזמן היה פה יריד תעסוקה של טבע, לכבוד שנת השישים. הרבה רוח, צלצולים, ובסופו של דבר כל מי שהלך לראיונות ביריד חזר מאוכזב מהפער בין ההכרזות הגדולות לבין המשרות שהוצעו - לאנשים עם נסיון בניהול מעבדות הוצעו משרות של לבורנטים. על ראשות צוות או משהו דומה למה שהם עושים כיום בחו"ל בכלל לא היה מה לדבר. ויש בזה מידה לא קטנה של אכזבה.
 

ghatto

New member
תראי, את נוגעת פה בעוד נקודה

הרבה יותר קל לנהל משק בית בשניים. אני מצאתי את עצמי פעמים רבות במהלך התואר השני "פתאום" עם מקרר ריק. וזה לא כי אני לא יודע לנהל את משק הבית שלי - פשוט לא היה זמן.זה עוזר כשיש עם מי לחלוק את המעמסה הזו. אגב, מה זה אומר בדיוק "רפואה מונעת " ? יש לי ניחוש, אבל מה זה מבחינה מחקרית או תעסוקתית ?
 

מעיןבר

New member
אני מה"תחום" שלך

ואכן, זה לא פשוט, אבל אם זה משהו שבליבך ואת יודעת שזהו ייעודך - עושים את זה. צריך לדעת להיתמך ולהיעזר בזולת כדי לשרוד את השנים הללו. אני התחלתי את לימודי התואר השני תוך כדי ההריון של בתי הגדולה ובמהלך הדוקטורט הריתי את התאומות. במקרה שלי, נעזרתי הרבה בבן-זוגי, אכן, ללא הידיעה שהוא יכול לסייע ולתמוך לא הייתי עושה את זה. חברות שלי שאינן נשואות נעזרות בהורים ובכל מקרה מתפשרים הרבה הרבה על עניינים שבאיכות החיים, מוותרים על המון מותרות וכו'. אם את חושבת שהתואר לא יקנה לך יתרון על פני בוגרי תואר ראשון (כמו שכתבת פה) אז באמת חבל על האנרגיות וההשקעה. ממה שאני רואה בסביבותי, למרות הרושם שנוצר, ללימודים מתקדמים יש את היתרונות שלהם גם בשוק העבודה.
 
למעלה