אני יודעת שחג ...ושמח , באמת שמח אבל...

[שתיקת הכרובים]

אני יודעת שחג ...ושמח , באמת שמח אבל...

קרו דברים שאפילו אני לא יכולה לכתוב אותם מרוב זעזוע .

הערב אני עוד לא מעכלת את הסיפור של החייל , כי אני באיזושהי הדחקה של הסיפור של הילדים . אני רואה את עצמי גם אשמה . בתפיסה שלי כולנו אשמים - כי יש איזושהי ערבות הדדית , שכשלה כאן . שואלת את עצמי , אם פגשתי את האנשים האלו? האם מילה טובה או זכרון ילדות חיובי להורים הרוצחים , היתה יכולה להציל את הילדים.

משהו בחברה שלנו מקולקל , ואני לא יודעת מה עושים כדי לתקן.

 

[עינת דולב הדס]

באמת מזעזע

זה דברים שלפעמים בשביל להצליח להרדם כדאי לא להתעמק בהם, לפעמים אין ברירה.
אני לא מסוגלת לעכל את הדברים האלה. אני מאמינה שהמשפחות בהלם מוחלט.
אני אפילו לא יודעת מה כותבים על זה...

 

[schlomitsmile]

זה מאד מורכב אני מזדהה עם התחושה שלך שכולנו מחוברים.
כמאמר המשורר:
http://www.youtube.com/watch?v=n61VCuN9CTQ

אבל יש הבדל בין אחריות לאשמה.
אשמה: מעשה שנעשה במזיד, או ברשלנות, וגרם נזק לזולת.
אחריות: שלונסקי הגדיר זאת נפלא, בשיר ילדוּת ישן:

''שוב שואלת פיט: ועכשיו אמור לי, פוט:
מהו פשר אחריות?
שוב משיב פוט: ''אחריות'' שואלת פיט?
גם כן שאלה טיפשית...
אחריות – זה... איך לומר?..
אחריות – זה... מין דבר...
ש... אשר... אולי אוכל
להסביר זאת במשל:
אם במכנסיו של פוט
כל הכפתורים קפוט,
אז ירגיש גם גולם איש,
שהעסק עסק ביש.

אך הנה כפתור אחד
על-פי נס נשאר לבד -
אז עליו האחריות
בעד מכנסיו של פוט!''

כלומר אותה ערבות הדדית(מחוייבות כלפי האחר- אחריות)
שדיברת עליה.

אז כן, כולנו מחוייבים לעשות כמיטב יכולתנו האנושית
כדי שאנשים כאן לא ירגישו שהם בקצה, שלא יישברו.
יש המון דרכים לעשות זאת, כל אחד והדרך שמתאימה לו.
כל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו האמנם הוא עושה כמיטב יכלתו
אף אחד לא יודע מה מיטב יכלתו של זולתו

אם כולנו נעשה כמיטב יכלתנו, עדיין יקרו מדי פעם מקרי זוועה שכאלה,
אבל אני מאמינה שפחות מהיום.

 

[שתיקת הכרובים]

קודם כל

זרקת אותי חזרה לילדות עם פיט ופוט.

דווקא בעניין מקרי הזוועה , נראה לי שאסור להשלים איתם , ודווקא לא היו כמותם . כלומר , כן היו , בעתים משוגעות , כגון השואה , כשהגרמנים ימח שמם יצרו מציאות משוגעת ואיומה - שהביאה אנשים להתנהגויות מטורפות (זכור לי מקרה על מישהי שזרקה את הילד שלה בגלל חייל נאצי , אבל זה שייך כבר לסיפור אחר).
באופן כללי - החברה שלנו היתה יותר בריאה נפשית. לא תשמעי על מקרים מהסוג הזה בשנות החמישים והשישים ואפילו בשנות השבעים של המדינה.

אני שואלת את עצמי , כמה שנאה וכעס האדם הזה אגר בלב , שהפכו אותו למפלצת.

 

[שתיקת הכרובים]

נ.ב תיקון סמנטי

הגרמנים ימ"ש - הכוונה כמובן לנאצים . הדור של אחרי המלחמה משהו אחר כמובן . בפרט בחגים משתדלת לאחל טוב לכולם .

 

[schlomitsmile]

תודה על התיקון

כמו שראית, אני עושה אותו לעצמי בראש אוטומטית

עד שלא תיקנת, קראתי והגבתי כאילו כתבת נאצים.
סוג של מנגנון הגנה

: בעלי, אב ילדיי, גרמני.

 

[schlomitsmile]

לא מאמינה במפלצות הוא היה ונשאר אדם, למרות שלא נוח לנו לחשוב
שאנחנו באותה קטגוריה (בני אדם) איתו.
אגב גם הנאצים היו בני אדם.
וזה מחזיר אותנו לנושא האחריות-
היותם של אלה שעשו זוועות מחרידות בני אדם,
מטיל עלינו אחריות כבדה לבדוק את עצמנו יום-יום:
זה לא "הם"- איזשהם חיזרים,מפלצות,
זה אנחנו- בני אדם.

זה שלא שמענו בשנות השבעים סיפורים כאלה, לא בהכרח אומר שלא היו.
הצנזורה העצמית של כלי התקשורת היתה אז הרבה יותר חזקה מכיום.
והאמת, בשנות השבעים הייתי ילדה,ולמרות שמבט לחדשות היה התכנית האהובה עליי,
יכלתם של הורים להצניע סיפורים קשים מילדיהם היתה אז רבה יותר משמעותית מהיום.
ועם זאת, אני נוטה להעריך כמוך,שאז היתה יותר סולידריות חברתית
וזה אולי המעיט במקרים כאלה.

לגבי "השלמה": את ודאי מכירה את התפילה הידועה-
אלוהים, תן לי את הכח לשנות את מה שבר-שינוי,
את השלווה להשלים עם מה שאינו בר-שינוי,
ואת התבונה לדעת להבדיל ביניהם.
אני לא משלימה עם שום רצח.
אבל אני יודעת, שזה חלק מטבענו האנושי,
לכן לעולם יהיו מקרי רצח.

 

[שתיקת הכרובים]

מפלצת...

זה אדם שהמעשים שלו הפכו אותו לכזה . ובהחלט מסכימה איתך , שאנחנו בני אדם כמוהו - באיזשהו מקום מפחיד לחשוב על זה . כן , אני מכירה את התפילה הידועה של פרנציסקוס . לשם הבהרה , אני אישה מאמינה ולא בישו - אלא באלוהים , אלוהי ישראל , אבל אני נורא נורא אוהבת את התפילה הזאת ומצ"ב קישור לביצוע החביב עלי .

http://www.youtube.com/watch?v=aYdepwbwbeY

באחריות , אחרי שתי פעמים ששומעים את זה מתמכרים . (אנג'לו ברנדוארדי למי שמכיר)

 

[schlomitsmile]

בעיניי כל אדם הוא אדם גם מי שמעשיו מפלצתיים, הוא עצמו אדם- שעשה מעשה מפלצתי.

לגבי אלוהים- באמונה שלי, לאלוהים אין לאום, גם לא דת

 

[שתיקת הכרובים]

כמובן שאין לאלוהים לאום או דת

או ליתר דיוק , הכל שלו , כך שכל הדתות והלאומים שלו . לטעמי , היהדות "מציירת" אותו באופן הכי רציונלי - כלומר חסר גוף או מקום או זמן וכולי .

כנראה שאת צודקת , בעניין המפלצתיות . אבל אני לא כזו צדיקה אז כמנגנון הגנה , אני מעדיפה לכנות אנשים כאלו מפלצת.

 

[schlomitsmile]

יש זרמים שונים ביהדות וגם בדתות אחרות

לא אצל כל היהודים הוא מופשט לגמרי
(יש אפילו עבודת אלילים גם אצלנו).
יש המאמינים שיש לו תיבת דואר בכותל

ולא בכל הזרמים בדתות אחרות הוא אינו מופשט.

מנגנוני הגנה הם חיוניים.
עם זאת, כדאי לבדוק מפעם לפעם
שמא מנגנון ההגנה מתחיל להיות לרועץ.
אין על זה כמובן תשובה חד משמעית

 

[ריטה1]

זה גם מה שזעק לי מול העיניים

בעלי סיפר שהוא מכיר את האיש, הוא חבר של חבר.
הוא סיפר שמדובר בבן אדם שהוא לוחם, ואף זכה בעיטור, והיה שוטר נדמה לי איזו תק'.
בקיצור המון סופרלטיבים, וכל מי שמכיר אותו המום מעצם המעשה.
אך מבין השורות גם נזרקה איזו הערת אגב על היותו מעט אלים בהתנהגות, וזה הדליק לי נורה אדומה, למה כולם חכמים בדיעבד.
מצד שני, הרי היו מקרים של אנשים תמימים שהתערבו ובסוף קיפחו את חיהם, אז אנשים מפחדים להתערב.
ואם האיש היה שוטר, אז איך לא שמו לב לזה במשטרה? וזה עוד יותר חמור, כי לצערי זה לא השוטר היחיד ששמענו עליו שהוא חולה נפש (יש באזור שלי שוטר שניסה להתאבד, ועדיין משרת ומחזיק נשק)