אני יודעת שלא הייתי כאן הרבה.

בשלולית

New member
אני יודעת שלא הייתי כאן הרבה.

אני מצטערת שאני נעלמת וחוזרת. לא נראה לי אפילו שיש פה כאלה שזוכרים \ מחבבים אותי. אני צריכה קצת לפרוק את שעל הלב. אני כבר תקופה דיי ארוכה מבואסת ולא מראה את זה. משאירה בפנים. מתכחשת לעצמי. אני בחורה מאוד רגישה - יש לומר שכשהייתי לומדת ... והיה לי יותר זמן ממה שיש לי היום הייתי בוכה לעיתים קרובות, רק כדי להשתחרר או שפשוט הרבה דברים היו גורמים לדמעות לצאת.. ועכשיו כשאני עובדת כל כך הרבה, אני לא מספיקה לשבת עם עצמי, רגע אחד, ולחשוב על כל החיים שלי כרגע, על כל השגרה היומיומית שלי, על הרצונות שלי והרגשות שלי. החברות הכי טובות שלי התגייסו. אני בדר"כ עובדת או ישנה. וחסר לי מאוד ה- חבר. כבר יותר משנה וחצי אני לבד. וכל יום שעובר, אני רק נהיית מדוכאת יותר מהעובדה שאני עדיין לבד. מאז. וכבר העלתי בפניכם את העובדה שיצאתי עם הרבה בחורים. ואני מתכוונת הרבה! אבל שום דבר רציני לא התפתח. ואני מתחילה כבר לחשוב שמשהו לא בסדר אצלי. שאני לא מצליחה להתרגש מאף אחד. שאף אחד לא עושה לי את זה. שמשהו לא מאפשר ללב שלי להרגיש משהו. שאולי היה משהו שלא במודע, פגע בי, או יותר נכון בלב שלי, ומשהו בפנים עוד לא התרפא. בראש שלי,אני בטוחה שאני מוכנה לכל כך הרבה מערכות יחסים אחרות עוד מלפני שנה וחצי... ממש חודש אחרי הפרידה, הרגשתי שאני יכולה ורוצה מישהו חדש. אבל אני מרגישה שכנראה משהו בפנים לא מוכן לזה. אולי הלב. לא מוכן להרגיש עוד שום דבר אחר למישהו אחר. וזה לא שיש רגשות לאקס. אין כלום! אני ממש מדוכאת. ומתייאשת מכל יום שעובר. והבעיה היא שאני לא מראה את זה ומנסה לא לחשוב על זה . ואני לא בטוחה שזה טוב. כי הכל מצטבר לי בפנים. ועובדה שעכשיו זה מתפרץ ומתפרץ בגדול. אני כן יוצאת. ואני כן מבלה. וכן מכירה אנשים חדשים. אבל אין לי, ומאז האקס לא היה לי, את הפרפרים האלה בבטן. משהו ממש מפוצל אצלי. אני מרגישה ממש רע עם המצב הזה ולא יודעת איך לשנות אותו. זה תלוי בי? אני יכולה לעשות משהו? או שפשוט "הזמן יעשה את שלו והוא יגיע לי מהמקום הכי בלתי צפוי שיכול להיות ואני אתרגש והכל יהיה מושלם וקסום" ? אני לא רוצה לחכות יותר. נמאס לי פשוט. והמשפט הזה לא עובד. שוב, אני מצטערת שאני נופלת עליכם ככה. ומעבר לזה, שאני לא מתערבת בשיחות שלכם ובאה ודורשת עזרה. אני פשוט נכנסת לפורום בשעות מאוחרות וכל השרשורים מלאים ואני לא מרגישה שהדעה שלי שכבר נאמרה קודם, צריכה לחזור על עצמה. תודה,לילה טוב וסופ"ש נעים :)
 
היי בשלולית

איזו הודעה מרגשת, אותי היא רגישה. אני כל כך מבינה אותך, לא בדיוק, אבל מבינה את זה שהכל נשמר בפנים ואין זמן להוציא שום דבר. מביהנא ת הצורך בחום ואהבה והרגשת הביטחון והשלמות. בובה, עד כמה שקשה לי גם להודות בזה כרגע- את ידועת שזה בא ברגעים שהכי לא מצפים לזה. את יודעת! כנראה שכל הגברים שיצאת איתם הם לא בשבילך, הם לא מה שאת צריכה, יש שם מישהן בשבילך, פשוט עוד לא פגשת אותו. קשה לראות מה יש מעבר לפינה, מה מחכה לנו שם... אל תתפשרי לרגע כמובן ואל תתני לייאוש להשתלט עלייך כל הזמן, לפעמים זה מותר, אבל רק אופטימיות תעזור לך להעביר את הזמן עד שאותו בחור יגיע אלייך. אני לא יודעת עוד מה לומר, קחי לעצמך חופש בכוח, תשבתי חצי יום. תקדישי אותו לעצמך. אני פה.
 
הממ את צריכה להתגייס לא...?

תסמכי על הצבא שאת תכירי בו מישהוא... חוץ מזה.. את יכולה לצאת עם פי 2 אנשים ממה שמתחילים איתך... הרי יש כאלה שמתחילים עם אחותך... צאי איתם הם לא ירגישו בהבדל...
 

Cobe Anan

New member
היי הדס..

לא, שום דבר לא דפוק בך. גם אני עברתי תקופות ארוכות בהן אף אחת שבאמת שווה את זה, לא עשתה לי פרפרים בבטן. ואני גם יודע ש"הנה, תראי אותי היום!" לא עוזר בכלום- להיפך, כי את לא נמצאת פה היום. אבל מעבר לדיכאון, מעבר לבדידות- יש לך הרבה סיבות טובות לחייך. תמצאי אותן: חברות, ידידים, משפחה, פורומנו, הציפיה למה שהולך לקרות בעתיד הקרוב.. אני יודע כמה קשה המצב שלך, ומותר לך לבכות, אבל השאלה היא אם זה מה שאת צריכה. אולי עדיף לדבר עם מישהו? קרוב, רחוק, ידיד, חברה- זה כבר עניין של העדפה. פשוט.. שבי עם מישהו ותפרקי כל מה שיש לך. אני בטוח שאחרי זה את תרגישי יותר טוב.. ........................................................................................................................................................................................... ולא, לא שכחנו מקיומך. אפילו חסרת לנו.
 

בשלולית

New member
תודה קובי...

אבל לא נראה לי שזה יעזור לי לדבר עם חברה טובה או ידיד... כי אני מזיינת להם את השכל על זה כבר הרבה זמן. חברה אחת טובה שלי נמצאת בדיוק באותו מצב- אז שיחה איתה לא ממש תעזור. וחברה אחרת נמצאת במצב ההפוך לו, אז גם זה לא נראה לי יעזור. ואני גם מרגישה שנמאס לי לדוש בזה. אני רוצה לא לחשוב על זה - ופה אני מתקשרת לתגובה של מיטל. אבל אני לא מצליחה. זה ממש מייאש כבר. אי אפשר שלא לחשוב על זה ולרצות את זה כבר.
 

Thotwo

New member
זו תקופה של דכאונות בד"כ

שאתה לבד ומוצף בעבודה וכל החברים שלך בצבא או עסוקים ואין לך זמן לעצמך. וגם כשיש אולי כמה דקות אז אתה בדיכאון בקשר ל-לבד הזה, אין מה לעשות, זה משהו שאת עם עצמך צריכה לפתור את זה.
 

מיטללל

New member
הדסדסית ../images/Emo39.gif

לא קראתי את שלל התגובות, אז אם חזרתי על אחרים - עמך הסליחה. קודם כל - לדעתי את צריכה לקחת כמה ימים חופש. מהעבודה ומשאר המטלות והמחוייבות. לתת לך זמן לנוח (לא בהכרח לישון. אלא לנוח). לבכות את הבכי המשחרר הזה, מכל הלב, אם את צריכה להוציא את זה, ואחר כך פשוט לחשוב. מה את רוצה מעצמך. מה עברת בתקופה האחרונה. מה צופנת לך התקופה הבאה. לערוך מין חשבון נפש כזה. כל אחד מאתנו צריך את ה"סטופ" הזה מהשגרה אחת לכמה זמן... אני בטוחה שזה יועיל לך. עוד דבר- תחושת הדכדוך שאת מתארת זה משהו מאוד נפוץ אצל אנשים שמתגייסים מאוחר. כי מגיע שלב בו... רוב החברים התגייסו. ומהעבודה כבר נמאס. ומרגישים קצת לבד.(בעיקר שאין בן זוג) מרגישים מאחור. אבל ההרגשה הזו תעבור. רגע אחרי שתתגייסי. ותכנסי לעולם חדש. תפקיד חדש. סיפוק חדש. מלאן מלאן מלאן אנשים חדשים. תקופה חדשה ומרגשת ומעניינת. (מתי את מתגייסת?) ואז גם תוכלי להנות מכל הכסף שחסכת לך, ככה כבונוס:) בנוגע לאין חבר, אין אצלך שום דבר לא בסדר. לכל אחד יש תקופות של *לבד*. אנחנו עוברים תקופות. אנחנו משתנים. אנחנו מתפתחים. ומעבר לכך -אנשים שהכי מתאימים ומיוחדים עבורנו לא מחכים לנו "מעבר לפינה" כל כרגע נתון. לדעתי בגלל שאת כל כך רוצה את זה וחושבת על זה - יש בזה משהו שהורס. לדעתי את צריכה לקחת פוס. להפסיק לצאת עם כל כך הרבה בנים... את לא בת 80. השעון לא מתקתק. ברגע שתורידי לחץ - זה יבוא. ברגע שתפסיקי לצאת עם "הרבה אבל הרבה" בנים ורק אחד ל..... שממש עושה לך את זה - יהיה לך גם יותר חשק להשקיע... יותר מקום בלב להתגעגע, יותר ציפייה....זה יגיע. וזהו. בעצם דבר אחרון - רק ככה, שיהיה ברור- את לא "נופלת" עלינו, להיפך, אני אישית אפילו התגעגעתי....
מיטל
 

בשלולית

New member
מיטלי..

הגבתי לך גם קצת בתגובה שהגבתי לקובי. וחוצמזה, אני חייבת להגיד, שעשיתי את ה"פוס" הזה. ואני כבר לא יוצאת עם כל כך הרבה בנים.... הורדתי ועוד איך לחץ... מהבחינה הזאת... יכול להיות שזה עוד מעט יבוא כמו שאת אומרת... אבל הרבה זמן לא יצאתי עם מישהו... היום אני יוצאת לplay נקווה שיהיה טוב :) אגב, תודה על החיבה והאהבה :)
 
תת המודע אחותי

באיזשהו כשאנחנו מרגישים כביכול הכי בשלים ונכונים לקשר אנחנו לא נמצא אנשים מריחים את זה מק"מ אחד כלפי השני ממש כמו שכלבים מריחים פחד. יש מצב גם כמובן שמשהו לא סגור בך משהו לא שלם אולי זה באמת קשור לעובדה שאין לך זמן לעצמך חשבת על זה פעם שאולי את בעצמך לא יודעת מה את רוצה -יש לי המון תק' כאלה שאני יודעת רק מה אני לא רוצה ואין לי שמץ של מושג איך להגדיר את מה שכן. הקשר האחרון שלי לדוג' היה לפני שנה ומאז גם כן יצאתי והכל ושומדבר לא היה זה בהחלט אפשרי שמשו לא פתור או שתת המודע אומר לנו רגע חכי יש עוד איזה לקחת שלמדת אבל אל ממש הפנמת ושאולי זה לא נכון לך עכשיו כי את צריכה לעבור תהליך כלשהו להבגר ולהתגבר מה שנקרא.. תראי משפט נורא מעצבן אבל הסתבר כנכון: כל עכבה לטובה- הפירוש שלי לזה שאולי התת מודע שלנו באמת מסמן שניה זה הדבר הנכון אולי אבל התזמון לא משו..תהיי חזקה ותרגישי חופשי בשביל זה אנחנו פה על תקן ייעוץ חופשי:)
 

RVD18

New member
תרימי את הראש

את לא צריכה להיות מדוכאת בגלל זה וזה סתם חבל. כמו שכתבת, הזמן יעשה את שלו וזה יבוא בזמן הכי טוב לך, את עוד תראי! לא קרה כלום, את בת 18 בסה"כ והכל יסתדר! תהיי אופטימית, תחייכי וזה יעשה לך הרגשה טובה!!
 
למעלה