שלום...
פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה, ובמקרה נתקלתי בהודעה שלך... יש לי כמה דברים להגיד בנושא (אם לא איכפת לך). בכיכר ציון בירושלים, כיכר הומה אדם, היו כבר כמה פיגועים, פיגועים רבי נפגעים. אין פלא שבעולם שמרוב שוטרים כחולים ושוטרי מג"ב אי אפשר כבר לראות את האזרחים התמימים הבאים לקנות מצרכים לארוחת השבת… הפיגועים הקשים שעברו על באי כיכר ציון ותושבי ירושלים לימדו אותם לקח חשוב (אף כי לטעמי, אינו נכון לפעמים) אין לבטוח בערבי ולו אפילו ברך המוסלמי הנולד. ולכן, ממצב שכזה נולדים אויבים בלב ובנפש שיעשו הכל כדי לעשות לשני רע. אל לך לשפוט אדם אחר, לא עד שתהייה בנעליו. שלא תבין, אני לא בעד אותה מג"בניקית ירוקת כמותה, אך מה שעיניה ראו בשוק תמים זה, לימדו אותה את היחס הזה לערבים. מה שעיניה ראו בשוק זה לימדו אותו קשיחות, חוסר הבנה והנורא ביותר, לימדו אותה שנאה. בשבילה, כל ערבי באשר הוא, הוא אדם בלי שום זכויות, בלי מעמד כלשהו וכמובן, מחבל בפוטנציאל. נכון, איפשהו הלב נצבט לראות יחס משפיל כזה עבור אדם, כל אדם, אך להגיד לך את האמת, גם אני, אני שמעולם לא חוויתי פיגוע (ושאני לא יחווה), שאני רחוקה אמות מונים מירושלים בירתנו הנצחית, אני, שמבינה וחומלת ברוך לכל אדם… גם אני מגיעה למצב של שנאה, שנאה תהומית כלפי הערבים, שנאה שתכיל את לבי עשרות שנים. הנני מתפללת רבות אל אלוהים שימחק מלבי ומלב כולנו את השנאה. את השנאה הזאת שבסוף תוביל אותו לאבדון ולאובדן התמימות, האהבה והחמלה. אך נסתרות הם דרכי האלוהים, והשנאה עדיין בוערת בעצמותיי. איני מתיימרת להבין ולהסביר את מהות השנאה הזאת, רק מקווה ומתפללת לימים טובים יותר… ימים שבהם גם השנאה שלי וגם השנאה שלהם אלינו תתפוגג.. וסוף סוף נוכל לראות אחד את השני כמו שאנחנו… בני-אדם!
