CreepingDeath
New member
אני יודעת שלא תגיבו
אבל אני חייבת לכתוב את זה, רק כדי לכתוב. בעוד פחות מחודש יש כנס אייקון, שזה כנס מד"ב.. 3 ימים. לא משנה. אני ממש מחכה לזה, זה אחד הדברים היחידים שבעצם שומרים אותי בחיים כרגע, כלומר, יש לי למה לחכות וזה. אבל מאחר שזה 3 ימים, אני כמובן צריכה איפשהו לישון.. אז נידבתי את ידיד שלי למצוא מקום לשנינו ואולי עוד כמה. אז הוא סידר לנו מקום, לא משנה איפה, דירה של מישהו. הכל סבבה.. אבל לפני כמה ימים גיליתי שאחד מהאחרים שישנו שם גם זה מישהו שפגשתי לפני כמה זמן לא חשוב איפה, והוא היה ממש נחמד.. בהתחלה לא דיברנו, אבל ביום השני (היינו שם שלוש ימים אני הוא ועוד הרבה אנשים מאוד נחמדים) היינו קצת מסטולים (בלי עזרת חומרים כמובן) והתחלנו לדבר וסתם להשתגע וזה, היה ממש סבבה. ואז ביום השלישי שהלכנו משם, הוא הלך שעה לפני בערך.. וזה היה ממש עצוב להיפרד, לי בכל אופן.. לא יודעת, נראה לי שגם לו, הוא נפרד ממני במיוחד יותר מכל השאר וזה.. אבל עדיין. בכל מקרה חזרתי הבייתה והתחברתי לרשת.. מצאתי אותו באייסיקיו ודיברנו וזה.. ואז קלטתי שאני ממש מחבבת אותו.. אפילו.. כמעט אוהבת... (יש לי דיי פוביה מרגשות כאלה). עכשיו, חוץ מהפחד שלי מפני כל זה, יש גם את העובדה שזה מאוד חסר סיכוי, כי גם אם אני אתגבר על הבעיות שלי, איזה סיכוי כבר יש לי איתו?? הוא בן 18, הוא בנאדם טוב, הוא גם נראה לא רע, ובכלל, גם אם הוא מרגיש משהו דומה הוא גר בצד השני של הארץ בכלל... אז כרגיל, בחרתי פשוט להתעלם מכל זה. עבר מאז זמן, כמעט חודשיים, ודיברנו באייסיקיו דיי הרבה.. שכנעתי את עצמי שאני לא מרגישה כלום.. לפחות חשבתי כך... ועכשיו, אני מגלה שאני הולכת לבלות איתו 3 ימים... והרגשות שהדחקתי שוב עולים, מסתבר שלא שכחתי ממנו בכלל... אנחנו הולכים באייקון למופע הקולנוע של רוקי
, אני והוא ועוד כמה חברים (?). מי יודע? אולי שם יקרה משהו.. אני אדאג לשבת לידו 
אבל מה שממש מפריע לי זה שגם אם אני אגלה שהוא מרגיש משהוא בקשר אלי (לא סביר בכלל), אז מה נעשה עם זה? אנחנו גרים ממש רחוק, ובכלל הוא מבוגר ממני באיזה 4 שנים.. אז, זהו, זה מה שהיה לי להגיד. זה לא ממש מדכא (טוב.. קצת. אבל יש לי דברים הרבה יותר גרועים.) ולא שאני צריכה עזרה.. זה סתם משהו שתקוע לי בראש ומציק לי. תודה שקראתם, או שלא לא חשוב.
אבל אני חייבת לכתוב את זה, רק כדי לכתוב. בעוד פחות מחודש יש כנס אייקון, שזה כנס מד"ב.. 3 ימים. לא משנה. אני ממש מחכה לזה, זה אחד הדברים היחידים שבעצם שומרים אותי בחיים כרגע, כלומר, יש לי למה לחכות וזה. אבל מאחר שזה 3 ימים, אני כמובן צריכה איפשהו לישון.. אז נידבתי את ידיד שלי למצוא מקום לשנינו ואולי עוד כמה. אז הוא סידר לנו מקום, לא משנה איפה, דירה של מישהו. הכל סבבה.. אבל לפני כמה ימים גיליתי שאחד מהאחרים שישנו שם גם זה מישהו שפגשתי לפני כמה זמן לא חשוב איפה, והוא היה ממש נחמד.. בהתחלה לא דיברנו, אבל ביום השני (היינו שם שלוש ימים אני הוא ועוד הרבה אנשים מאוד נחמדים) היינו קצת מסטולים (בלי עזרת חומרים כמובן) והתחלנו לדבר וסתם להשתגע וזה, היה ממש סבבה. ואז ביום השלישי שהלכנו משם, הוא הלך שעה לפני בערך.. וזה היה ממש עצוב להיפרד, לי בכל אופן.. לא יודעת, נראה לי שגם לו, הוא נפרד ממני במיוחד יותר מכל השאר וזה.. אבל עדיין. בכל מקרה חזרתי הבייתה והתחברתי לרשת.. מצאתי אותו באייסיקיו ודיברנו וזה.. ואז קלטתי שאני ממש מחבבת אותו.. אפילו.. כמעט אוהבת... (יש לי דיי פוביה מרגשות כאלה). עכשיו, חוץ מהפחד שלי מפני כל זה, יש גם את העובדה שזה מאוד חסר סיכוי, כי גם אם אני אתגבר על הבעיות שלי, איזה סיכוי כבר יש לי איתו?? הוא בן 18, הוא בנאדם טוב, הוא גם נראה לא רע, ובכלל, גם אם הוא מרגיש משהו דומה הוא גר בצד השני של הארץ בכלל... אז כרגיל, בחרתי פשוט להתעלם מכל זה. עבר מאז זמן, כמעט חודשיים, ודיברנו באייסיקיו דיי הרבה.. שכנעתי את עצמי שאני לא מרגישה כלום.. לפחות חשבתי כך... ועכשיו, אני מגלה שאני הולכת לבלות איתו 3 ימים... והרגשות שהדחקתי שוב עולים, מסתבר שלא שכחתי ממנו בכלל... אנחנו הולכים באייקון למופע הקולנוע של רוקי
אבל מה שממש מפריע לי זה שגם אם אני אגלה שהוא מרגיש משהוא בקשר אלי (לא סביר בכלל), אז מה נעשה עם זה? אנחנו גרים ממש רחוק, ובכלל הוא מבוגר ממני באיזה 4 שנים.. אז, זהו, זה מה שהיה לי להגיד. זה לא ממש מדכא (טוב.. קצת. אבל יש לי דברים הרבה יותר גרועים.) ולא שאני צריכה עזרה.. זה סתם משהו שתקוע לי בראש ומציק לי. תודה שקראתם, או שלא לא חשוב.