אני יודעת שעשיתי מעשה לא טוב

[דרך המשי 1]

אני יודעת שעשיתי מעשה לא טוב

בני בן ה-18 עם פיגור קל , הוא עצמאי יחסית, מאוד אוהב את אבא שלו (אנחנו גרושים)ולאבא לא איכפת מבנו,כל פעם שהבן מצלצל לאביו או לא עונה, או מתחמק מלבוא אליו או לקחת אותו, היום הבן אומר לי אמא בואי נלך לאבא, כמובן שסרבתי , גם היה מוקדם,והוא בכל זאת בקש ובקש, ואז הבן אומר לי אולי אקח מונית ואסע לאבא, לא הסמתי לו, ואחרי איזה שעה בערך אמרתי לבן בוא אקח אותך לאבא, אבל אל תגיד שאני הבאתי אותך, תגיד שבאת אליו במונית וזה עלה לך 30 ש"ח, ופה אני מצטערת כי אני מלמדת את הילד לשקר, בקיצור לקחתי אותו לאביו, והוא אמר לאביו שהגיע במונית, וזה מה שמפריע לי עכשיו, החינוך המגעיל שלי לילד,כל זה כדי שיהייה עם אביו, נכון שזה מגעיל, ואני לא יודעת איך לתקן את זה, בפרט שה-X שאל אותי בנוכחות הילד מה באמת הוא בא לבד במונית? ועניתי כן ליד הילד,

 

[Nellie Bly]

../images/Emo20.gif

תניחי לרגע למה שהתרחש ול'שקר' המיונורי ההוא. היחס של בעלך לילד שלך-מזעזע.את לא חייבת לענות אבל האם אין סידור משפטי שהוא מחויב לראות את הילד ולדאוג לו?האם הוא אינו לוקח חלק בחיי הילד למרות הגירושין-כלומר בישיבות,אסיפות הורים וכדומה?זהו עיניין לגאלי ונשמע לי חמור מאוד מה שמתרחש.