תגובה
קודם כל, הציור מאוד גדול וקשה לשפוט אותו כשלא רואים את כולו על מסך אחד. אם יש לך גישה לפוטושופ/פיינטשופ או כל תכנת גרפיקה אחרת, מומלץ להקטין את הציור לגודל מסך (לך על סביבות 800*600). אם אין לך, אפשר למצוא תכנות פשוטות רק לטיפול מינימלי בתמונה באינטרנט ובחנויות, מהסוג שעולה 29.90. איך אתה עובד? האם אתה משרטט קודם את הגוף בקווים וצורות תלת-מימדיות פשוטות ועל השלד מלביש את האובייקט הגמור? אם אתה מצייר מהראש, זו בדרך כלל השיטה המומלצת, אם אתה שואף לציור ריאליסטי יותר. כמובן שאפשר תמיד לרשום מודלים, ובמקרה מעין זה אני בד"כ מוותרת על הבניה הבסיסית ומציירת מה שאני רואה. הבעיות העיקריות שאני רואה הן בטורסו ובזרועות. הטורסו (חזה-בטן) שלך מאוד שטוח וחסר נפח וזה ממשיך גם כל הדרך לאגן. אם היית מוסיף קפלים של בגד זה היה משפר את התחושה התלת-מימדית, וגם מוסיף פרטים, שהם (כמעט) תמיד דבר טוב. כדאי גם, במיוחד בתחילת הדרך, לצייר קודם את הגוף הערום ולהלביש עליו את הבגד אחר כך, כדי לראות את הנפחיות שלו ולא לנסות להעלים אותה או לאבד אותה מתחת לבגדים. למשל, אם היית מצייר קודם את הגוף על כל איבריו, היית רואה טוב יותר לאן מתחברות הידיים ואיך צריכים להתעקל חורי השרוול כדי ליצור אפקט תלת-מימדי. הידיים די דקות, וניכר בהם חוסר ידע אנטומי. בשביל זה יש שני פתרונות: שעות על גבי שעות של מודל ערום, או ספר אנטומיה (האחרון בד"כ אפקטיבי יותר, אלא אם כן יש לך גישה לאנשים ערומים באופן יומיומי...). כפות הידיים נמצאות בזוית כמעט בלתי אפשרית, כי הזרוע יורדת כלפי מטה ולפתע כף היד פונה הישר לעברנו. נסה לעשות את זה, זה די כואב. עוד בעיה עם כפות הידיים היא שהן אולי בנויות נכון יחסית מבחינת פרקים, אבל הן פשוט לא נראות כמו יד. גם אם אתה מכיר את המבנה הפנימי של כף היד, עצור רגע והתבונן בכף היד החיה שלך. בהצלחה.
