אני יומיים בלי עבודה ואני משתגעת...

[פיפוש המקורית]

אני יומיים בלי עבודה ואני משתגעת...

 

[נח מ]

רוצה לשמוע עוד...

היי פיפוש , מה עשית עד לפני יומיים ? מה את עושה בזמן שאת לא עובדת ? אשמח אם תספרי עוד ושתפתי אותי ואת כולנו במה שעובר עליך . נח.

 

[פיפוש המקורית]

צודק הייתי צריכה להציג את עצמי

אני בת 22 עבדתי כ-10 חודשים במשרד ובגלל המצב עשו קיצוצים ופיטרו כמה מהעובדים אני מבניהם. את העובדים החדשים הם השאירו ואת הותיקים יחסית הקרובים לשנה פיטרו כדי שלא יצטרכו אח"כ לשלם להם פיצויים. עכשיו אני בבית רודפת אחרי כל עיתון דרושים אולי אמצע משהו אך לשווא כי אם כבר יש אז רוצים ניסיון של כמה שנים או שתדע כמה מקצועות למשל לא לוקחים רק מזכירה לוקחים מזכירה שיודעת הנהלת חשבונות, חשבי שכר ועוד... כמה שיותר יותר טוב. כדי לחסוך בכח אדם. חשבתי ללמוד הנהלת חשבונות אך זה המון זה בסביבות ה-6000-10000 מאיפה אני אשיג את זה? בקיצור אני מיואשת מהמצב הזה ואני רק יומיים מובטלת מה יהיה שזה יהיה חודש אין לי מושג. (תודה על ההקשבה הייתי חייבת לפרוק את זה)

 

[תולעית מקסימה]

היי פיפוש !!!!! ברוכה הבאה

למרות שלא ממש כיף להצטרף למעגל האבטלה, אני מקווה בשבילך שלא תשבי המון בבית (כמוני למשל..) אבל לצערי על כל משרה יש המון מועמדים ולפעמים המראיין לא ממש רואה מי עומד מולו וזה חבל..- היום הייתי ביום הערכה לדיילת קרקע והיה נחמד אפילו עברתי שלב--כעת נותר רק לחכות לשיחת הטלפון לשמוע אם אני בפנים או בחוץ--בנתיים הפקסים של העבודות כמובן ממשיכים לזרום--וכמובן חיפוש באינטרנט והפצת קורות חיים.... אז בהצלחה ותמשיכי לחפש ולשלוח כמה שיותר פקסים--

 

[פיפוש המקורית]

תודה רבה ובהצלחה גם לך......

 

[pinibs]

נהדר../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

הי תולעית מקסימה, כמה משמח לקרוא על כך שעברת שלב!!!

מקווה שתקבלי את הטלפון המיוחל עם הרבה חדשות טובות. אם בא לך לכתוב משהו על יום ההערכה שעבר עליך בשרשור שפתחת אתמול, זה יהיה נהדר (וגם אם לא, זה עדיין נהדר

). הצלחה רבה, פיני

 

[תולעית מקסימה]

היי פיני אני מודה לך על ההתלהבות

ועל ההתייחסות אתה ממש נחמד--- תודה תודה תודהההההההההההה לילך!!!!!!!!!!!!

 

[pinibs]

עיכול והתיחסות למרכיב הזמן

הי פיפוש המקורית, שתי מחשבות חלפו בראשי במהלך קריאת הדברים שכתבת. המחשבה הראשונה - כאשר אנו חווים שינוי פתאומי בחיינו (לאו דווקא בענייני עבודה-פרנסה-קריירה), יש לנו נטיה לעשות אחד משני דברים: 1) לדחות / להעלים / לבטל את השינוי כמה שיותר מהר; 2) לנסות להסתגל אליו כמה שיותר מהר. אני מדגיש כי זוהי הכללה, ואני משתמש בה כדי להצליח להעביר את הרעיון. בהקשר של פיטורין, המשמעות של "1" יכולה להיות מציאת עבודה הכי מהר שאפשר, והמשמעות של "2" יכולה להיות כניסה מהירה לשיגרה של חיפוש עבודה, ראיונות, פגישות וכו'. לעיתים רחוקות אנחנו מפרגנים לעצמנו מיצוי של השינוי וזמן מספיק של הסתגלות. שינוי תמיד יהיה הזדמנות, אבל כדי להכיר בהזדמנות, לראות אותה, להרגיש אותה, להפיק ממנה דבר מה, עלינו לתת לה להיות. זה כמו מצב רוח רע, שרובנו רוצים שפשוט יעלם, ולא נותנים לעצמנו להיות נתונים בו. לפעמים כדאי לתת למצב הרוח הרע, לדיכאון אפילו, להיות. פשוט לחוות אותם ולמצות אותם. ובחזרה לדברים שכתבת - הכוונה שלי באותה מחשבה ראשונה היא, שאולי כדאי לך לתת לעצמך קצת זמן עיכול, זמן הסתגלות, זמן לחוות את השינוי הדרסטי שעובר עלייך, לפני שאת רצה למצוא פתרונות. תהיי שם לרגע או שניים. תני לעצמך להתבאס עד הסוף, לכעוס על כל העולם, להתנהג איך שבא לך, אולי אפילו לרחם על עצמך, ורק אז תמשיכי.

המחשבה השניה - רבים מאתנו נוטים לקשור את מצב התעסוקה - חוסר תעסוקה שלנו למימד הזמן. כפי שאת אומרת: "...אני מיואשת מהמצב הזה, ואני רק יומיים מובטלת. מה יהיה כשזה יהיה חודש...?" דעתי היא, שאין כל ביסוס לטענה שלהיות מובטל יומיים זה יותר טוב (או פחות רע) מלהיות מובטל חודש. הסיבה לכך שאנו חרדים מהזמן העובר היא, שזמן הוא המשאב היקר לנו ביותר בחיים. הוא היקר ביותר, והוא תמיד אוזל... אבל זו לא סיבה לחשוש ממנו, ולתת לחשש הזה להכתיב את התגובות וההתנהגות שלנו. OK, אז הזמן עובר. זוהי עובדה קיימת ובלתי ניתנת לשינוי. השאלה היא, מה אנחנו עושים בזמן הזה. אולי, למשל, אחרי חודש מובטלות תדעי הרבה יותר טוב מה את רוצה? אולי, אחרי חודש מובטלות, תהיי רגועה יותר, ולכן גם תצליחי יותר בראיונות עבודה? אולי, אחרי חודש מובטלות השיקולים שלך ישתנו ועבודה שעכשיו היית קופצת עליה כמוצאת שלל רב, תידחה על ידך בהינף יד...?

נטיית הלב שלי היא להתמסר למצב. לא להילחם בו. לקבל את מה שקורה, ולא להתנגד. מהמקום הזה יגיע שינוי מבורך. הצלחה רבה בניצול ההזדמנות, פיני

 

[אילנהחלפ1111]

לפיפוש המקורית ברוכה הבאה

 

[אילנהחלפ1111]

למעלה כתבתי את הנושא בטעות שלחתי

אז כאן אמשיך לכתוב כן ברוכה הבאה, קראתי את השרשור בעניינך אני מבינה את הפחד שלך מלהיות כרגע מובטלת המחשבה מה יהיה? איך למצוא עבודה? ועד מתי? אלה שאלות שמעסיקות אותך,ובעצם את לא נהנת מהעכשו אני רוצה לחזק וגם להוסיף לדבריו של pihibs שכרגע הגעת למצב ישיבה בבית בו בזמן שאת שולחת פקסים מתעדכנית ומבררת תנצלי את הזמן היקר שנתנה לך לנוח, לבדוק את עצמך, לבדוק את רצונותייך, לשאול את עצמך, מה מעניין אותך או מה היית רוצה יותר לעשות גם להנות ולבלות ולמצואת את הזמן אז לא לדאוג, לנשום את האוירת החופש ולנצל את הזמן בעשייה העבודה הבאה שלך תגיע אליך אל דאגה בהצלחה והנאה אילנה באהבה והתבוננות מגיעים לשלימות

 

[אמירדרור]

הדרך

שמת לב מה מתדלק את תחושת הלחץ שלך ? המחשבה כמה העתיד עלול להיות קשה. התודעה לא יכולה להיות שקטה כי "שטן קטן" מוצא לעצמו אינסוף הזדמנויות להזריק אל תוך ההכרה שלך את הדלק שמייצר לחץ, הערכה עצמית נמוכה, צורך להסתפק במועט ( כי אולי לא יהיה בכלל, אז עדיף לקחת את מה שאיכשהו יש ) וכו' וכו'. . . השיחה הפנימית הזאת היא שיחה מרעילה שאפשר, אולי נכון יותר לומר הכרחי ללמוד לנטרל אותה, אחרת אנו חיים את הגיהנום כאן ועכשיו. הדרך להתמודד עם השיחה הפנימית הקשה הזאת היא להתאמן ב : - התבוננות רגשית - זיהוי דפוסי חשיבה, תקשורת והתנהגות שמלווים את הקול הזה - הכרה ב"פריצות השידור" של המרעיל עבודה יכולה לבוא ועבודה יכולה ללכת, הצלחה ופרנסה טובה הם דברים חשובים אבל מי שלא מכיר בערך של חיים בהווה, בחיבור פשוט לחוויה הרגשית, לזיהוי המקום האוטנטי - לא רק לפעול מתוך "מה שצריך" - בסופו של יום, גם כאשר חשבון הבנק מסודר, יתקשה להגיע למנוחה, הוא תמיד יחוש שאולי הוא יכול "יותר . . ." שאם לא ידאג היום בצורה הרמטית למחר, אז . . . וכך עוברים החיים בדאגה מתמדת למחר, בלי יכולת לנוכחות כאן ועכשיו. ילדים למשל, צריכים אותנו כהורים רק כאן ועכשיו, ואם אנחנו לא מסוגלים להתפנות אנחנו משאירים אותם עם המון לבד. אני יכול להמשיך כך, ואני עושה זאת . . . אבל זה מספיק להפעם. נצלי כל רגע כדי להתמודד רק עם עצמך האמיתי, רק עם הרגשות שלך כמו שהם, ואם קשה את רק יכולה לראות חלק שלך שקשה לו. מצאי מקורות שיעזרו לך ועלי על הדרך לגילוי הכוחות שלך אל תתני לתשובה של "התקבלת" או "מצערים אבל . . " לחלחל פנימה ולהשפיע על מי שאת בעייני עצמך. בהצלחה, אמיר דרור

 

[נגה]

בוקר טוב לכולם אני ארבעה ימים בלי ע

אבל ....אני עם טיפול שניים וכל מה שלא הספקתי אני מבינה אותך גם אני .....משתגעת..אופטימים מקווה....